רבי אהרן ראטה
 | |||||
| לידה |
א' בסיון תרנ"ד אונגוואר | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
ו' בניסן תש"ז (בגיל 52) ירושלים | ||||
| מקום קבורה | הר הזיתים | ||||
| תאריך עלייה |
תרפ"ה - תרפ"ט, כ"ה בתשרי ת"ש | ||||
| מקום פעילות | ברגסז, סאטמר, ירושלים | ||||
| השתייכות | חסידות שומרי אמונים | ||||
| רבותיו |
רבי צבי אלימלך מבלאזוב, רבי ישכר דוב מבעלזא, רבי ישראל הגר מויז'ניץ | ||||
| |||||
רבי אהרן ראטה (קרי: רוֹט; נודע בכינוי רבי אהרל'ה; א' בסיון תרנ"ד- ו' בניסן תש"ז) היה אדמו"ר חסידי, מייסד חבורת שומר אמונים, שממנה צמחו חסידויות "שומרי אמונים", "תולדות אהרן" (הנקראת על שמו), "תולדות אברהם יצחק" ועוד. מכונה בחצרות אלו: 'אדמו"ר הזקן'.
תולדות חייו
אביו, שמואל יעקב, היה קצב בעיר אוז'הורוד (אונגוואר) בהונגריה. בצעירותו למד בישיבות במונקטש מאקאווא[1] וואיא ווייצן,[2] ושהה בחצרות אדמו"רים, בהם רבי צבי אלימלך שפירא מבלאז'וב (שהיה רבו המובהק), רבי אברהם חיים הורוביץ מפלאנטש, רבי יהוסף רוטנברג מקאסאני, רבי יהושע השיל פריד מקאפיש ורבי ישכר דב רוקח מבעלז. שהה גם אצל רבי ישראל הגר מויז'ניץ והיה נוסע אליו לפחות פעם אחת בשנה, גם היה כמה פעמים אצל רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש, על תקופה זו כתב:
דעו בני חביביי כי אני נתגדלתי בלי גידול של אב ואם, ובלי גידול של אב ומורה דרך בנערותי, וגם אחר כך לא מצאתי את שאהבה נפשי ללמדני דרך השם כאות נפשי, ואם הייתי מוצא חברייא של עובדי השם בימי בחרותי הייתי נוסע אליהם אפילו אלף פרסאות ויותר, ומחמת שלא מצאתי הייתי מוכרח לעסוק זה בעצמי, הגם לי לעצמי לא נצמח מזה טובה לעבודת השם עד עתה.
— שומר אמונים, ירושלים תשי"ט, עמ' קצח
נשא את סימא (נפטרה בכ"ח בחשוון תשמ"ב) בת רבי יצחק הכהן כ"ץ חתנו של רבי ישראל חיים ברוין מבודפשט מחבר ספר "פרי עץ אבות", ונולדו לו בתו יענטא (הרבנית מתולדות אהרן) ובנו רבי אברהם חיים משומרי אמונים.
בשנת תרפ"א הקים חבורה בשם "יראי ה'" בעיר סאטמאר שברומניה, במטרה לעסוק בעבודת ה', תלמוד תורה ותפילה בהתלהבות ובקול רם. נודע כסגפן. נהג לדבר בהתלהבות אודות ביאת המשיח. בשנת תרפ"ה עלה הרב ראטה לארץ ישראל[3], וייסד בשכונת מאה שערים את בית המדרש "אוהל אלימלך" על שם רבו, רבי צבי אלימלך מבלאז'וב. מסיבות בריאותיות חזר כעבור ארבע שנים לעיר סאטמאר, בהותירו אחריו גרעין של חסידים בארץ ישראל.
הדגיש אמירת אמן בקול רם, ובעקבות זאת שינה בשנת תרצ"ג את שם חבורת חסידיו ל"חבורת שומר אמונים", על פי מאמר חז"ל: ”פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים - אל תיקרי שומר אמונים אלא שאומרים אמן” (סנהדרין קי, ב). בנושא זה הוא עוסק בספרו שומר אמונים. בשנת תרצ"ו עברה חבורתו אל העיר ברגסז.
