א סוכה א קליינע
 | |
| השיר כפי שפורסם לראשונה בעמוד השער של השבועון יודישע פרויענוועלט | |
| סינגל | |
| מדינה | האימפריה הרוסית |
|---|---|
| יצא לאור | 15 באוקטובר 1902 (י"ד בתשרי תרס"ג) |
| שפה | יידיש |
| כתיבה | אברהם רייזן |
| לחן | עממי - ארנו נאדל |
א סוכה'לע (גם: א סוכה'לע א קליינע או א סוכה א קליינע, או בשמו הרשמי: אין סוכה; במהדורתו העברית: סוכה קטנה או סוכת אמתיים) הוא שיר יידי שנכתב על ידי אברהם רייזין[1] בראשית המאה ה-20. השיר מספר על סוכה קטנה ורעועה, שלמרות תנאיה והרוחות שסביבה, עומדת איתנה על תילה והנר בה מאיר. בגרסאות רבות מאוחרות של השיר, הסוכה נמשלת לעם ישראל, שלמרות הסכנות הרבות שעוברות עליו, הוא עומד איתן אלפי שנים. לשיר לחן מלודי מפורסם, והוא נחשב לשיר רגשי ופולקלורי. בגרסאותיו המאוחרות קיבל השיר ערך דתי, והוא נחשב סמל למסירות עבור מצוות סוכה ולערגה אליה. לשיר מספר גרסאות ביידיש, עם שינויים קלים מאחת לשנייה, וכן מספר תרגומים עבריים.
התוכן
השיר בגרסתו המקורית, כפי שנכתב על ידי אברהם רייזין, מספר על זוג יהודים שבנה סוכה קטנה ורעועה, עם לוחות פשוטים ומעט סכך. רוחות הסתיו (האירופאיות) הנושבות דרך הסדקים שבדפנות הסוכה, מאיימות לכבות את הנר הדולק בסוכה. אם המשפחה, בעודה מגישה את מנת החג, פונה לבעלה בפחד, כי תכף תעוף הסוכה ותקרוס מהרוח הנושבת. באורח פלא, מיד כאשר פותח בעלהּ באמירת קידוש, שלהבת הנר מתייצבת והוא דולק ברוגע. אב משפחה מרגיע את האישה כי אמנם אכן מצויות רוחות מאיימות, אך הנה הסוכה עומדת זמן רב, ועוד תעמוד לאורך ימים.
בגרסאות מאוחרות שעברו התאמה חרדית מחליפה הבת את אם המשפחה, וכן נוסף פזמון לשיר (מושר בסופו, או גם באמצעו): "(אוי) הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת", מתוך תוספת הנאמרת בברכת המזון בחג הסוכות[2]. החלפת האם בבת מופיעה גם בגרסאות העבריות של "זמר עם", 1946, שבעריכת יצחק אדל, יהויכין סטוצ'בסקי, שמשון מלצר ודב סדן (במקום "אשתי החיוורת", נכתב "בתי הרכה"), ושל אהרן אשמן, 1961 ("ותתייפח ילדתי"). בגרסאות חרדיות אחרות (כמו בביצוע של "היימישע יידישע געזאנגען") בכלל הושמטו שתי הבתים של כניסת האם או הבת לסוכה, ופנייתה לאב המשפחה. כמו כן יש גרסאות (ושוב, כמו בביצוע של "היימישע יידישע געזאנגען") שהוסיפו בסופו את השיר "הבט משמים" ביידיש, שמילותיו - כפי המסורת החסידית הפולקלורית - חוברו טרום השואה, והושרו במהלכה[3]. בגרסאות רבות של השיר, נוסף במרומז המסר כי הסוכה נמשלת לעם ישראל, שקיים דורות רבים למרות כל הסכנות האורבות לו[4].
