מבצע זעם הא-ל

מבצע זעם הא-ל היה מבצע של מדינת ישראל שמטרתו הייתה לחסל את חברי ארגון הטרור "ספטמבר השחור", שהיו אחראים במישרין או בעקיפין לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן. בספטמבר 1972 הטילה ממשלת ישראל בראשות גולדה מאיר על "המוסד" בראשות צבי זמיר את מלאכת חיסולם.

לפי צבי זמיר, מטרת המבצע הייתה פגיעה ביכולת המחבלים לפעול, כולל חיסול ממוקד. לחיסולים לא היה קשר לשאלה האם המחבל היה קשור לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן. מנגד, ישראל לא פעלה כנגד המטרה שעמדה בבסיס רצח הספורטאים במינכן - הכרה בינלאומית באש"ף.

בתגובה ניסה ארגון ספטמבר השחור להתנקש בחייה של גולדה מאיר ראש הממשלה המכהנת, בעת ביקורה בארצות הברית.

מהלך המבצע

ההחלטה על כל חיסול התקבלה על ידי ועדת שרים (שכינויה היה "ועדת X"; כיום פורום מסוג זה מכונה "מטבחון") שכללה את ראש הממשלה גולדה מאיר, שר הביטחון משה דיין, שר החינוך יגאל אלון והשר בלי תיק ישראל גלילי. את ההמלצה על המועמד לחיסול הביא לוועדה ראש "המוסד", צבי זמיר.

המוסד הקים צוות רחב היקף אשר עסק באיתורם של אנשי "ספטמבר השחור" ובהתנקשות בחייהם. בראשות הצוות עמד מייק הררי, מפקד יחידת קיסריה. מתנקשי המוסד החלו לחסל בכירים בארגון בבירות שונות ברחבי אירופה (רומא, פריז ועוד), דבר שגרם לזעזוע גדול וירידה למחתרת של אנשי הארגון. המוסד אף נקט בלוחמה פסיכולוגית כנגד מטרותיו, ובמקרים מסוימים אף פרסם בעיתונות מודעות אבל על המיועדים לחיסול ימים מספר לפני ההתנקשות עצמה.

לאחר ההלם הראשוני, החל הארגון לנסות ולפגוע שוב במטרות ישראליות או בכאלו שנתפסו בעיניהם כמשרתות את ישראל. במהלך המבצע נהרג במדריד אחד מאנשי "המוסד", ברוך כהן. כהן, שהתמחה בגיוס משתפי פעולה מקרב ארגוני הטרור, התחזה לאיש עסקים בשם משה חנן ישי. ארגון "ספטמבר השחור" ניצל זאת כדי לטמון לו מלכודת, והוא נורה מטווח קצר במארב שהכינו לו הטרוריסטים, לאחר שיצא ממסעדה ממפגש עם סוכן כפול בארגון הטרור.

חברי הארגון שנהרגו

במאמץ שנמשך שנים אחדות, הצליח המוסד להרוג אחדים מראשי הטרור הפלסטיני, ובהם כאלה האחראים לרצח הספורטאים:

