אוניברסליזם
אוניברסליזם (מאנגלית: Universalism - עוֹלָמִיּוּת, כלליוּת) הוא זרם בפילוסופיה מתחום תורת המוסר, שלו אחיזה משמעותית במרבית ענפי מדעי החברה ובמיוחד בחינוך ובמחשבה המדינית-חברתית המודרנית וכן בתאולוגיה. עיקר מהותו בעיסוק בתכונות והגדרות שאותן ניתן להחיל על כלל הפרטים.
האוניברסליזם מבקש לראות בכל בני האדם שווים, ללא גדרות וללא הבחנות של שוני תרבותי; וכראויים להאצלת כללי מוסר וערכים דומים, ובכך, עומד ביחס של ניגוד ישיר לפרטיקולריזם. כאסכולה פילוסופית וחברתית, המצדדת בהתעלמות מקטגוריות קיבוציות, האוניברסליזם מנוגד לרלטיביזם, ומקורב להומניזם בכך שהוא גורס כי כל בני-האדם באשר הם ראויים לכבוד באופן שווה. בין יתר הערכים שנחשבים כאוניברסליים נמנים אושר, חירות, צדק ואחרים. עם זאת, מכיוון שהשיח האוניברסלי כולל שאלות הנוגעות לעצם טבע האדם ולהתפתחות התרבויות הנבדלות, נבחנות גם אתיקות כגזענות כבעלות היבטים אוניברסליים.
מציאותו של מוסר יחסי, או כזה שנמדד על סולם צו-המצפון האישי, נשללת על ידי האוניברסליסט.
סקירה רעיונית והיסטורית
מקובל לראות את תורת האידאות של אפלטון כמבשרת תורת האוניברסליזם. יש גם לציין שתורה זו מתקשרת לתורת האונטולוגיה (תורת היש) של אפלטון, לעניין היחס בין האידיאות לחומר המוחש. על פי אפלטון יש לומר שהאידיאות הן היש, ואילו החומר המוחש הוא השתקפות של האידיאה שמקבילה לו. הערכים האירופיים שליוו את יצירת המסגרות האקדמיות הראשונות בראשית ימי הביניים גזרו משורש זה את המילה אוניברסיטה כמכילה את מכלול ההגדרות שאותן מצופה האדם לממש. בעת החדשה, היו אלה אנשי עידן האורות שנשאו את דגל האוניברסליזם במה שהגיע לשיאו במהפכה הצרפתית, שזיקקה את הרוח החדשה בסיסמה "חירות, שוויון, אחווה". תנועת הרומנטיקה, שבאה לאחר מכן, דחתה את האוניברסליזם בהעדיפה באופן מובהק את הייחוד האינדיווידואלי של כל פרט על-פני "אמת משותפת" של סך-הפרטים, תוך האדרה של החד-פעמי, האותנטי שבאדם על חשבון האוניברסלי - המשותף לכולם. המגמות של המאות ה-19 וה-20 קידמו את הלאומיות, ואף את הלאומנות, בד-בבד עם התאוריה המרקסיסטית; ושוב לא הייתה עוד עדנה רבה למסרים הרציונליסטיים של ההגדרות הכלליות החלות על כלל היצורים[1]. הפוסט-מודרניזם חיזק והניף את דגלי הקהילתיות והייחודיות של תרבויות, של קבוצות ושל פרטים, כשהוא שולל את הגישה שלפיה כל בני האדם שווים בכמיהתם לשוויון זכויות ולחופש ותחתיה עודד את מגמת יצירתן של אוטונומיות קהילתיות נבדלות, מתוך תובנה שאין דין ציוויליזציה אחת כמשנתה - ואין למערכת ערכים אחת עדיפות על אחרת; בכך מזוהות כיום הגישות הפוסט-מודרניות עם פלורליזם, אך גם עם פרטיקולריזם, המנוגד לתפיסה האוניברסליסטית.