פרסום השיר ותפוצתו
השיר פורסם לראשונה ביידיש בי"ד בתשרי תרס"ג (15 באוקטובר 1902) בעמוד השער של גיליון חג הסוכות של השבועון יודישע פרויענוועלט ("עולם הנשים היהודי")[5], תחת הכותרת "אִין סֻכָּה" ("בסוכה"). שבועון זה יצא לאור בקרקוב, על ידי מרדכי ספקטור וחיים דב הורוביץ, והיה העיתון היהודי הראשון שפנה לקהל היעד הנשי. אברהם רייזן, באותם ימים בן 26 ותושב ורשה, חתם את שמו על השיר בפסבדונים "אלכסנדר סלומון". בתקופה זו שירי החג היו לרוב מסורתיים מתוך טקסטים דתיים, והשיר "אין סוכה" ככל הנראה היה חלק ממגמה להחדיר שירים חדשים שאינם בעלי אופי דתי אדוק.
השיר ולחנו התקבלו באהדה, ותוך זמן קצר התפשטו. בעיקר נפוצו בביתי הספר החילוניים היידישיים והיידישיסטים במזרח אירופה, בצפון אמריקה וגם בדרום אמריקה. כעבור עשור כבר החל השיר להידפס בספרים שונים: "די נייע שול" (וילנה 1914), ספר יידי להוראת האלף-בית, בו הודפסו רק ארבעת הבתים הראשונים של השיר; "50 יודישע קינדערלידער" (מוסקבה 1916; מוסקבה 1918; ברלין 1923), הקובץ המוזיקלי של יואל אנגל, אף בו - בעקבות "די נייע שול" - הופיעו רק ארבעת הבתים הראשונים; "Ost und West" (ברלין 1916), ירחון ציוני, שם הופיע השיר בתרגום לגרמנית, עם מספר שינויים; "בלומען: טעקסטען פון לידער צו זינגען אין די אידישע שולען" (ניו יורק 1920). בהמשך השנים נוספו גרסאות רבות, כאשר אלמונים רבים משנים ו"מתקנים" בשיר כראות עיניהם. מגמה עיקרית בין הגרסאות באה לתת לשיר צביון דתי יותר. בפולקלור החרדי השיר נחשב כסמן של מסירות נפש למצוות סוכה, ומסופר כיצד שרו יהודים את השיר כאשר קיימו מצוות סוכה תחת אפם של צוררים שארבו להם על קיום המצווה[6].
השיר ומילותיו
השיר ביידיש
השיר פורסם במקור בעמוד השער של השבועון יודישע פרויענוועלט ("עולם הנשים היהודי"), בקרקוב 1902. בעשורים שלאחר מכן הופיעו גרסאות זהות (אמנם בחלק מהן הופיעו רק ארבעת בתי השיר, וחציו השני המכיל את הדיאלוג בין בעל הבית לאשתו - הוסר).
גרסה מעובדת, עם שינויים משמעותיים, נרשמה בשנת 1913 על ידי משה ליפשיץ מהעיר מיר שבמחוז הורדנה על גבול מינסק. ליפשיץ ככל הנראה שמע כך את השיר באזור מגוריו, אחר שהעם ערך בו "תיקונים". גרסה זו הודפסה כעבור עשור וחצי על ידי חובב הפולקלור והאתנוגרף שמואל להמן, בספרו "גנבֿים-לידער מיט מעלאָדיעס" ("שירי גנבים עם מנגינות"), ורשה 1928.
ברבות השינויים עברו השיר שינויים ו"תיקונים" רבים, בהתאמה ליידיש מדוברת, וכן כאלו הנותנים לו צביון דתי מובהק יותר, כמו גם התאמות תרבותיות אחרות. קיימת גרסה חרדית קלאסית לשיר, בה הבת מחליפה את האם, וכן כמה המרות אחרות של ניבים ומטבעות לשון אידיומטיים וייחודיים לשפת היידיש. בגרסה זו נוסף משפט המורה על המשלת אותה הסוכה לעם ישראל בגלות, שקרוב לאלפיים שנה עומד הוא וניצב, למרות הרוחות החודרות. גרסה זו מושרת בביצוע של ברוך חייט עם מקהלת בני הרבנים, וכן מופיעה כתובה בספר "דאָס פֿלאַם פֿון אַמאָל: ניגוני ישראל" ("הלהבה של פעם: ניגוני ישראל"), ניו יורק 2007[7].
