שדה התעופה הרצליה
 | |||||||||||
| תצלום אוויר של שדה התעופה | |||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
| סוג השדה | ציבורי | ||||||||||
| מפעיל | רשות שדות התעופה | ||||||||||
| מפעיל בעבר | חיל האוויר הישראלי | ||||||||||
| עיר סמוכה | הרצליה | ||||||||||
| קואורדינטות | 32°10′54″N 34°49′43″E / 32.18167°N 34.82861°E | ||||||||||
| גובה מעל פני הים | 36 מטר (121 רגל) | ||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||
| |||||||||||
![תרשים שדה התעופה הרצליה[1]](/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:HerzliaAirfieldRunway-Red.jpg) | |||||||||||
| סטטיסטיקה (2016) | |||||||||||
| מספר הנוסעים | 36,257 | ||||||||||
| תנועות מטוסים | 36,257 | ||||||||||
.jpg)
.jpg)
שדה התעופה הרצליה על-שם מודי אלון ("כנף 3" בעבר) הוא שדה תעופה אזרחי לתעופה קלה בצפון הרצליה. השדה ממוקם בין שכונת גן רש"ל בהרצליה לבין כפר שמריהו. כיום, לאור הכוונה להעתיק את מקומו של השדה, הוא מסומן בתוכנית המתאר המחוזית כשדה זמני[2]. השימוש בשדה החל ב-2 ביוני 1948 במלחמת העצמאות. שדה תעופה זה היה המשכן הקבוע הראשון של טייסת 101, טייסת הקרב הראשונה של חיל האוויר הישראלי ושדה זה הוקם במיוחד עבורה, וכונה "כנף 3".
היסטוריה צבאית
ארבעת המטוסים הראשונים של הטייסת, מסוג אוויה S-199 (גרסה צ'כית למטוס הקרב הגרמני מסרשמיט), הורכבו בבסיס חיל האוויר הבריטי לשעבר "RAF Aqir", הוא שדה עקרון, דרומית לרחובות (היום בסיס תל נוף של חיל האוויר הישראלי). המקום היה קרוב מדי לחזית בימים הראשונים של מלחמת העצמאות והיווה מטרה להפצצות מן האוויר והפגזות מן הקרקע. הוחלט להקים מנחת זמני בהרצליה[3] לטייסת החדשה, שדה חדש ולא מוכר לאויב. השטח שכן בלב פרדסים והמטוסים הוסתרו בין העצים. עצם קיומה של הטייסת טרם נודע משום שנוסדה ימים ספורים לפני שהתמקמה בהרצליה. במהלך כל המלחמה לא הותקף הבסיס.
ישראל עמיר, מפקד חיל האוויר הישראלי הראשון, סיפר לימים על הדרך שבה נערך החיל להקמת הבסיס בהרצליה:
צפונית-מערבית לשכונת בני-בנימין בהרצליה, אנו מוצאים שכונה חדשה ההולכת ונשלמת. במקום כבר עומדים עשרה בתים דו-משפחתיים… מיועדים לשיכון עולים. אנחנו יוצאים לשטח ומוצאים לפנינו את מישור הבסה, שטח אידאלי למסלול הדרוש. סביבו שטח נטוע ובתוכו שכונה חדשה. הרעיון היה פשוט: העצים - ישמשו מקום מסתור מצוין לאווירונים. בתי האריזה בסביבה ייהפכו למחסנים ולהאנגרים. מגדל-המים שבקרבת מקום, יהיה בינתיים מגדל פיקוח.
— [4]
ישראל עמיר ויהודה בורר, מפקד "ההגנה" בהרצליה, בקשו מעפרה קינן (קוצנוק), בעלת בית בקרבת הבסיס, שתמסור להם את הבית עבור מפקדת חיל האוויר. בבית התמקמו "מפקדת חיל האוויר" וכן הטייסים עזר ויצמן, מודי אלון, חבריהם וכן "תחנת הרדיו". את בית "מפקדת חיל האוויר" ניהלה עפרה קינן-קוצנוק ששימשה אם הבית. יותר מאוחר הגיעה גם קבוצת טכנאים צ'כים עם מהנדס מטוסים והם השתכנו בבית קוצנוק-קינן ועסקו בהרכבת המטוסים, הטייסים הועברו למקום אחר[5].
