הפיגוע בנהריה (1979)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הפיגוע בנהריה ב-1979
חלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני
תאריך 22 באפריל 1979
מקום נהריה, ישראל
סוג פיגוע ירי, חטיפה
הרוגים 4 אזרחים ישראלים, בהם שני ילדים
מבצע ארגון החזית לשחרור פלסטין
מספר מפגעים 4
מפגעים הרוגים 2

הפיגוע בנהריה ב-1979 היה פיגוע טרור פלסטיני שבמהלכו נרצחו השוטר סמל ראשון אליהו שחר ושלושה מבני משפחת הרן.

הפיגוע

ב-22 באפריל 1979 הוביל סמיר קונטאר שלושה מחבלים נוספים מדרום לבנון לביצוע פיגוע בישראל. הארבעה השתייכו לארגון החזית לשחרור פלסטין בהנהגתו של אבו עבאס. בשעת חצות הם הגיעו בסירת גומי לנהריה, וירדו לחוף.

אנשי החוליה ניסו לתקוף בית פרטי, אך הונסו ביריות על ידי בעל הבית, אמנון סלע. רכב משטרה חש למקום. בקרב היריות שהתחולל נהרג השוטר אליהו שחר. לאחר מכן נכנסה החוליה לבניין דירות ברחוב ז'בוטינסקי 61, ופרצה לדירתו של צ'רלי שפירא, שהרג בירייה את אחד מהמחבלים.

יתר השלושה פרצו לדירתם של בני משפחת הרן (הירשהורן) בטרם הגיעה תגבורת משטרה נוספת. הם לקחו כבני ערובה את דני הרן בן ה-31 ואת בתו בת הארבע, עינת. האם, סמדר, הצליחה להסתתר בבוידעם מעל חדר השינה, יחד עם בתה בת השנתיים ושכנה.

לאחר תפיסת בני הערובה, נלקחו האב ובתו אל חוף הים, שם התפתח קרב יריות בין חוליית המחבלים לבין שוטרים וחיילי צה"ל. סמיר קונטאר ירה בדני הרן בגבו מטווח קצר ורצח אותו מול עיניה של בתו, ולאחר מכן רצח גם אותה כשרוצץ בקת הרובה את גולגולתה כנגד סלע.

בביתם, בבוידעם, נחנקה למוות יעל, בתה בת השנתיים של סמדר, תוך כדי ניסיונותיה של האם להשתיקה, כשידה על פיה, כדי שלא יתגלו על ידי החוליה.

בחילופי היריות שהיו על החוף נהרג אחד מאנשי החוליה של קונטאר. קונטאר ואיש החוליה הרביעי, אחמד אברס, נתפסו ונשפטו למאסר.

אחרית דבר

בהלוויותיהם של הרוגי הפיגוע ציין ראש הממשלה, מנחם בגין, את האכזריות ברצח ילדים תמימים בציטוט מ"על השחיטה" של חיים נחמן ביאליק: "נקמת דם ילד קטן, עוד לא ברא השטן".

לאחר הפיגוע רמטכ"ל רפאל איתן הנחה את מפקד פיקוד הצפון אביגדור בן-גל להתנקש בבכירי ארגון אשף ובפעיליו בכל אמצעי אפשרי.[1] הפעולות שאושרו על ידי הרמטכ"ל נשמרו בסוד מפני המטה הכללי של צה"ל ומרוב ממשלת ישראל. בעקבות דבר זה הוקם ארגון טרור שכונה החזית לשחרור לבנון מזרים שעסק בהטמנת פצצות ומכוניות תופת. בפעילות הארגון שפעל בשנות 1980-1983 נהרגו מאות לבנונים. פעילות הארגון תואמה על נשלטה על ידי איתן ושר הביטחון אריאל שרון, שאף ניסו להוציא אל הפועל תוכנית להפלת מטוסי נוסעים מתוך כוונה לחסל את יאסר ערפאת.[2]

אחמד אברס ישב 6 שנים בכלא, ושוחרר על ידי ישראל בעסקת ג'יבריל בשנת 1985. סמיר קונטאר נשפט לחמישה מאסרי עולם ו-47 שנות מאסר. ב-16 ביולי 2008, לאחר 29 שנום בכלא שוחרר קונטאר בעסקת חילופי שבויים כחלק מעסקה להחזרת גופות שני חיילים ישראלים שנחטפו שנתיים קודם לכן. בליל 19 בדצמבר 2015 חוסל קונטאר בדמשק, בתקיפה שיוחסה לחיל האוויר הישראלי.[3][4]

הניצולה היחידה ממשפחת הרן, האם סמדר, נישאה מחדש, ונולדו לה שתי בנות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Bergman, Ronen (2018). Rise and Kill First: The Secret History of Israel's Targeted Assassinations. Random House. pp. 234–247. ISBN 978-1400069712.
  2. ^ הארץ, ספר חדש: שרון הורה ב-1982 להפיל מטוסי נוסעים כדי להרוג את ערפאת, באתר הארץ, 24 בינואר 2018
  3. ^ רועי קייס, יואב זיתון וליעד אוסמו, חיזבאללה: סמיר קונטאר, רוצח משפחת הרן, חוסל בתקיפה ישראלית בדמשק, באתר ynet, 20 בדצמבר 2015
  4. ^ אסף גבור ויוחאי עופר, בכיר חיזבאללה סמיר קונטאר חוסל הלילה בסוריה, באתר nrg‏, 20 בדצמבר 2015
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הפיגוע בנהריה (1979)37102266Q2906502