טייסת 101

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טייסת 101
סמל טייסת 101
סמל טייסת 101
פרטים
כינוי טייסת הקרב הראשונה
סוג מטוסי קרב
בסיס האם חצור
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1948–הווה (כ־76 שנים)
נתוני היחידה
ייעוד תקיפה, יירוט, הפצצה, צילום אווירי
כלי טיס F-16C ("ברק 2020" חד־מושבי)
כלי טיס בעבר כפיר, נשר, מיראז' 3C, מיסטר,
ריפבליק RC-3 סי-בי, ‏P-51 מוסטנג,
ספיטפייר, אוויה S-199
מטוס F-16C ברק של טייסת 101 בגישה לנחיתה
מטוס F-16C ברק 2020 של טייסת 101 בתצוגת יום העצמאות.
סמלה הראשון של הטייסת בתקופת המטוסים אוויה S-199, ספיטפייר, ‏P-51 מוסטנג, ריפבליק RC-3 סי-בי.

טייסת 101, המכונה גם "טייסת הקרב הראשונה", היא טייסת מטוסי הקרב הראשונה של חיל האוויר הישראלי. לאורך השנים הפעילה הטייסת מטוסי קרב שונים: אוויה S-199 ("סכין"), ספיטפייר, P-51 מוסטנג, סי-בי, מיסטר, מיראז' 3C ("שחק"), נשר, כפיר ואחרים. כיום מפעילה הטייסת מטוסי F-16C ("ברק") מבסיס חצור.

היסטוריה

הטייסת הוקמה בשנת 1948 על ידי לו לנארט ומודי אלון, כאשר לנארט היה למעשה מפקדה הראשון בפועל, אך אלון הוא הראשון שמונה רשמית להיות מפקדה.

ב-29 במאי 1948 מונה אלון למפקד הטייסת, ועוד באותו יום לפנות ערב יצא לתקיפה אווירית על הטור המצרי סמוך לגשר עד הלום. בתקיפה זו השתתפו ארבעת המטוסים הראשונים של טייסת הקרב הצעירה, מדגם "אוויה S-199" ("מסרשמיט"), שעד אז עצם קיומם של מטוסי קרב ישראליים היה בגדר סוד. היה זה המבצע הראשון ולמעשה הטיסה המבצעית הראשונה של מטוסי קרב במדינה החדשה. בתקיפה נהרג אחד הטייסים, אדי כהן.[1]

ב-3 ביוני המריא אלון משדה התעופה הרצליה והפיל באמצעות ה"מסרשמיט" שלו שתי דקוטות מצריות שהפציצו את תל אביב. כל זאת לאחר כשבועיים של הפצצות כמעט יום יום. העיר תל אביב לא ידעה את נפשה מרוב שמחה. ב-8 ביולי המריא אלון כדי לתקוף טור משוריין מצרי בביר עסלוג' שבנגב. בדרכו חזרה הבחין המבנה שבו טס בשני מטוסי "ספיטפייר" מצריים, ואלון הפיל אחד מהם. ב-16 באוקטובר 1948 חזר אלון יחד עם עזר ויצמן מגיחת תקיפה על הכוח המצרי שהחל לסגת מאיסדוד; אלון התרסק עם מטוסו בגישה לנחיתה בשדה התעופה הרצליה, ונהרג. סיד כהן החליף אותו בפיקוד על הטייסת. מכיוון שרוב הטייסים של 101 היו בעצם מתנדבים מחו"ל לאחר המלחמה רובם חזרו לארצותיהם והטייסת התרוקנה. כדי לפצות על חיסרון זה הובאו לארץ פרחי הטייס החדשים מצ'כיה.

מאחר שיבואן המטוסים של הטייסת, אל שווימר, השיג לטייסת במבצע תובלה חסר תקדים 12 מטוסי מוסטנג חדשים,התפלגה הטייסת לשתי טייסות:טייסת 101 שהפכה לטייסת המוסטנגים, וטייסת 105 של מטוסי הספיטפייר הישנים.

מתחילה הייתה טייסת 105 שכנה של 101 אף שהיה לה מפקד משלה, ואף סמל משלה.

8 ממטוסי טייסת 101 השתתפו בקרב האוויר של 13 בספטמבר 1973, שבמהלכו הופלו 12 מטוסי מיג סוריים ומטוס ישראלי אחד.

בסיום מלחמת ההתשה נמנו טייסי הטייסת עם הכוחות שהשתתפו במבצע רימון 20, שבמסגרתו הפילו מטוסי חיל האוויר הישראלי בשמי מצרים חמישה מטוסי מיג-21 מוטסים בידי טייסים סובייטיים.

במלחמת יום הכיפורים הפעילה הטייסת מטוסי מיראז' 3 ("שחק"). על הטייסת פיקד סא"ל אבי לניר עד שנפל בשבי סוריה ב־13 באוקטובר 1973 לאחר שנאלץ לנטוש את מטוסו שנפגע מטיל קרקע-אוויר בדרכו חזרה לישראל לאחר משימה בעומק השטח הסורי. בשבי עונה לניר למוות על ידי חוקריו. גופתו הוחזרה לישראל ב-6 ביוני 1974 ובאפריל 1976 הוענק לו עיטור העוז. את לניר החליף בפיקוד על הטייסת סגנו, ישראל בהרב, ובתום המלחמה מונה הרצל בודינגר לפיקוד על הטייסת.