קיימות גרסאות מודרניות המשלבות בין כמה גרסאות מוקדמות[8]. אחרות אף ממשיכות ומשנות באופן עצמאי[9].
| מילות השיר, כפי שפורסמו במקור, בעמוד השער של השבועון יודישע פרויענוועלט ("עולם הנשים היהודי"), בקרקוב 1902 | מילות השיר כפי שפורסמו בספר "גנבֿים-לידער מיט מעלאָדיעס" ("שירי גנבים עם מנגינות"), ורשה 1928, על פי רישום משנת 1913 | מילות השיר בגרסה החרדית, כמו בזו שהושרה על ידי ברוך חייט ומקהלת בני הרבנים, וכפי שפורסמה בספר "דאָס פֿלאַם פֿון אַמאָל: ניגוני ישראל" ("הלהבה של פעם: ניגוני ישראל"), ניו יורק 2007 | מילות השיר בגרסה מודרנית של ההרכב המוזיקלי "גמזו בלוז בנד" |
|---|---|---|---|
אַ סֻכָּה אַ קליינע |
אַ סוכּה אַ קליינע, |
אַ סוכּה'לע אַ קליינע, |
אַ סוכּה'לע אַ קליינע, |
לאחר עשור ומחצה, בשנת 1917, הודפסה בניו יורק (בה התגורר רייזן באותה התקופה) סדרת הספרים "אלע ווערק פון אברהם רייזען" (="כל כתבי אברהם רייזן"), ובכרך החמישי שבה הודפס השיר, אך רק עם ארבעת הבתים הראשונים. הדיאלוג בין בעל המשפחה לאשתו הושמט. גרסה מקוצרת זו הופיעה לפני כן, בשנת ה'תרע"ד (1914), בספר "די נייע שול" ("בית הספר החדש"), וכן בהעתקי גרסה זו אצל יואל אנגל בקובץ המוזיקלי "50 יודישע קינדערלידער" על כל מהדורותיו.
גרסה מאוחרת יותר של השיר, עם שינויי כתיב ולשון קלים:
אַ סוכּה, אַ קלײנע
פֿון ברעטלעך געמײנע
האָב איך קױם מיט צרות געמאַכט.
געדעקט דעם דאַך מיט אַ ביסעלע סכך
און כ'זיץ אין איר סוכּות בײנאַכט.
מיט פֿאַרזאָרגטן געזיכט
דאָס ערשטע געריכט
עס טראָגט מיר מײן װײב באַלד אַרײן.
זי שטעלט זיך אװעק און זאָגט מיט שרעק
דער װינט װאַרפֿט די סוכּה באַלד אײן.
פֿון װינט דעם קאַלטן
װאָס בלאָזט דורך די שפאַלטן
מײן ליכטעלע לעשן זיך װיל.
דאָך מאַך איך מיר קידוש און זעט נאָר דעם חידוש
מײן ליכטל ברענט רואיק און שטיל.
עט, זײ ניט קײן נאַר
און האָב ניט קײן צער
עס זאָל דיר דער װינט ניט טאָן באַנג.
ניט זעלטן זײ קומען די װינטן און ברומען
דאָך שטײט אונדזער סוכּה שױן לאַנג.
קיימת גם גרסה חליפית, עם תוכן שונה מהמקור, אך במבנה זהה לשיר המקורי, מאת המשורר מרדכי ריווסמן (מחבר השיר "חנוכה, אוי חנוכה"). השיר הודפס בספרה של שרה פישר, "היים און משפחה: ימים טובים", בואנוס איירס תש"ח, עם לחן של מיכל גלברט.
השיר בעברית
השיר, סמוך לפרסומו ביידיש, קיבל מספר תרגומים עבריים.
התרגום העברי המילולי לשיר המקורי, הוא:
סוכה קטנה
עשויה מלוחות,
בניתי בקושי.
כיסיתי את הגג
עם מעט סכך,
ואני יושב בה בליל סוכות.
מרוח קרה
שנושבת דרך הסדקים,
נרי הקטן רוצה לכבות.
כאן עושה אני קידוש,
וראו את החידוש,
נרי בוער רגוע ושקט!
