שמואל רכטמן
 | |||||||
| לידה |
28 בפברואר 1924 רחובות, פלשתינה (א"י) | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 23 ביולי 1988 (בגיל 64) | ||||||
| מדינה |
 ישראל | ||||||
| מקום קבורה | בית העלמין הישן רחובות | ||||||
| סיעה | הליכוד | ||||||
| |||||||
| |||||||
שמואל רכטמן (28 בפברואר 1924 - 23 ביולי 1988) היה ראש עיריית רחובות וחבר הכנסת מטעם הליכוד בכנסת התשיעית.
ביוגרפיה
רכטמן נולד ברחובות ב-1924. שימש כמנהל אדמיניסטרטיבי של בית הספר החקלאי כפר סילבר.
בשנת 1949 הצטרף לציונים הכלליים, והיה מראשי איגוד העובדים הליברליים. לאחר הקמת המפלגה הליברלית, שימש בה כיושב-ראש המועצה הארצית. הוא שימש כחבר מועצת העיר רחובות בשנים 1965–1969. בבחירות למועצת העיר בסוף 1969 הוביל את רשימת גח"ל שעלתה מ-3 ל-5 מנדטים. לאחר הבחירות גיבש קואליציה עם המפד"ל, אגודת ישראל ורשימת ל"ה המקומית[1] וב-30 בנובמבר 1969 נתמנה לראש העיר[2]. בכך הביא לסיום 23 שנות שלטון מפלגות הפועלים ברחובות. בסוף 1973 הוביל את גח"ל ברחובות להישג מרשים כאשר רשימתו זכתה ל-10 מתוך 15 מושבים במועצת העיר[3].
בבחירות לכנסת התשיעית נבחר רכטמן לכנסת מטעם רשימת הליכוד.
החל משנת 1970 הוביל רכטמן את רחובות לתנופת בנייה שכללה גם חריגות בנייה, ובעקבות זאת נשמעו טענות על כך שרכטמן קיבל שוחד מקבלני בניין[4]. במשך זמן רב חקירת המשטרה לא העלתה דבר, אך לבסוף הקבלן אהרן גיבור הסכים להעיד נגד רכטמן ואף הקליט שיחה ביניהם[5]. ביולי 1978 ביקש היועץ המשפטי לממשלה, להסיר את חסינותו, כדי להגיש נגדו כתב אישום על קבלת שוחד מהקבלן אהרן גיבור[6]. בינואר 1979 הורשע בלקיחת שוחד[7] ונידון למאסר בפועל, ובכך היה חבר הכנסת הראשון שהורשע בפלילים, ונידון למאסר בעת כהונתו. ביוני 1979 נדחה ערעורו על ידי בית המשפט העליון[8]. בדצמבר 1980, הוא נדון לתשעה חודשי מאסר על קבלת כרטיס טיסה לאולימפיאדת מינכן כשוחד. רכטמן הסביר שלא ראה כל פסול בקבלת הכרטיס ושהדבר היה מקובל אז[9].
רכטמן היה חבר הכנסת הראשון שנכנס אי-פעם לכלא. הוא נכנס לכלא בפברואר 1979, בעוד ערעורו תלוי ועומד בפני בית המשפט העליון[10] וקיבל הסעות מטעם המדינה מהכלא להצבעות בכנסת. לאחר שנדחה הערעור, דרשו ממנו חבריו בליכוד להתפטר מהכנסת[11] והוא נענה לדרישתם[12] והוחלף על ידי דוד שטרן. רכטמן המשיך לטעון לחפותו ולאחר שהשתחרר מהכלא ביקש לשוב לחיים הפוליטיים[13], אך חבריו בליברלים סירבו לקבלו חזרה[14].
למרות הרשעתו בפלילים ומאסרו, רבים מתושבי רחובות המשיכו לרחוש לו הערכה והדבר התבטא בכך שלאחר מותו נקרא אזור התעשייה הקרוב לקריית משה, "קריית רכטמן", על שמו.
קישורים חיצוניים
שמואל רכטמן, באתר הכנסת - שמואל רכטמן, באתר כנסת פתוחה
- דוד תדהר (עורך), "שמואל רכטמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יט (1971), עמ' 5623
- מידע בארכיון לתולדות רחובות
- בן כספית, נפטר שמואל רכטמן, מעריב, 24 ביולי 1988
- הקבר של שמואל רכטמן, בבית העלמין ברחובות, באתר BillionGraves.
הערות שוליים
- ^ ראשות המועצה ברחובות לנציג גח"ל, מעריב, 4 בנובמבר 1969
- ^ רכטמן ראש עיריית רחובות, מעריב, 1 בדצמבר 1969
- ^ רכטמן רוצה בקואליציה רחבה ברחובות, דבר, 7 בינואר 1974
- ^ ראש עריית רחובות: הפרסומים נגדי עלילה, דבר, 12 באפריל 1976
- ^ רכטמן: גיבור לא הציע ואני לא בקשתי לקנות ממנו דירה, דבר, 5 בספטמבר 1978
- ^ דני צדקוני, היועץ המשפטי ביקש להסיר חסינותו של ח"כ רכטמן, דבר, 3 ביולי 1978
- ^ ח"כ רכטמן הורשע בקבלת שוחד כראש עיריית רחובות, דבר, 3 בינואר 1979
- ^ בית המשפט העליון דחה ערעורו של ח"כ רכטמן, דבר, 11 ביוני 1979; המשך
- ^ איה אורנשטיין, רכטמן הורשע בקבלת כרטיס טיסה, מעריב, 8 בדצמבר 1980
עוד 9 חודשי מאסר (חופפים) לשמואל רכטמן, דבר, 12 בדצמבר 1980 - ^ ח"כ רכטמן - לכלא רמלה, מעריב, 19 בפברואר 1979
- ^ קורפו ושריר יוצאים היום למעשיהו, דבר, 13 ביוני 1979
- ^ ראובן שפירא, ביום העצמאות פרצתי בבכי, דבר, 29 ביוני 1979
- ^ טדי פרויס, שמואל איש צדק חוזר מן הכפור, דבר, 11 בפברואר 1982
- ^ ארליך מודיע, דבר, 12 בפברואר 1982
| ראשי מועצת ועיריית רחובות | ||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
28137239שמואל רכטמן
- רשימת חברי הכנסת
- חברי הכנסת התשיעית
- חברי הכנסת מטעם הליכוד
- ראשי עיריית רחובות
- ראשי רשויות מקומיות מטעם הציונים הכלליים
- מורשעים בעבירות שוחד בישראל
- ראשי רשויות מקומיות ישראלים שהורשעו בדין
- אישי ציבור ישראלים שהוטל עליהם מאסר
- אנשי היישוב ילידי הארץ
- חברי הבונים החופשיים בישראל
- רחובות: אישים
- ישראלים שנולדו ב-1924
- ישראלים שנפטרו ב-1988