1. ואאל עאדל זועייתר - מראשי ארגון ספטמבר השחור באירופה, ובין היתר היה אחראי על ניסיון פיגוע במטוס אל על. עסק בתרגום מאמרים, שירים וספרים לערבית ומערבית. ב־16 באוקטובר 1972 יצא מדירת ידידתו ברומא ופסע לעבר הבניין שלו. שני גברים מצוידים באקדח ברטה 0.22 אינץ' עם משתיק קול הגיחו מתוך האפלה וירו בו בפתח הבניין 12 כדורים. זועייתר מת במקום.
2. ד"ר מחמוד המשארי, מספר 2 בארגון "ספטמבר השחור" ונציגו הרשמי של אש"ף בצרפת. ב־8 בדצמבר 1972 בעת שענה לטלפון בדירתו בפריז התפוצצה פצצה שהוטמנה על ידי המוסד בשולחנו והוא נפצע קשה ומת מפצעיו בבית החולים. הספיק להאשים את "המוסד" בהתנקשות באומרו: "איש מלבדם לא יכול היה לעשות זאת".
3. חוסיין עבד אל-ח'יר - סוכן קבוע של "ספטמבר השחור" בקפריסין. שימש כאחת מחוליות הקישור העיקריות בין הארגון לבין ברית המועצות. ב־24 בינואר 1973 נהרג בפיצוץ מטען שהוצמד למיטתו בחדרו שבמלון "אולימפיק" בניקוסיה.
4. באסל אל-קובייסי - בעל זהות עיראקית כפולה, פרופסור למשפטים באוניברסיטה האמריקנית בביירות. בשנת 1956 ניסה לחסל את המלך פייסל באמצעות מכונית תופת. ניסה לחסל את גולדה מאיר באמצעות מכונית תופת (המכונית הוחנתה ליד מסוף חברת אל על בנמל התעופה קנדי, אך זו התגלתה ופורקה מבעוד מועד). נאמר גם שקובייסי היה סגנו של ג'ורג' חבש, וכן כי השתתף בתכנון הטבח בנמל התעופה לוד. מילא תפקיד חשוב כאחראי על מצבורי הנשק של הארגון באירופה ועל אספקתו למבצעים. ב-6 באפריל 1973 חסמו שני בחורים את דרכו בסמוך לכנסיית מדלן בפריז וירו בו תשעה כדורים מאקדחי ברטה שצוידו במשתיק קול. קובייסי מת במקום. בחיפוש בחדר המלון בו התאכסן נמצאו תשעה דרכונים שונים.
5. זמן קצר אחר כך (פחות מ-24 שעות) נהרג גם סעיד מוקאסי בפיצוץ בחדרו במלון באתונה. הוא יועד להחליף את חוסיין עבד אל-ח'יר (שנהרג שלושה חודשים לפני כן).
6. במבצע אביב נעורים, שנערך בלילה שבין 9 ל-10 באפריל 1973, תקפו כוחות של הצנחנים, אנשי סיירת מטכ"ל והקומנדו הימי, שהסתייעו בסוכני המוסד, מפקדות של אש"ף והפת"ח בביירות. במבצע זה נהרג גם מוחמד יוסוף א-נג'אר, קצין המבצעים והמודיעין של ארגון "ספטמבר השחור". כמו כן נהרגו כמאל עדואן, ראש הגזרה המערבית האחראי על הפעולות בישראל ובשטחים, וכמאל נאצר, דובר ארגון הפת"ח.
7. מוחמד בודייה - הנחשב לאינטלקטואל אלג'ירי, אחד הלוחמים בארגון ה-FLN - החזית הלאומית לשחרור אלג'יריה ובעל כינוי הצופן "כחול הזקן", בשל הצלחתו הרומנטית בקרב נשים, שסייע לארגון "ספטמבר השחור" ושיגר מחבלים לישראל, נהרג ב־28 ביוני 1973 בשעה 11 בבוקר, כאשר מכוניתו התפוצצה ברחוב דה-פוסה סן-ברנאר שברובע הלטיני בפריז.
8. עלי חסן סלאמה, ראש ארגון "ספטמבר השחור", נהרג בחוצות ביירות ב-22 בינואר 1979 באמצעות פיצוץ מכונית תופת ליד מכוניתו שחלפה ברחוב בדרכו לאירוע משפחתי.

עלי חסן סלאמה

המאמץ לפגוע במארגני הטבח נמשך שנים רבות גם לאחר מכן. ב-9 ביוני 1992 נהרג בפריז עאטף בסיסו .

פרשת לילהאמר

ערך מורחב – פרשת לילהאמר

בניגוד לרוב פעולות החיסול, דווקא המידע על עלי חסן סלאמה (אשר נודע בכינוי "הנסיך האדום") הגיע מספר ימים בלבד לפני הפעולה עצמה. מייק הררי, מפקד יחידת המבצעים "קיסריה", אסף בחופזה צוות בן שישה אנשים. בצוות נמנו: סילביה רפאל (תחת שם הכיסוי פטרישיה רוקסברג) ושותפה אברהם גמר (תחת הכיסוי של אזרח בריטי בשם לסלי אורבאום), סוכן המוסד הבכיר דן ארבל (תחת השם דן ארט), צבי שטיינברג, מיכאל דורף וסוכנת זוטרה ללא ניסיון קודם בשם מריאן גלדניקוף, אשר נשלפה כמה ימים לפני כן מעבודתה האזרחית כמהנדסת מחשבים והובאה על תקן מתורגמנית, בשל שליטתה בשפות הסקנדינביות.

צוות המוסד עקב אחרי בכיר באש"ף, אשר יצא מהמטה הראשי של הארגון בז'נבה אל עיירת נופש קטנה בנורווגיה בשם לילהאמר השוכנת כ-165 ק"מ צפונית לאוסלו. בלילהאמר נפגש אותו בכיר ומסר ניירות לאחמד בושיקי, אשר זוהה בטעות כעלי חסן סלאמה - ראש ארגון "ספטמבר השחור". מיד החלה עבודת העיקוב אחרי בושיקי. עבודת העיקוב נחשבה מרושלת ואף חובבנית, כשהצוות הישראלי מושך תשומת לב מיותרת בעיירה הקטנה. לחלק מעבודת העיקוב מונתה המתורגמנית מריאן גלדניקוף, שדווקא היא התריעה כי בושיקי אינו דומה לדעתה לדמותו של עלי המופיע בתמונה שברשותם. למרות התרעה זו, המבצע נמשך.

ב-21 ביולי 1973 דיווחה סילביה רפאל לחוליית היורים שהמטרה עלתה על האוטובוס בדרך לביתה. כשהגיע בושיקי בשעה עשר וארבעים לתחנה, ירדו מהאוטובוס הוא ואשתו ההרה. מיד ניגשו אליו שני יורים וירו לגופו מטווח קצר 13 כדורים ואף ביצעו וידוא הריגה. שניות לאחר מכן הגיע למקום מפקד היחידה מייק הררי, ולאחר שראה במו עיניו את הגופה הכריז על המבצע כמוצלח ודיווח על כך לראש המוסד, ששהה באותה עת באוסלו.