עם פנים מודאגות,
את המנה הראשונה
מכניסה אשתי תכף פנימה.
היא נעמדת מרחוק
ואומרת בפחד:
הרוח תכף תפיל את הסוכה!
- אל תהיי טיפשה
ואל תצטערי.
הרוח לא צריכה לגרום לך להילחץ.
לא נדיר שהן באות,
הרוחות והיללות,
אך עומדת סוכתנו כבר זמן רב.
אמנם תרגום צמוד זה לא פורסם בגרסאות העבריות הראשונות.
התרגום הראשון שפורסם הוא של ש. בן-ציון (שמחה גוטמן), שתרגם לעברית את גרסת השיר של יואל אנגל בקובץ המוזיקלי "50 יודישע קינדערלידער" (מוסקבה 1916; מוסקבה 1918; ברלין 1923), יחד עם כל שאר השירים שבספר היידי, שבמהדורה העברית נקרא "50 זמירות לילדים" (ברלין, 1923). גרסה זו הכילה רק את ארבעת הבתים הראשונים של השיר (או שני בתים כפולים), והיא נקראת "בסוכה":
פִּנָּתִי שַׁאֲנַנָּה,
סֻכָּתִי הַקְּטַנָּה
בִּדְאָגָה עָשִׂיתִי לֶחָג,
מִבְּקִיעִים, נְסָרִים,
מִקָּנִים וּנְצָרִים
כְּתָלִים חִבַּרְתִּי עִם גַּג.
בַּלֵּיל אָנוּ יוֹשְׁבִים,
וְהָרוּחוֹת הֵם נוֹשְׁבִים
מִסְּדָקִים, מֵחוֹרֵי הַסְּכָךְ,-
אֲבָל מִכָּל רוּחַ
נֵר חַג לֹא יָשׁוּחַ
הֵהֵלָּה, אֵ-ל, אוֹרוֹ הַזָּךְ!
בסביבות שנות ה-40 או שנות ה-50 של המאה ה-20 הודפס שוב השיר עם הלחן של אנגל, על ידי הדסה שרמן-פריאל, לתלמידיה שבגימנסיה הרצליה. שרמן-פריאל ערכה בו שינויים קלים, בכמה שורות בו.
בשנת תרפ"ז (1927) פרסם גדוד מגיני השפה גרסה עברית מחורזת, אשר לא ידוע מי מתרגמה (אליהו הכהן משער כי הוא ישראל דושמן):
סֻכַּת אַמָּתַיִם
עֲשֹוּיָה לוּחוֹתַיִם
בְּעֶצֶב בָּנִיתִי לִי פֹה
סִכַּכְתִי בִּסְכָךְ
הָאֹהֶל הַשַּׁח
וְיָשַׁבְתִי בַּלַּיְלָה לִי בוֹֹ.
הַסַּעַר הָרוּחַ
בְּכָל סֶדֶק יָפוּחַ
נֵרִי יְכַבֶּה הָאֶחָד.
יֵהוֹם לוֹ הַסַּעַר
כְּחַיַּת הַיַּעַר,
אֵשְׁבָה בַּסֻּכָּה לִי בָּדָד.
אִשְׁתִּי הַחִוֶּרֶת
בְּרוּחַ נִסְעֶרֶת
תַּבְשִׁיל לִי מַגֶּשֶׁת בַּיָּד,
בַּפֶּתַח נִצֶּבֶת
וּבְרַעַד דוֹבֶבֶת:
סֻכָּה זוֹ תִּפּוֹל עוֹד מְעָט.
הַרְפִּי מֵאִוֶּלֶת,
רוּחֵךְ מַה נוֹפֶלֶת?
סֻכָּה זוֹ עָמֹד תַּעֲמֹד!
רוּחוֹת כְּבָר סָעָרוּ
בְּיָמִים עָבָרוּ
וְהִיא כְצוּר עַז בַּל תִּמּוֹט.
