ארי אבן-זהב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

אֲרי אִבְּן-זהב (במקור: ליאו (לייב) גולדשטיין; י"ח בכסלו תר"ס, 20 בנובמבר 1899 – א' בחשוון תשל"ב, 19 באוקטובר 1971) היה סופר עברי, סופר ילדים, מחזאי, עורך והמזכיר האקדמי הראשון של האוניברסיטה העברית.

קורות חיים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

ארי אבן-זהב נולד בגראייבו שבפולין הרוסית לשמואל ברוך, סוחר שעלה לימים לארץ ישראל. נתפס לפעילות ויצירה בלשון העברית כבר מילדותו. כשהיה בגיל בר מצווה כבר כתב שירים בעברית, ייסד ופרסם כתב עת ספרותי שבו הדפיס את שיריו הראשונים. לאחר שהשלים את לימודיו התיכוניים בפולין, נסע ללמוד מדעי הרוח באוניברסיטת לייפציג שבגרמניה. והשלים תואר דוקטור בקולג' העברי בבולטימור.

בשנת 1922 עלה לארץ ישראל, ועם פתיחתה ב-1925, התקבל לעבודה באוניברסיטה העברית הצעירה בירושלים. במשך יותר מעשרים שנה, עד 1946, היה ארי אבן-זהב המזכיר האקדמי של האוניברסיטה העברית. היה מקורב מאוד לראשיה, בייחוד לקנצלר יהודה מאגנס ולפרופ' יוסף קלוזנר, והיה דמות מאוד משפיעה ומרכזית.[1] הוא היה מעורב לפני ולפנים בכל החיים האוניברסיטאיים, האקדמאיים והחברתיים. ידועה למשל, פעילותו ביחד עם קלוזנר למנוע מש"י עגנון את קבלת פרס נובל בסוף שנות הארבעים[2] ונסיעתו לחלב בניסיון להעביר לארץ את כתר ארם צובא.[3]

בשנת 1943 זכה בפרס דוד ילין מטעם עיריית ירושלים על ספרו "בסוד עניי הכותל".[4]
בשנת 1970 זכה בפרס קוגל לספרות מטעם עיריית חולון, על הטרילוגיה "ירושלים של מטה".[5]

בספריו לנוער כתב בעיקר על ילדים ובני נוער יהודים שנקלעו למצבי מלחמה סכנה ומצוקה. הוא כתב על חיי הנוער בערי פולין שהכיר, ועל מסעותיו לארץ ישראל. הוא הקדיש גם ספרים רבים ושנות כתיבה מרובות, לתיאורה של "ירושלים של מטה": חייהם של בעלי המלאכה הירושלמים, הסוחרים הקטנים, ופשוטי העם.

בשנים 1947–1964 הופיע בהוצאת יבנה מהדורת כל כתביו ("כתבי ארי אבן-זהב"). בשנת 1969 הופיעה בהוצאת עם הספר סדרת מבחר כתביו, ויחד איתה מונוגרפיה על אבן-זהב מאת מנחם גרשון גלן.

ארי אבן-זהב היה נשוי לרחל, ולא היו להם ילדים. קרובו היחיד היה אחיו, חיים גולדשטיין (אבן-זהב). בנו של האח הוא שלום יהושע אבן-זהב, משוחרי ההמנון הלאומי "התקווה" נפטר בה' אדר תשע"ב. לו ולאשתו שרה (לבית שרגרודסקי) תל"א שלושה ילדים, ליאורה רחל סודרי, סמדר פרידמן וחיים יוסף אבן-זהב. בתו של האח היא שרה זנדברג, ולה ולבעלה יוחנן שני ילדים, לאה וחיים זנדברג.

ארי אבן-זהב נפטר באוקטובר 1971, מעט לפני מלאת לו 72. נקבר בבית העלמין בהר הזיתים. על קברו נכתבו מילותיו של דוד ילין: "מצאה ירושלים את משוררה".[6] אלמנתו רחל נפטרה ביוני 1986, ונטמנה לצדו.[7]