אינטרנציונליזם
ההיבט הפוליטי-כלכלי של אוניברסליזם מתון עשוי להיות אינטרנציונליזם - שהיא שיטה שדוגלת בהרחבת שיתוף-הפעולה הכלכלי והמדיני בין מדינות, תוך יתרון לכל הצדדים. האינטרנציונליסטים מחזיקים באמונה כי על מדינות לשתף פעולה זו עם זו כיוון שערכם של האינטרסים ההדדיים וארוכי-הטווח שלהן גדול מזה של המטרות האינדיווידואליות וקצרות-הטווח של כל אחת מהן. מנגד ניצבים פטריוטיזם שוביניסטי אך באותה עת - גם חסידי הגלובליזציה הקיצונית, שלכאורה מבטלת את ערכה וייחודה של כל מדינה; מבחינה זו אינטרנציונליזם הוא ניסיון לפשר בין הגלובליזם לאינדיווידואליזם, כשהוא מושתת על ההכרה ב"שִוויון-חרף-שוני" ועל כבוד למורשתן הלאומית של אומות.
אוניברסליזם מול רב-תרבותיות
בעוד שהאוניברסליזם מניח כי אנשים בכל החברות שואפים לאמץ את האידיאלים והפרקטיקות של המתבונן, הרי שהגישות הרב-תרבותיות במערב בוחרות לאפשר לכל קבוצה לשמר את מושגי השונות והזהות שלה. שתי הגישות ההומניסטיות שונות זו מזו, אולם חוקרים לא מעטים מוצאים[2] את הרב-תרבותיות משתלבת לא-פעם על רצף אחד עם האוניברסליזם, ואף משלימה אותו. כך, על הציר בין אוניברסליזם ליברלי המבקש לעצב עולם נאור ובין רב-תרבותיות - שהיא הייצוג המובהק של התפיסה המהופכת לכאורה, זו הרלטיביסטית והפרטיקולריסטית, מוצבים היום רבים מהנושאים המעסיקים את החברה ההומניסטית, כגון שאלות פמיניסטיות, פדגוגיות ומגדריות.
תפישות אוניברסליות מול תפישות פרטיקולריסטיות
גישות פילוסופיות מנוגדות. האחת דוגלת באינדיבידואליזם והשנייה בקבוצות. כלומר, בגישות הכוללת את כל החברה ואת כל הפרטים בה. בגדול, ההבחנה משמשת לדיונים – Particular – בחשיבות הפרט בנושא מוסר – האם צריך להתייחס לפרט או לחברה.
הקשר המטאפיזי
המטאפיזיקה מבחינה באוניברסל כתכונה או אפיון שמשותף לדברים נפרדים. כלומר, אוניברסלים הם ישויות או פרמטרים שניתנים להדגמה חוזרת ונשנית על מקרים/משתנים ספציפיים רבים – כך, אם ישנם, לדוגמה, שני כיסאות ירוקים בחדר, הרי ששניהם חולקים "יְרוּקוּת", כלומר את תכונת הצבע הירוק. תכונה משותפת זו תיקרא "אוניברסל", בהיותה נתון שבאפשרותו לחול על דברים / מקרים רבים. חוקרים מחלקים את המושגים לשלושה פרמטרים עיקריים: "סוג" (למשל: יונק), "סגולה" (למשל: קצר; חזק), ו"יחס" (למשל: אבא של...; על-יד...), שהם כולם כאחד טיפוסים שונים של אוניברסל[3].
ראו גם
לקריאה נוספת
- הומניזם וגזענות כשני זרמים אוניברסליים: בחיבורו של אביהו רונן - "הכרה בסבל של האחר: הוראת שואה וגזענות לערבים ויהודים", בתוך "רב תרבותיות במבחן החברה הישראלית", הוצאת מאגנס, 2003
- סמואל הנטינגטון, "התנגשות הציביליזציות", 1996
הערות שוליים
- ^ עקרון 'העולם הפדרטיבי' בא לידי ביטוי אצל מרטין בובר, שדגל בחבירה של קבוצות-השתייכות שיתופיות אלו עם אלו על בסיס זיקות דומות - לכדי בריתות שיתרחבו בהדרגה; בקרב פילוסופים ומחנכים נטען כי כזאת הייתה ההתיישבות השיתופית בארץ ישראל בעשורים הראשונים של המאה העשרים.
- ^ הנרייט דהאן כלב, לדוגמה, בחיבור "מיגדר ומזרח", אילן גור זאב, ב"רב-תרבותיות וחינוך בישראל" ואחרים.
- ^ מייקל ג'. לוקס, "The Problem of Universals", מתוך Metaphysics: Contemporary Readings, Michael J. Loux (ed.), N.Y.: Routledge, 2001.