קיימת גרסה עברית חופשית נוספת, בקובץ "זמר עם" שבעריכת יצחק אדל, יהויכין סטוצ'בסקי, שמשון מלצר ודב סדן (ירושלים, תש"ו). דוד אסף משער כי המתרגם הוא אחד מהשניים האחרונים. בגרסה זו השיר פותח במילים ”סֻכָּה פְּעוּטוֹנֶת // בָּנִיתִי קְטַנְטֹנֶת // צֶבֶר־קְרָשִׁים דַּל וָדַק”.
גרסה נוספת נכתבה על ידי אהרן אשמן, בספר "דורות זינגען - בשירת הדורות", ניו יורק 1961. אף בגרסה זו אין התרגום זהה למקור, אלא חופשי ובעל שינויים עצמיים. הבית הראשון בגרסה זו: ”סֻכָּה לִי עָשִׂיתִי // סֻכָּה לִי בָּנִיתִי // הִיא קְטַנָּה וְדַלָּה”.
מספר שנים לאחר מכן פורסמה גרסה עברית נוספת, השואפת לתרגום צמוד למקור היידי, אך בחריזה עברית רצופה. גרסה זו פורסמה בעיתון על המשמר של השומר הצעיר, תשרי תשכ"ז (1966), בתרגומו של צבי טירספולסקי, תושב ברית המועצות: ”סֻכָּתִי הַפְּעוּטָה // מִקְּרָשִׁים שְׁוֵי־פְּרוּטָה // פָּעַלְתִּי, תִּכַּנְתִּי עָמֵל”. על פי נח זבולוני תרגום זה פורסם שנה לפני כן בכתב עת של יהודי רומניה.
בשנת תשמ"ד פורסמה גרסה נוספת, שעיקרה תרגום השיר היידי, ללא חריזה מחדש, וכמעט ללא עריכה מותאמת. זו פורסמה - ללא שם המתרגם - ב"אנטאָלאָגיע פֿון ייִדישע פֿאָלקסלידער" ("האנתולוגיה לשירי עם ביידיש"), בעריכתם של אהרן וינקובצקי, אבא קובנר, וסיני לייכטר, הוצאת מאגנס. גם התרגום אינו תרגום מילולי הדוק, אלא עם שימוש בנרדפות ושינויים קלים: ”סֻכָּה קְטַנָּה // קְרָשִׁים פְּשׁוּטִים // בְּקֹשִׁי בְּצָרוֹת בְּנִיתִיהָ”.
בפרסומים שונים קיימות גרסאות תרגום מגוונות נוספות.
קיימת גרסה עברית חליפית מרבי אלתר, המבוססת על לחן השיר המפורסם, אך עם תוכן שונה לחלוטין, בשם "סוכה קטנה": ”סֻכָּה קְטַנָּה // סֻכָּה קְטַנָּה // בָּנִיתִי סֻכָּה קְטַנָּה”. תוכן השיר אצל רבי אלתר מכיל את הנושאים של אורחים בסוכה, אושפיזין, לימוד תורה בסוכה ועוד.
השיר בגרמנית
בשנת 1916 הופיע השיר בירחון הציוני Ost und West שיצא לאור בברלין, בתרגומו של העיתונאי והפולקלוריסט הציוני ליאו וינץ (גר'); שם הוא פורסם כשיר עם יהודי. בגרסה זו השיר נערך מעט מחדש, וכך מתוך שמונה בתיו הושמט הבית הרביעי על המספר על החידוש שבעת הקידוש, וכן הבתים השביעי והשמיני צומצמו וצורפו לבית אחד:
|
|
דוד אסף משער כי וינץ לא ראה את הדפסת השיר המקורי, ואף לא את זו של אנגל. ייתכן שאף לא הייתה לפניו גרסה כתובה כלשהי, אלא שמע את השיר בעל פה ורשם על פי זה את מילות השיר. כמו כן גם ייתכן, לדבריו, כי שינויים קלים נערכו על מנת להתאים את השיר ללחן החדש שהוצמד לו בגרסה הגרמנית.
תרגום מלא לגרמנית יצא סמוך לאחר מכן, כנראה בשנת 1928 (על פי דוד אסף), וקיים באוסף של מאיר נוי שכיום בספרייה הלאומית. הבית הראשון של השיר בתרגום זה: ” Ein Sukkele, Ein Kleines // vun dünnen Brettllein eines, // Hab' ich mit mühen ghbaut!”