שדה הרצליה של מלחמת העצמאות כלל מסלול של כ-800 מטר בכיוון כללי 06/24, מצפון למקום בו נמצא כיום שדה הרצליה. משדה זה הופעלו בתקופה יוני-נובמבר 1948 מטוסי הקרב של טייסת 101, וזאת על מנת להפעילם מחוץ לטווח הארטילריה המצרית (שכיסתה את חצור ועקרון) ובסמוך לגוש דן עליו הגנו מפני הפצצות חיל האוויר המצרי. השדה הוקם בפרדסי הרצליה שכן היה זה מקום שומם יחסית, רחוק ממרכזי יישוב ובין עצים ושבילים שסיפקו הסוואה מיטבית למטוסים.
עם דחיקת צבא מצרים דרומה במבצע יואב בסוף אוקטובר 1948 נפתחה הדרך לנגב והתאפשר לחזור ולהשתמש בשדות התעופה התקניים עקרון וחצור. לפיכך, טייסת 101 עזבה את שדה הרצליה, והוא הפסיק לשמש לתקופת מה כשדה פעיל.
ב-3 ביוני 1948 המריא מודי אלון מפקד הטייסת משדה התעופה הרצליה[6] ובמטוסו, אוויה S-199 (מסרשמיט), הפיל שתי דקוטות מצריות אשר הפציצו את תל אביב במשך שבועיים כמעט בכל יום.
ב-16 באוקטובר 1948 נהרג מודי אלון כשמטוסו התרסק בגישה לנחיתה בשדה התעופה הרצליה.
בנובמבר 1948, עם התרחקות קו החזית בדרום לאזור עזה, הועברה טייסת הקרב 101 משדה הכורכר בהרצליה אל מסלולי הבטון בשדה התעופה שהוקם לפני המלחמה עבור חיל האוויר הבריטי בחצור. לאחר פינוי הטייסת נשאר ליד השדה בסיס קטן של חיל האוויר שבו בין השאר פעל עד שנות ה-90 בית הספר לנ"מ (ביסנ"מ). הבסיס פורק ב-1994 ועל אדמתו הוקם המרכז הבינתחומי הרצליה.
השדה האזרחי
עם סיום מלחמת העצמאות בתחילת 1949 התארגנה בישראל גם תעופה אזרחית. בכלל זאת, הוקמה חברת ריסוס אווירי בשם כימאוויר, שהחלה להפעיל מטוסי פייפר (בהמשך גם מטוסי סטירמן) לריסוס אווירי ושירותי חקלאות ותעופה כללית אחרים. לחברה לא אושר לפעול משדה התעופה חיפה, ותחת זאת אושר לה להקים מנחת בין פרדסי הרצליה, מדרום למסלול ששימש את חיל האוויר במלחמת העצמאות. החברה הקימה מנחת עפר בהרצליה באורך 900 מטר בכיוון 28/10, שהוא התשתית לשדה הרצליה הנוכחי. עם זאת, שדה התעופה פועל ללא הסדר תכנוני ומאז הקמתו לא אושר בתוכנית מתאר כנדרש בחוק. על פי תוכנית המתאר, אזור השדה מיועד לשימוש חקלאי בלבד ולמבנים בשדה אין היתרי בנייה[7]. היה זה מנחת בהפעלת כימאוויר לצרכים חקלאיים, ובתוך שנים ספורות הוא החל לשרת גורמים נוספים כמו חברות תעופה מסחריות וראשוני בתי הספר לטיסה אזרחית.
במרוצת שנות ה-60 גדל מספר המטוסים האזרחיים בישראל. מטוסי המפעילים הפרטיים נדחקו משדה דב בגלל הגידול בהיקף הפעילות בו על ידי ארקיע וחיל האוויר הישראלי ועברו ברובם לשדה הרצליה. בשדה הרצליה עצמו הוקמו חברות תעופה נוספות, ובהם איה תעופה, יעף, נתיב ושחף. כן התבססו במקום שירותי תחזוקה והאנגרים למטוסים, ומספר מטוסים בבעלות פרטית.