כבר למחרת נתפסו מריאן גלדניקוף ודן ארבל בשדה התעופה כשעמדו להחזיר את כלי הרכב שנשכרו למטרת המבצע. הנורווגים ניצלו היטב את העובדה שארבל סבר ששירותי הביון הנורווגים שותפים לפעולה, וכך הוא מסר פרטים על המבצע ובכלל זה את מיקומה של דירת הסתרים שבה שהו סילביה רפאל ושותפה אברהם גמר. סילביה ואברהם ציפו לשובם של שאר חברי החוליה, אך במקומם הגיעה משטרת נורווגיה ועצרה גם אותם.

צבי שטיינברג ומיכאל דורף נתפסו בביתו של יגאל אייל, קצין הביטחון של שגרירות ישראל במקום, דבר שהוביל לסערה ציבורית גדולה בנורווגיה. אייל הוכרז כאישיות בלתי רצויה ועזב את נורווגיה באוגוסט 1973. בניגוד לשאר חברי החוליה, סילביה רפאל ואברהם גמר דבקו בסיפור הכיסוי שלהם. רפאל לא נשברה בחקירתה, ורק לאחר חודשים רבים הסגירה את שמה ומקום הולדתה. אברהם גמר דבק בשתיקתו עד למתן גזר הדין. השופט הנורווגי שגזר את דינו ציין שאם היו לאומה הנורווגית לוחמים מסוגו של גמר הצבא הנורווגי לעולם לא היה נכנע במלחמה מול גרמניה.

המשפט

בינואר 1974 נפתח משפטם של העצורים. בפסק הדין ב-2 בפברואר קבע בית המשפט כי "שירות המודיעין הישראלי עמד מאחורי המשימה".

• בית המשפט זיכה את מיכאל דורף, אך את יתר החבורה הרשיע וגזר עליהם עונשי מאסר שונים.
• צבי שטיינברג נמצא אשם בריגול בלתי חוקי ונגזרה עליו שנת מאסר אחת.
• מריאן גלדניקוף נמצאה אשמה בסיוע להריגה בשוגג ונגזרו עליה שתיים וחצי שנות מאסר.
• דן ארבל נמצא אשם בסיוע לרצח ונגזרו עליו חמש שנות מאסר.
• אברהם גמר נמצא אשם בסיוע לרצח ונגזרו עליו חמש וחצי שנות מאסר.
• סילביה רפאל נמצאה אשמה בסיוע לרצח ונגזרו עליה חמש וחצי שנות מאסר.

לאחר לחצים מדיניים על ממשלת נורווגיה מצד מדינת ישראל, שוחררו כל העצורים לאחר שריצו כשליש מהתקופה שנקבעה בגזר הדין.

ב-1996 הביעה ממשלת ישראל צער (אך לא הודתה באשמה) על הריגתו של בושיקי, והסכימה להעביר תשלום פיצויים בסך 400 אלף דולר לבנו של בושיקי שחי בנורווגיה.

ראו גם

• חרב גדעון, סרט טלוויזיה מ-1986, העוסק במבצע
• מינכן, סרט מ-2005, העוסק אף הוא במבצע
• חגי טיומקין, תיק כחול לבן, ספריית מעריב 1992, ספר ריגול בדיוני ריאליסטי, מזכיר את הפרשה ועוד כמה עניינים קשורים (פרק 26 בעיקר). הספר נחסם בזמנו בצנזורה עד שהותר לפרסום.

לקריאה נוספת

• מיכאל בר-זוהר ואיתן הבר, המרדף אחרי הנסיך האדום, "זמורה, ביתן - מוציאים לאור" בשנת 1984.
• אליעזר פלמור, על פרשת לילהמר - מיומנו של מעורב לא שייך, הוצאת כרמל, 2000.
• אהרון קליין, חשבון פתוח - מדיניות החיסולים של ישראל, הוצאת ידיעות אחרונות, 2006.
• יוסי מלמן ודן רביב, מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין, הוצאת ידיעות ספרים, 2012.
• אהרון קליין, איש המבצעים, סיפורו של מייק הררי, מפקד היחידה המבצעית של המוסד, כתר ספרים, 2014.

קישורים חיצוניים

• עו"ד יניב אופק ואסף בכר, מבצע "זעם הא-ל", אתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית
• An Eye For An Eye, באתר CBS News
• אלכסנדר קלהאן‏, COUNTERING TERRORISM: THE ISRAELI RESPONSE TO THE 1972 MUNICH OLYMPIC MASSACRE AND THE DEVELOPMENT OF INDEPENDENT COVERT ACTION TEAMS - עבודת תזה לתואר שני בלימודי צבא, Marine Corps Command and Staff College, אפריל 1995 (באנגלית)
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
  פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מבצע זעם האל37227880Q27851