טרם הפלישה הגרמנית להונגריה, בכ"ה בתשרי שנת ה'ת"ש, עלה בשנית לארץ ישראל עם בני משפחתו והקים בירושלים את בית המדרש "שומרי אמונים"[3]. בפי חסידי שומרי אמונים, תולדות אהרן, ותולדות אברהם יצחק הוא מכונה "האדמו"ר הזקן" (ביידיש: "דער אלטער רבי"), כדי להבחין בינו לבין האדמו"ר שלאחריו.
עם עלותו ארצה מינה את תלמידו רבי יוסף מאיר פולק לראש חבורתו בברגסז.
הרב ראטה היה רוב ימיו חולני, בפרט במערכת העיכול, והיה מקיא כל מה שאכל. גופו היה צנום. נפטר בגיל 52, בו' בניסן תש"ז, בעיצומה של טחינת קמח ידנית ברחיים לצורך אפיית מצות.
לאחר פטירתו התפלגו החסידים, רובם בחרו בחתנו רבי אברהם יצחק קאהן, שייסד את חסידות "תולדות אהרן", על שמו של חותנו, ואנשי החסידות מכונים רֶבּ אַהרַ'לַך. קבוצה אחרת בחרה בבנו של רבי אהרן, רבי אברהם חיים ראטה, האדמו"ר משומרי אמונים. בשנות התשעים התפלגה מתולדות אהרן חסידות "תולדות אברהם יצחק".
מורשתו
הגותו מדגישה את האמונה בה'. לדבריו, כל הקשיים בעולם הם מבחן של האמונה, ושכר העומדים בו רב. אין להאשים את בורא העולם בצרות היומיומיות, אלא לקבל אותן באהבה. מטרת הייסורים והצרות לנקות את האדם מחטאיו. את השואה ראה כעונש על פגם באמונה ועל פגם היסוד (שמירת עיניים, נישואי תערובת ועוד). שפתו פשוטה ועממית והוא מרבה לפתוח פסקאות במילים "בניי" ו"אהוביי".
גרשם שלום הביא את החצר החסידית של רבי אהרן ראטה, כתופעה יחידה בתולדות החסידות בדור שלפני השואה של התחדשות חסידית בארץ ישראל, שלא כהמשך לשושלת אלא כצדיק בזכות עצמו. עוד הוא כותב שהספר "שומר אמונים" הוא "מהתעודות המופלאות ביותר ליהודי בן זמננו, גם אם הוא רחוק ככל האפשר מעצם המסגרת המסורתית שבתוכה אפשרית הייתה תופעה כזאת"[4].
חיבוריו
- ספר שומר אמונים: מיוסד לחזק הלבבות לאמונה... ובסופו נלוו אליו קונטרס אהבת הבורא ושירי דביקות ושמחה, א-ב, ירושלים: תשמ"ז-1987. ענייני אמונה וביטחון, השגחה פרטית, עניית אמן ועוד.
- שולחן הטהור - על ענייני אכילה.
- נועם הלבבות - ספר הכתוב בצורה של שיר וחריזה, על ענייני התפילה.
- טהרת הקודש - על ענייני קדושה.
- מבקש אמונה - על ענייני האמונה היהודית.
- מצותיך שעשועי – נדפס מכתב יד בתשפ"א על ידי נינו הרב שמואל יעקב ראטה (רב קהילת שער התפילה בבית שמש) בנו של הרב גדליה משה ראטה.
- תקנות והדרכות - ספר מוסר עם הדרכות ישרות, ובסופו כתב את תקנות הקהילה.
- אגרות שומרי אמונים[5] - שישים מכתבים בענייני עבודת ה' וחסידות, נדפס בירושלים בשנת תש"ב על ידי הגבאי הרב אליהו שטיינברגר ובשנת תש"ג בדעעש-הונגריה על ידי חסידו חיים שרגא פרידמאן בשם 'אספת המכתבים'.