כתוצאה מתהליכים אלה הופעל במקום לראשונה בשנת 1969 שירות פיקוח טיסה מאולתר, עדיין במסגרת היותו שדה בהפעלת כימאוויר. סביב 1971 כוסה המסלול באספלט והוקם מגדל פיקוח מסודר. מאותה שנה הופעל השדה בניהולו של יהודה למל, באחריות מינהל התעופה האזרחית.
על בסיס התשתית שהוקמה בהרצליה והפיכתו לשדה תעופה ממשלתי צמחו בו בשנות ה-70 מספר בתי ספר לטיסה. במקביל הוא הפך למרכז ארצי להפעלת מטוסים פרטיים ולתעופה כללית בו ניתן ליהנות מטיסות כיף בשבתות ומהדרכת טיסה מעשית ותאוריה. עם השנים עברה פעילות הריסוס למקומות אחרים. בשנת 2003 שימש השדה כשדה התעופה המרכזי של התעופה האזרחית בתוך ישראל והתבצעו בו עשרות המראות ונחיתות מדי יום. כיום עיקר הפעילות המתבצעת בשדה היא של בתי ספר ללימוד טיס המקיימים בו טיסות אימון, לצד פעילות מסוקים ופעילות טיס פרטית אחרת[7].
בשנת 2000 הגישו עיריות רעננה, הרצליה וכפר שמריהו עתירות לבג"ץ הדורשות לסגור את שדה התעופה בגלל מפגעי בטיחות ורעש בשל קרבת השדה לשכונות מגורים. בג"ץ דחה את העתירות, אך הורה על צמצום הפעילות של בית הספר לטיסה עד מציאת מקום חלופי במרכז הארץ לפעילות בית ספר לטיסה. השופטת טובה שטרסברג-כהן העירה בפסק הדין שהתושבים "באו אל השדה ולא השדה אליהם" ו"הרשויות המקומיות גרמו או איפשרו את התקרבות הבניה לשדה, ביודעין"[8].
בשנת 2008 הכינה ועדה ציבורית בראשות הרצל בודינגר תוכנית מתאר לשדות התעופה בישראל, ובמסגרתה המליצה להעתיק את שדה התעופה למנחת עין שמר[9], אך להימנע מלסגור את שדה התעופה עד לאחר גמר ההקמה של השדה החלופי והעברתה המסודרת של הפעילות התעופתית מן השדה הישן אל החדש[10]. באוקטובר 2009 החליטה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה כי השדה ימשיך לפעול חמש שנים נוספות, ובסיומן יידון עתיד השדה שוב. בתקופה זו השדה ימשיך להיות מסומן כשדה זמני בתוכנית המתאר המחוזית תל אביב[2].
במרץ 2010 עתרה רשות שדות התעופה לבג"ץ[11] כנגד החלטת המועצה הארצית ובספטמבר 2012 העתירה נמחקה לאחר שהושגו הסכמות. באפריל 2015 העניק בג"ץ ארכה של שישה חודשים לשימושים ספציפיים בשדה, למרות שפקע תוקף האישור לשימוש הזמני בשדה, לצורך מציאת פתרון חלופי[12].
בתחילת דצמבר 2014 נחשפו תוכניות הפיתוח העתידיות לשטח השדה. על פי התוכניות, סגירת השדה תאפשר הקמת 15,000 יחידות דיור באמצעות ציפוף הבנייה בשכונות הסמוכות של הרצליה (נחלת עדה וגן רש"ל) ובניית דירות בחלק ממתחם שדה התעופה עצמו וכמו כן כ-500 דונם יוקצו להקמת מבני ציבור שונים כמו אודיטוריום ושטחים מסחריים סביב כיכר, שטחים פתוחים שחלקם ייצרו פארק עירוני גדול, מגדלי משרדים בגבול העיר עם רעננה ותחנת הרכבת רעננה מערב והגדלת הקמפוס האקדמי של "המרכז הבינתחומי".