השיר באנגלית
לשיר קיימות גרסאות מתורגמות גם לאנגלית. מהן גרסה מחורזת, באתר האינטרנט החסידי Zog a Niggun.
הלחן
בשנת 1913 רשם שמואל להמן את השיר (ולחנו) כפי ששמע אותו מאדם בשם משה ליפשיץ, מהעיירה מיר. כעבור עשור וחצי הדפיס את השיר ולחנו בספר "גנבֿים-לידער מיט מעלאָדיעס" ("שירי גנבים עם מנגינות"), ורשה 1928. הספר מכיל ליקוט של שירי עם ולחנים שהושרו בקרב גנבים, כייסים, אסירים ושאר אנשי העולם התחתון. בספר מופיע גם השיר "די ערשטע נאכט" ("הלילה הראשון"), המתאר את קשייהם של המתגייסים לצבא הצאר בלילותיהם הראשונים, ומצורף לו לחן אשר תואם - כפי שגם להמן מציין - ללחן של השיר "א סוכה" המובא אף הוא באותו הספר. דוד אסף משער כי ככל הנראה הלחן של "א סוכה" מקורו מלחן השיר "די ערשטע נאכט".
בגרסת השיר המתורגמת לגרמנית, כפי שהופיע בירחון הציוני Ost und West שיצא לאור בברלין 1916[11], צורף רישום תווים של לחן לשיר מאת עורך המוסף המוזיקלי של הירחון, ארנו נאדל, שאף עיבד את הלחן והוסיף לו ליווי בפסנתר. לחן זה זהה ללחן המופיע אצל להמן, והוא הלחן המוכר והרווח כיום. שנה לאחר מכן, ב-1917, הדפיס נאדל את השיר בתוך ספרו "Jontefflieder" ("שירי חגים"), הוצאת Jüdischer Verlag, ברלין. במילות השיר הוא ערך שינויים קלים להתאימם ליידיש. דוד אסף משער כי גם השיר בגרסתו העברית של אהרן אשמן נכתב בהתאם ללחן זה המוכר. אמנם כעבור כעשור, בשנת 1970, פרסם מרדכי אולרי-נוז'יק לחן חדש לגרסתו של אשמן. זו התפרסמה בספרו "חמשים שירים מובחרים לילדים ולנוער", תל אביב 1970.
לחן אחר לשיר קיים אצל "50 יודישע קינדערלידער" של יואל אנגל, מוסקבה 1916, שם נרשמו תווים לשיר. לחן זה הוא של יואל אנגל, והוא הלחן שפורסם ראשון, אך אינו הלחן הרווח והמוכר. הלחן הועתק גם לגרסה העברית של ש. בן ציון, ולגרסת ההעתק המשופרת של הדסה שרמן-פריאל. לואיס דנטו ביצע את הלחן בתקליט שהוציא בשנת 1989, בשיר היידי.
בסדרת הספרים "אלע ווערק פון אברהם רייזען" (="כל כתבי אברהם רייזן"), ניו יורק 1917, בה הודפס השיר בחיי המחבר ובמקום מגוריו, הופיע הלחן תחת הכותרת: "אין פאלקס טאן" (="בלחן עממי"). דוד אסף משער כי מחבר השיר הצמיד לו לחן עממי, או שעם צאתו בשנת 1902 הודבק לו לחן עממי, אליו ציין המחבר בסדרת הספרים שלו כעבור עשור וחצי.
יש המציינים, בלא סימוכין, כי לחן השיר הוא מסלומון גולוב (אנ')[12]. בפולקלור החסידי, הלחן הוא "ניגון חסידי עתיק"[13].
הלחן לרוב מושר כמלודיה, אך קיים גם בגרסה קצבית, כמו בביצוע הבלוזי של ההרכב "גמזו בלוז בנד".