- ספר הצוואה[6] - צוואתו של רבי אהרן.
- שער הבטחון[7] נדפס מכתב ידו בשנת תש"ס על ידי הרב מרדכי בלום.
- שיחות קודש[8] נדפס בשנת תש"ס על ידי הרב מרדכי בלום.
כמו כן נדפסו כמה ספרי ליקוטים מספריו:
- קדושתו של אהרן, על ידי נכדו, האדמו"ר הרב שמואל יעקב קאהן מתולדות אברהם יצחק.
- טהרת השלחן[9] (הרב חיים פויגל).
- נתיב עבודת התפילה[10] (הרב חיים פויגל).
- עבדו את ה' בשמחה (הרב מרדכי הכהן בלום).
- עבודת הבורא[11] (הרב מרדכי הכהן בלום).
- נועם שבת[12] (הרב מרדכי הכהן בלום).
- תורתך שעשועי (הרב מרדכי הכהן בלום).
- תולדות אהרן[13], ג' חלקים (הרב מרדכי הכהן בלום).
- אמרי אהרן על התורה[14] (הרב מרדכי הכהן בלום).
- תהלות אהרן על ספר תהלים[15] (הרב מרדכי הכהן בלום).
- מה טובו אהליך יעקב[16] (הרב מרדכי הכהן בלום).
ניגוניו
רבי אהרן הלחין עשרים ושש ניגונים[17], רובם על זמירות ותפילות שבת.
ליל שבת: 1. לא תבושי, 2. שלום עליכם (2x), 3. מלך אביר, 4. אשת חיל, 5. אזמר בשבחין, 6. כל מקדש, 7. יום שבת קודש, 8. קה אכסוף[18], 9. רחם בחסדך, 10. נשמת, 11. לפיכך יפארו.
יום שבת: 12. הא-ל הפותח, 13. חי ה', 14. יום זה מכובד, 15. יום שבתון.
סעודה שלישית: 16. בני היכלא, 17. מלך שהשלום שלו, 18. ברוך קל עליון, 19. ברכי נפשי, 20. ידיד נפש, 21. יחידתי[19], 22. כי אשמרה שבת, 23. דרור יקרא, 24. שבת היום לה', 25. אין כאלוקינו.
מוצאי שבת: 26. המבדיל, 27. איש חסיד היה, 28. אליהו הנביא.
ניגונים אחרים: 29. פתחו לי (בתפילת הלל), 30. ישראל עמך אשר בך מאמין (מתוך תפילת יום כיפור קטן), 31. אור פניך (לשבת שקלים), 32. אני מאמין[20] (על הי"ג עיקרים), 33. ניגון המלאכים, 34. ניגון חרוזים ביידיש "עס וועט קומען א צייט וואס אידישע קינדער וועלן אויס געלייזט ווערן" (עוד יגיע זמן שבני ישראל יגאלו).
תלמידים בולטים
- רבי יוסף מאיר מברגסז
- רבי צבי אביגדור פיש
- רבי אהרן כהן[21]
- רבי משה יהושע מויזניץ, ה"ישועות משה".
- רבי נפתלי צבי לאבין מזידיטשוב-ויליאמסבורג. (חמיו של האדמו"ר הנוכחי מתולדות אהרן).
לקריאה נוספת
- יעקב שביט, יעקב גולדשטיין, חיים באר (עורכים), הערך: אהרון ראטה, לקסיקון האישים של ארץ ישראל, 1948-1799, הוצאת עם עובד, 1983
- אנציקלופדיה לחסידות, ספרים, ירושלים תש"מ, עמ' ר"ו-רי"ח.
- יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה, מכון ירושלים תשנ"ז, עמ' 545 - 546.
קישורים חיצוניים
- אליהו שטיינברגר, עובדא דאהרן, ירושלים: תש"ח.
- מאיר מלכיאל, בקדושתו של אהרן, המבשר תורני 435, עמ' י, ראיון עם הרב ישראל חיים קאהן, באתר אוצר החכמה
- יקותיאל יהודה גנזל, כיסופי קודש בוערים על ערש דווי, המבשר תורני 435, עמ' יג, באתר אוצר החכמה
- Roth, Aaron באנציקלופדיה יודאיקה, 2007.
