קרב בול ראן הראשון
 | ||||||||||||||||||
| זירת הקרב | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת האזרחים האמריקנית | ||||||||||||||||||
| תאריך | 21 ביולי 1861 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | קרב בלאקברן | |||||||||||||||||
| קרב אחרי | קרב בול ראן השני | |||||||||||||||||
| מקום | מחוזות פיירקס והנסיך ויליאם, וירג'יניה | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון של הקונפדרציה | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
.svg){kind=small}
קרב בול ראן הראשון היה הקרב הגדול הראשון במלחמת האזרחים האמריקנית. הקרב נערך ב-21 ביולי 1861 בסמוך לנהר בול ראן (במרחק של כחמישים ק"מ מוושינגטון), והסתיים בניצחון של צבא הקונפדרציה. מכונה גם בשם "קרב מנאסס הראשון".
ההכנות לקרב
גנרל אירווין מקדואל - שמונה על ידי הנשיא אברהם לינקולן למפקד בכיר בצבא האיחוד - ניסה לדחות את מועד הקרב משום שחייליו לא היו מנוסים, אך הממשל בוושינגטון האיץ את המתקפה, במטרה לזכות בניצחון מהיר.
תוכנית הקרב של מקדואל כללה שתי התקפות דמי, שביצעו דיוויזיה בפיקודו של גנרל דניאל טיילר וחטיבה בפיקודו של קולונל תומאס דייוויס. המתקפה העיקרית בוצעה על ידי הכוחות בפיקודם של גנרל דייוויד האנטר וגנרל סמואל היינצלמן, באגף השמאלי של כוחות הקונפדרציה. למרות שתוכנית הקרב הייתה מתוחכמת ומבטיחה, כוחותיו של מקדואל לא היו מנוסים מספיק כדי לבצע אותה בהצלחה.
מהלך הקרב
כוחות הדרום, בפיקודו של גנרל פ.ג.ט. בורגארד, לא היו מאורגנים וחלקם הגיעו למקום הקרב רק במהלכו. חטיבה קטנה אחת, בפיקודו של קולונל ניית'ן אוונס, בלמה למשך זמן ממושך את המתקפה העיקרית של צבא האיחוד, אך נאלצה לסגת בהמשך הקרב.
חטיבת קונפדרציה שהורכבה מחיילים ממדינת וירג'יניה, בפיקוד גנרל תומאס ג'ונתן ג'קסון, גילתה נחישות מפתיעה וסירבה לסגת מעמדתה. שאר יחידות צבא הקונפדרציה - ששאבו השראה מלחימתה של החטיבה - נצמדו אליה והצליחו לעצור את הקרב, ולגרום לכוחות האיחוד לסגת. בעקבות הקרב, הגנרל ג'קסון זכה לכינוי "סטונוול" - "חומת אבן".
יחידות הקונפדרציה בפיקוד הגנרלים ג'וזף ג'ונסטון ובורגארד תקפו את האגף המערבי של כוחות האיחוד, שלא היו מאורגנים כראוי, והצליחו לגרום להם לסגת בבהלה. הקרב הסתיים בניצחון מוחץ של כוחות הקונפדרציה.
בכירי הממשל מוושינגטון ניסו להגיע למקום הקרב, בציפייה לחזות בניצחון קל - אך הדרכים לאזור נחסמו על ידי אזרחים מבוהלים, בעקבות תבוסת כוחות האיחוד. האזרחים עצמם הגיעו מוקדם יותר, מצוידים בערכות פיקניק ויינות, כדי לחזות גם הם בהתנהלות הקרב בחשבם שיהיה ניצחון מהיר, אך אחרי כישלונו פתחו במנוסה יחד עם החיילים הנסוגים.
סיום הקרב
כוחות הקונפדרציה היו תשושים מאוד בסיומו של הקרב, ולכן לא רדפו אחרי כוחות האיחוד הנסוגים.
תיעוד הקרב
קרב בול ראן הראשון היה הקרב הראשון בתקופה המודרנית שהונצח בצילום משדה הקרב. הצלם מת'יו בריידי, הנחשב ממייסדי תחום צילום העיתונות, הצטרף לאזור הקרב למרות הסיכון הפיזי והכלכלי והקשיים הטכניים. הצילום באותה תקופה, שהיה בראשיתו, נעשה בתהליך קולודיון, דרש לוחות זכוכית כבדים וחדר חושך סמוך על מנת לפתח את התמונות. הצילום עצמו דרש זמן ממושך של חשיפה לאור ולא היה מיידי כמקובל בימנו. בריידי לקח עמו צוות גדול, וכן הוביל על חשבונו קרון חדר חושך, לצורך פיתוח בשדה. במהלך הקרב כמעט ונפגע מירי אויב. דבקותו של בריידי במשימה הותירה תיעוד מצולם ראשוני, ייחודי ונדיר של תמונות משדה הקרב.
בריידי עצמו לא זכה בחייו לתהילה. עד תום המלחמה לא הייתה כל דרישה לצילומים. הציבור לא חפץ לרכוש תמונות מהמלחמה וממשלת ארצות הברית סירבה אף היא לרכוש את האוסף. הוא נפטר בבית חולים למעוטי יכולת.
קישורים חיצוניים
- אמעריקא (דיווח על הקרב), המגיד, 22 באוגוסט 1861
33241893קרב בול ראן הראשון