ראו גם
לקריאה נוספת
- אבי שפרן, "הסוכה עוד עומדת", בתוך: המודיע, י"ד בתשרי תשס"ח (26 בספטמבר 2007), גיליון 16985, עמ' 4
קישורים חיצוניים
- אליהו הכהן, "שיר נשכח לחג הסוכות", בתוך: אהוד בן עזר (עורך), חדשות בן עזר, גיליון מוגדל מס' 282, תל אביב, יום רביעי, י"ד בתשרי תשס"ח, 26 בספטמבר 2007
- דוד אסף, 'סֻכַּת אַמָּתַיִם, עֲשׂוּיָה לוּחוֹתַיִם': גלגוליו של שיר נשכח לסוכות, בבלוג עונג שבת, 11 באוקטובר 2019
- שניאור גרינפלד, ספיישל סוכות • סיפורו של הניגון "א סוכה'לה א קליינע" // בלעדי, באתר הגאולה, י"ט תשרי התשע"ח
- מילות השיר
- אַ סוכה, אַ קליינע, באתר ויקיביבליאטעק
- סוכת אמתיים, באתר זמרשת
- מילות השיר "סוכה פעוטונת" והאזנה לו, באתר זמרשת (בקישור קיים גם ביצוע של הבית האחרון מאת עודד זך)
- אלה תולדות פרץ, א סוכה'לע א קליינע, עמ' 77, כפר חב"ד תשע"ה, עמ' 80, באתר אוצר החכמה
- תקוני שבת - זמירות בית יעקב, א סוכה'לע, ניו יורק תשע"ו, עמ' תס"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- A Sukkaleh, באתר Zog a Niggun, 10 באוקטובר 2017 (באנגלית)
- ביצועים לשיר - בלחן המפורסם
Rabbis' Sons - א סוכהלע, בביצוע ברוך חייט - בני הרבנים, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:40), 1968- Yiddish song - A Sikkele שיר ביידיש - א סוכה'לע - היימישע יידישע געזאנגען ("אידיש קלאסיק"), בביצוע פישל בייגל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 5:31), 1991
- אִיתַּי עמרן - א סוכה'לע א קליינע, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:40), 2021
- ניגון - א סוכה'לע א קליינע, בביצוע יואל קליין, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:01)
- א סוכהלה א קליינע - אנימצית חול מאת בת המצווה דבריה פקטור, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:51)
- א סוכלה א קליינע - Gimzu Blues Band, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:15)
- גמזו בלוז בנד
- גמזו בלוז בנד בעיזה בר אשחר - 04 א סוכלה א קליינע, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 6:26) (בהופעה חיה)
- A Sukkale, בביצוע אשר זעליג בלייך (מרמ מוזיק הפקות), סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:37)
- מנדי ליפסקר
- Eli Lipsker plays with mendy L Asukele, בביצוע אלי ליפסקר ובנו מנדי, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 5:30)
- A Sukahle A Kleiner, בביצוע אלי ליפסקר, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:59)
- מיכאל שטרייכר, שלום איז ד’בעסטע זאך, רצועה 9: סוכל'ה
- ביצוע לשיר - בלחן של יואל אנגל
- לואיס דנטו - אין סוכה, בביצוע לואיס דנטו, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:40), 1989
הערות שוליים
- ^ יש הטועים ומייחסים את השיר לבן תקופתו, המשורר שמעון פרוג. טעות זו מופיעה כבר ב"זמר עם" שבעריכת יצחק אדל, יהויכין סטוצ'בסקי, שמשון מלצר ודב סדן (ירושלים, תש"ו). טעות זו מופיעה גם בפרסומים בני המאה ה-21, ראו לדוגמה "סוכה פעוטונות", באתר זמר של הספרייה הלאומית. על שיבוש זה ציין כבר דוד אסף, והוא משער שמקורה - אצל "זמר עם" - מפספוס של שורה בתוכן העניינים של "50 שירים לילדים" של יואל אנגל, ברלין 1923 (השיר שלפני כן, הוא של פרוג).
- ^ תוספת זו היא על פי ספר עמוס, פרק ט', פסוק י"א.
- ^ גרינפלד.