מפקדי הטייסת

תקופה ראשונה - אוויה S-199, ספיטפייר, מוסטנג

מפקד מינוי הערות
מרדכי (מודי) אלון מאי 1948 ממלאי המקום היו ביל קייזר וסימור פלדמן
סיד כהן אוקטובר 1948
עזר ויצמן מרץ 1949
יעקב ג'ק כהן יוני 1949
גרישה בראון יולי 1949
משה פלד דצמבר 1950
מאיר רוף מרץ 1951
אברהם יפה יולי 1951
מרדכי הוד מרץ 1952 לימים מפקד חיל האוויר
מאיר רוף מרץ 1953
בני פלד אפריל 1954 ממלא מקום, לימים מפקד חיל האוויר
אברהם יפה יוני 1954
יצחק יבנה אוגוסט 1954

תקופה שנייה - דאסו מיסטר A4

מפקד מינוי הערות
בני פלד פברואר 1956 בזמן פציעתו, ממלא המקום היה מנחם בר
יעקב אגסי אוקטובר 1957 ממלא מקום
יעקב "יאק" נבו דצמבר 1957 ממלא מקום
אהרון יואלי מאי 1958
יוסף ג'ו אלון אוגוסט 1960
רפי הר-לב אוגוסט 1961

תקופה שלישית - שחק, נשר, כפיר

מפקד מינוי הערות
יוסף ג'ו אלון נובמבר 1961
ארלוזור לב (זוריק) דצמבר 1963
עמוס לפידות אוגוסט 1965 לימים מפקד חיל האויר
דן סבר יוני 1967 ממלא מקום
עודד מרום דצמבר 1967
יפתח ספקטור אפריל 1970 לימים מפקד רמת דוד ותל נוף
אברהם לניר אוגוסט 1971 בעל עיטור העוז. נפל במלחמת יום הכיפורים לאחר שנפל בשבי הסורים
ישראל בהרב 13.10.73 ממלא מקום
הרצל בודינגר אוקטובר 1973 לימים מפקד חיל האויר
איתן פלד נובמבר 1976
נחום מרחבי ספטמבר 1977
עמוס שחר מאי 1979
ערן גל יולי 1982
יורם פלד יולי 1984

תקופה רביעית - F-16C

מפקד מינוי הערות
יורם פלד מרץ 1987
רני פלק יולי 1989 לימים מפקד בסיס חצרים בדרגת תא"ל
רם שמואלי מאי 1991 לימים מפקד בסיסי עובדה ורמת דוד בדרגת אל"ם וראש להק מודיעין בדרגת תא"ל
רוני שלומי אוגוסט 1994 נהרג עם הנווט יובל בנימין ביולי 1995 בתאונה אווירית לאחר התנגשות עם מטוס אחר מהטייסת. דן מוקדי מונה למלא את מקומו.
נמרוד שפר יולי 1995 לימים ראש מטה חיל האוויר וראש אג"ת בדרגת אלוף.
שלי גוטמן אוקטובר 1997 לימים מפקד בסיס חצרים בדרגת תא"ל
סא"ל יפהוד 1999-2001
סא"ל אריאל בריקמן 2001-2003 לימים מפקד בסיס חצור בדרגת אל"ם
סא"ל ארז 2003-2005
סא"ל יזהר 2005-2007
סא"ל ירון 2007-2009
סא"ל מיקי 2009-2011
סא"ל עמית 2011-2013
סא"ל יובל 2013-2015
סא"ל אסף 2015 -

סמל הטייסת

סמל הטייסת עוצב באחד מערבי הטייסת, בעת בילוי בפאב על ידי טייס המח"ל סטן אנדריוס (שמאוחר יותר נרצח על ידי המצרים לאחר שמטוסו הופל במלחמת השחרור) וטייס המח"ל בוב ויקמן. הטייסים שהיו איתם החליטו לבחור את המספר 101 כמספר הטייסת כדי להטעות את האויב לחשוב שיש לישראל 100 טייסות . מודי אלון לא אהב את הסמל והציע להשתמש בעקרב כסמל הטייסת. הטייסים דחו את הצעתו, ולאחר הקמת טייסת 105 מתוך טייסת 101, נבחר העקרב לשמש כסמלה. בתקופת מלחמת העצמאות חבשו כל אנשי הטייסת כובעים אדומים, ונודעו כ"טייסת האדומה".

דגל הטייסת

לטייסת קיים, כמו בשאר טייסות החיל דגל ייצוגי המבוסס על דגלה הרשמי של זרוע האוויר-כאשר באמצעו מותקן סמל הטייסת-כתחליף לסמל החיל. הדגל מוצג במספר מועדים: במסדר הענקת דרגות, ביום חיל-האוויר, ובמסדר החלפת פיקוד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עזר ויצמן, לך שמים לך ארץ, ספרית־מעריב 1975, עמ' 59.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0