- פנחס פלאי, שומר אמונים, דבר, 31 ביולי 1947, פנחס פלאי, (חלק שני), דבר, 31 ביולי 1947
- כרטיס הקבר של רבי אהרן ראטה, באתר הר הזיתים.
- אגרות שומרי אמונים.
הערות שוליים
- ^ אצל רבי משה פארהאנד ממאקווא, רבי אהרן אמר פעם שכל דרך עבודתו בתפילה בהתלהבות ובאש של קדושה למד מרבי משה פארהאנד, 'עובדא דאהרן' פרק י"ג ו'רעיא מהימנא' עמ' קנ"א.
- ^ רבי אברהם יצחק קאהן, שומר אמונים - הקדמת המוציא לאור, תשכ"ד, עמ' 14
- ^ 3.0 3.1 ראו: הערך: אהרון ראטה, לקסיקון האישים של ארץ-ישראל 1948-1799, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1983.
- ^ גרשם שלום, דברים בגו, א, תל אביב: הוצאת עם עובד, תש"ן-1990, עמ' 76.
- ^ כאן.
- ^ כאן.
- ^ כאן.
- ^ כאן.
- ^ כאן.
- ^ חלק א', חלק ב', חלק ג'.
- ^ כאן.
- ^ כאן.
- ^ חלק ב', חלק ג'.
- ^ כאן.
- ^ כאן.
- ^ כאן.
- ^ שאר הניגונים אינם שלו, אלא הוא חיבב אותם, והיו מושרים אצלו, ולכן קרואים לעיתים על שמו (כמו בחב"ד 'ניגון הבינוני' שנחשב לניגון הריי"ץ על אף שלא הלחין זאת).
- ^ קה אכסוף - שומרי אמונים בביצוע מקהלת מלכות.
- ^ לשמיעת הניגון. הלחן עצמו מיוחס למגיד ממזריטש, והמילים הן מרבי אהרן.
- ^ לשמיעת הניגון באתר "פורום לתורה", אחר הרשמה בחינם.
- ^ שאף היה מפרסם על עצמו שהוא חסיד של רבי אהרן, הקדמת רא"ח ראטה לשומר אמונים, עמ' סב, סג הכהן הגדול מאחיו פרק יג, באתר אוצר החכמה
| חבורת שומרי אמונים ושושלתה | ||
|---|---|---|
| רבני ואדמו"רי השושלת | רבי אהרן ראטה • רבי אברהם חיים ראטה • רבי אברהם יצחק קאהן • הרב שמואל יעקב קאהן • הרב דוד קאהן • רבי אהרן קאהן (מונסי) • הרב משה קאהן • הרב ישראל חיים קאהן • הרב יוסף יואל קאהן • רבי רפאל אהרן ראטה • הרב גדליה משה ראטה • הרב שלמה ראטה • הרב יעקב יצחק ראטה • הרב מרדכי ראטה • הרב אהרן קאהן (ירושלים) | |
| שושלת חסידויות | חבורת שומר אמונים • חסידות שומרי אמונים • חסידות תולדות אברהם יצחק • חסידות תולדות אהרן | |
| ספרי חסידות | שומר אמונים • נועם הלבבות • שולחן הטהור • טהרת הקודש • מבקש אמונה • מצותיך שעשועי • דברי אמונה • אסיפת מכתבים • דרך אמונה • אגרות הדרכה • חסד נעורייך • תכון תפלתי • לך והודיעם • חוקי חיים | |
| חסידות שומרי אמונים | ישיבת שומרי אמונים | |
| חסידות תולדות אהרן | ישיבת תולדות אהרן • בית הכנסת הגדול של חסידי תולדות אהרן • שערי רחמים | |
| חסידות תולדות אברהם יצחק | ישיבת תולדות אברהם יצחק • ישיבת מעזריטש | |