- ^ אצל "זמר עם": "עוד דורות יתחוללו... סוכה זו עומדת איתן"; אצל אהרן אשמן: "אלף דור ינקופו, לעד תעמוד הסוכה"; אצל ברוך חייט: "באלד צוויי טויזנט יאר, און די סוכּה'לע (זי) שטיין נאך גאנץ לאַנג".
- ^ גיליון 16–17, י"ד בתשרי תרס"ג, 15 באוקטובר 1902, עמ' 1–2.
- ^ ראו לדוגמה אצל גרינפלד.
- ^ ביצועים נוספים לגרסה זו (גם אם בשינויים קלים): היימישע יידישע געזאנגען של פישל בייגל, יואל קליין, אשר זעליג בלייך - מרמ מוזיק הפקות, רבי אלתר בשירו "סוכה קטנה" (אמנם מבצע רק את שני הבתים הראשונים של השיר היידי), ועוד.
- ^ למשל אצל איתי עמרן, שני הבתים הראשונים מהגרסה החרדית, הבית השלישי והרביעי מדולגים, החמישי והשישי מגרסת המקור, והשביעי והשמיני מגרסת "גנבים לידער".
- ^ כמו זו של ההרכב המוזיקלי "גמזו בלוז בנד", המכילה משפטים וחצאי משפטים מגרסאות שונות, בלא סדר, ובתוספת שינויים עצמאיים קלים; גם בגרסה של אלו הבית השלישי והרביעי מדולגים. גם בגרסתו של אלי ליפסקר קיימים משפטים וחצאי משפטים ממספר גרסאות, וגם אצלו קיימים שינויים עצמאיים; בולטים בהם: בסוף הבית השלישי - "אין די ליכטעלך זיי ברענען גאנץ גוט" (בדומה לגרסת "גנבים-לידער"), בסוף הבית הרביעי "די סוכה'לע זי שטייט דאך גאנץ גוט", וכך גם את הבית האחרון הוא כופל עם תוכן ממספר גרסאות (עם שינויים קלים).
- ^ אלבום המכיל 1,200 תצלומים, של עמים שונים במרכז אסיה, חייהם וטקסיהם. האלבום נוצר בהוראת הגנרל קונסטנטין פון קאופמן, המושל הראשון של טורקמניסטן הסובייטית.
- ^ 10–11 באוקטובר 1916, עמ' 399–400.
- ^ כך מופיע ב"אנטאָלאָגיע פֿון ייִדישע פֿאָלקסלידער" ("האנתולוגיה לשירי עם ביידיש"), בעריכתם של אהרן וינקובצקי, אבא קובנר, וסיני לייכטר, הוצאת מאגנס. הטעות מופיעה גם בדף אַ סוכה, אַ קליינע, באתר ויקיביבליאטעק.
- ^ ראו אצל גרינפלד.
| סוכות | ||
|---|---|---|
| מהלך החג | יום טוב ראשון • חול המועד סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת/שמחת תורה |  |
| סוכה | סכך • אכילה בסוכה • שינה בסוכה • ברכת לישב בסוכה • אושפיזין • מצטער פטור מן הסוכה • תשבו כעין תדורו • מעמיד • דופן עקומה | |
| ארבעת המינים | אתרוג, לולב, הדס וערבה • הלכות ארבעת המינים • קוישיקלך | |
| מנהגים | הושענות • הקפות • חיבוט ערבה • זכר לשמחת בית השואבה • תיקון ליל הושענא רבה | |
| מצוות הנוהגות בזמן בית המקדש |
מצוות ערבה במקדש • הקפת המזבח • ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הקהל • שמחת הרגלים | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | תפילת הגשם • וזאת הברכה • דגל שמחת תורה • הקפות בשמחת תורה • הקפות שניות | |
| תפילות ופיוטים | פיוטי הושענות (כהושעת אלים) • פיוטי הגשם (אף ברי · זכור אב · שפעת רביבים) • מפי קל • סוכה ולולב לעם סגולה • משה אמת | |
| שונות | שמחת הרגלים • מסכת סוכה • שלומית בונה סוכה • א סוכה א קליינע • סהרנה | |
א סוכה א קליינע39208678