ב-2015 הוצעה חלופה לתוכנית העתקת חלק מפעילות התעופה הפרטית למנחת עין שמר והיא על ידי הרחבת שדה התעופה בחיפה כך שישמש גם כחניון למטוסים פרטיים. באוקטובר 2015 הוחלט להאריך את השימוש בשדה עד אוקטובר 2018 (וייתכן שאף יוארך היתר השימוש בו גם הלאה). לאחר בחינת חלופות שנפסלו כמו בניית שדה חלופי ליד שמורת חרוצים צפונית לרעננה, באוקטובר 2017 הסכימו שר האוצר ושר הביטחון על הרחבת שדה התעופה בחיפה והעתקת הפעילות משדה התעופה בהרצליה לשם[13].
ביולי 2018 אושרה חלופת הקמת השדה בצפון מזרח חדרה, בשטחי מועצה אזורית מנשה סמוך לעין שמר. אך גם לחלופה זאת קיימת התנגדות רבה של תושבי חדרה והמועצה האזורית.
באוגוסט 2018 החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה לדחות את סגירת השדה עד לשנת 2021[14].
בפברואר 2019 הוחלט לקרוא את שדה התעופה על שם מודי אלון[15].
בדצמבר 2019 הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) הפקידה להתנגדויות את תוכנית הבנייה בשדה. על פי התוכנית יקומו בשטח השדה 1,650 יחידות דיור בבניינים שיתנשאו לגובה של 10–25 קומות[16].
באוקטובר 2021 היה אמור השדה להיסגר, אך לאחר מאמציהם של בתי הספר והטייסים יחד עם משרד התחבורה בראשות השרה מרב מיכאלי ורשות שדות התעופה, נדחתה הפסקת הפעילות והותר להמשיך אותה עד ל-2025.[17]
במאי 2023 נכנס לתוקפו עדכון פמ״ת מספר 1/23, שבו בין היתר עודכנו שמות המסלולים מ-29/11 ל-28/10, בשל השינוי השנתי בכיוונו של הצפון המגנטי[18].
לקריאה נוספת
- עזר ויצמן, לך שמים לך ארץ, ספרית מעריב, 1975
- אליעזר (צ'יטה) כהן, צבי לביא, השמים אינם הגבול סיפורו של חיל-האוויר הישראלי, ספרית מעריב, 1990
- בוריס סניור, שמים חדשים, זמורה ביתן, 1998
קישורים חיצוניים
- שדה התעופה הרצליה, באתר רשות שדות התעופה
- עמותת משתמשי שדה התעופה הרצליה
- תמונות השדה ומטוסיו - מאתר Airliners.net
- אילן ורשאי, ההיסטוריה של שדה התעופה הרצליה(הקישור אינו פעיל), מגזין עם הרוח, 25/07/2010
הערות שוליים
- ^ פרסום מידע תעופתי פנים ארצי (פמ"ת) המפורסם על ידי מנהל התעופה האזרחית מכח הוראות תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981.
- ^ 2.0 2.1 אריאל רוזנברג, האישור לשדה-התעופה בהרצליה הוארך ל-5 שנים נוספות, גלובס, 15 באוקטובר 2009
שדה התעופה בהרצליה ימשיך ויסומן כ"שדה זמני" בתוכנית המתאר המחוזית, כלכליסט, 15 באוקטובר 2009 - ^ הבחירה בהרצליה נבעה כנראה מכך שמפקד חיל האוויר, ישראל עמיר, היה תושב הרצליה ומשנת 1928 עד 1937 היה מפקד "ההגנה" בהרצליה והסביבה. הוא הכיר היטב את המקום וקיבל גם סיוע מתושבי המקום.
- ^ רס"ן אבי כהן, "המסרשמיט" - מאמר על קליטת המסרשמיטים בחיל האוויר ב-1948 עמ' 31, באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ ריאיון עם עפרה קינן בביתה
- ^ "מודי אלון כבר לא המריא לקראת המטוסים מתל-נוף אלא משדה חדש שנסלל בהרצליה" אליעזר (צ'יטה) כהן, השמים אינם הגבול, עמ' 56
- ^ 7.0 7.1 עע"ם 3882/04 עיריית הרצליה נ' אויה נתיבי אויר, ניתן ב־16 באפריל 2012
- ^ בג"ץ 5744/00 עריית הרצליה נ' המועצה הארצית לתכנון ולבניה
- ^ ועדה מיוחדת תגבש תוכנית אב לשדות התעופה, ynet, 10 בספטמבר 2007
הצעה: שדה דב יעבור לאי מלאכותי בים, ynet, 1 בפברואר 2009 - ^ דו"ח מסכם של הוועדה הציבורית לבחינת תוכנית אב לשדות תעופה בישראל, עמוד 3
- ^ בג"ץ 839/10, רשות שדות התעופה נ' עיריית הרצליה ואח'
- ^ בג"ץ 1235/15 עמותת משתמשי שדה התעופה הרצליה נ' המועצה הארצית לתכנון ולבנייה
- ^ נמרוד בוסו, בתום מו"מ ממושך: הסכם ענק לפינוי בסיס הטכני בחיפה ושדה התעופה בהרצליה, באתר כלכליסט, 24 באוקטובר 2017
- ^ בני קימרון, לא כל כך מהר: סגירת שדה התעופה בהרצליה נדחתה בשלוש שנים, באתר mynet הרצליה, 8 באוגוסט 2018
- ^ אשר אטדגי, שדה התעופה בהרצליה ייקרא על שם הטייס מודי אלון ז"ל: "לא מעבירים אותו לשום מקום", באתר mynet הרצליה, 5 בפברואר 2019
- ^ מיטל ליאור-גוטמן, הבנייה בשדה התעופה: נותר כשבוע להגשת התנגדויות. התושבים מארגנים דוכני החתמה, 5 בפברואר 2020, באתר צומת השרון הרצליה
- ^ מלניצקי, גילי (2021-10-07). "שדה התעופה בהרצליה ימשיך לפעול עד תחילת 2025". TheMarker. נבדק ב-2022-01-17.
- ^ רשות התעופה האזרחית, עדכון פמ״ת 1/23, 18/5/2023
.jpg)
| בסיסי טיסה של חיל האוויר הישראלי | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| בסיסים פעילים | בסיס רמת דוד (כנף 1) • בסיס חצור (כנף 4) • בסיס רמון (כנף 25) • בסיס חצרים (בח"א 6) • בסיס תל נוף (בח"א 8) • בסיס עובדה (בח"א 10) • בסיס נבטים (בח"א 28) • בסיס פלמחים (בח"א 30) | 
| |||||
| בסיסים שנסגרו |
| ||||||
| נמלי תעופה ומנחתים אזרחיים בישראל | ||
|---|---|---|
| נמלי תעופה בין-לאומיים | חיפה • בן-גוריון • רמון | |
| שדות תעופה | ראש פינה • הרצליה | |
| מנחתים | קריית שמונה • פיק • שמרת • אסיף • מגידו • הבונים • עין שמר • תנובות • ראשון לציון • בר-יהודה • ערד • באר שבע • שדה בוקר • קציעות • מצפה רמון • מישר • ספיר • קדמה | |
| לא פעילים | דלתון • ציקלון • עטרות • דימונה • עובדה (צבאי בלבד) • יטבתה | |
| נהרסו או פונו | בצת • שדה דב • קרני • קטיף • נווה זוהר • אילת | |
| מנחתים מאולתרים | מנחת עמק המצלבה • מנחת גבעת שאול | |
| רשות שדות התעופה | ||
|---|---|---|
| פעיל | ||
| שדות תעופה | ראש פינה • חיפה • הרצליה • בן-גוריון • רמון |  |
| מעברי גבול | נהר הירדן • אלנבי • לובה אליאב (ניצנה) • יצחק רבין (ערבה) • מנחם בגין (טאבה) | |
| בעבר | ||
| שדות תעופה | קריית שמונה • שדה דב • עטרות • עובדה • אילת • עציון • שדה אופיר | |
| מעברי גבול | מעבר קרני • מעבר רפיח | |
36419984שדה התעופה הרצליה