פרסומיו

  • מגנזי-נשמה: רומן, ירושלים: מל"ט (מקרא לשון טוב), תרפ"ה.
  • אגדת-החיים: מחזה; המוזיקה של מרדכי זנדברג, ירושלים: הספר, תרפ"ה.
  • בתוככי ירושלים: שירים, ירושלים: אחיעבר, תרפ"ז.[8] (מהדורה ב: תל אביב: עם הספר ('מבחר כתבים'), תשכ"ט 1969) (חלק מהטרילוגיה "ירושלים של מטה")[9]
  • ימי-דוד: רומן היסטורי, שלושה כרכים: ספר א: אעירה שחר; ספר ב: ממזרח שמש; ספר ג: שמש עד מבואו, ירושלים: מצפה, תרפ"ט.[10]
  • "בדמיך", ירושלים: (דפוס עזריאל), תרפ"ט. (שיר מוקדש "לקדושי ארץ-ישראל, אב תרפ"ט")
  • הבל, תל אביב: מסדה, תרצ"ה.[11] (דרמה פואטית)
  • קבר אחים, תל אביב: יבנה, תרצ"ו. (סיפור) (מהדורה ב: תרצ"ו)
  • נשמות העצים, תל אביב: יבנה, תרצ"ו. (סיפור) (ראה אור בתרגום ליידיש בעיתון "אונזער צייטונג" שבארגנטינה, בתרגום לגרמנית בכתב העת Jüdische Revue שבמונקאץ',[12] בתרגום להונגרית מאת רפאל פטאי בשם "Fatemetés" בכתב העת היהודי-הונגרי Múlt és jövõ בבודפשט (וכן כתדפיס נפרד בהוצאת קק"ל בבודפשט ב-1936) ובתרגום לאנגלית מאת ישראל מאיר כהן-לסק בשם "The fallen Trees", בהוצאת קרן קיימת לישראל, ירושלים 1936)
  • אלה מסעי הזפתים, תל אביב: יבנה, תרצ"ו.[13] (מהדורה ב, עם ציורים מאת זאב תשבי: תרצ"ז) (ראה אור בתרגום לפולנית מאת צבי וולמוט כסיפור בהמשכים בשבועון היהודי-פולני Nasza Opinia,[14] בתרגום להונגרית מאת גוסטב פטאי ב-1938, ובתרגום ליידיש מאת המחבר ב-1937 כסיפור בהמשכים ביומון היהודי-פולני "היינט", ובצורת ספר ב-1939)
  • רפאל חמיצר, ירושלים: ר’ מס, 1937. (מונוגרפיה על הרופא והפסל רפאל חמיצר)
  • יום ירושלים, תל אביב: יבנה, 1937.[15] (מחזה)
  • שער-עמי ירושלים, תל אביב: יבנה, תרצ"ח. (שירים שהתפרסמו ב"העולם הזה" בשנים תרצ"ז–תרצ"ח)
  • ששים שנה ושנה, תל אביב: יבנה, 1939. (מהדורה ב ראתה אור באותה שנה; מהדורה ד מחודשת: ציורי ירושלים: יעקב שטיינהרט, תל אביב: עם הספר ('מבחר כתבים'), תשכ"ט 1969) (חלק מהטרילוגיה "ירושלים של מטה")[9]
  • המלחמה על הגבול, תל אביב: יבנה, תרצ"ט. (סיפור לילדים)
  • את ירושלים; מבוא: "משורר ירושלים" מאת דוד ילין; הציורים של יעקב שטינהרט, ירושלים: המדפיס ליפשיץ, ת"ש 1939. (שירים) (ראה אור בתרגום לאנגלית ב-1947)
  • שמים מאסו הבונים, תל אביב: יבנה, 1941. (רומן אוטופי)
  • אלה מסעי דן; הציורים מאת נחום גוטמן, תל אביב: יבנה, 1941. (לילדים) (מהדורה ב: תשי"ח 1957)
  • אדם וספינה: רומן, תל אביב: יבנה, 1941.[16]
  • בסוד עניי הכֹתל, תל אביב: יבנה, 1942.[17] (מהדורה ד: תל אביב: עם הספר ('מבחר כתבים'), תשכ"ט 1969) (חלק מהטרילוגיה "ירושלים של מטה")[9]
  • 'דמותו של שיילוק ב"הסוחר מויניציאה"', תרביץ יג, א (תש"ב), עמ' 178–190. (המאמר ב-JSTOR) (המאמר הופיע כתדפיס נפרד בתש"ד)
  • שיילוק: היהודי מויניציה, תל אביב: יבנה, 1943. (רומן) (‫ מהדורה ג מחודשת: תש"ך) (הוצאה מחודשת: תל אביב: עם הספר ('מבחר כתבים'), תש"ל 1969)‬ (ראה אור בתרגום לאנגלית מאת ג'וליאן מלצר בשם "Jessica, My Daughter" ב-1948; בשנת 1947 העלה הבמאי מוריס שווארץ בניו יורק הצגה על פי הרומן, בתרגום לאנגלית מאת אברהם רגלסון.)
  • משא אשכנז; ציור השער מאת נחום גוטמן, תל אביב: יבנה, תש"ג. (סיפור קצר)
  • מה מִלֵּיל, תל אביב: יבנה, תש"ג. (סיפור בנושא השואה)
  • בראשית הסער, תל אביב: יבנה, תש"ה. (עם הדפסתו במקור בתרצ"ט כסיפור בהמשכים ביומון בארץ נקרא "בצלו של צלב-הקרס", אך עם הופעתו כספר שונה שמו)
  • משפט שיילוק, ירושלים: עפר (ספרון: ידיעות אחרונות), 1946.
  • ככל הנערים: ספור בן-זמננו, תל אביב: יבנה, 1947. (לילדים) (מהדורה ב: תשי"ז) ("עלילה רחבת יריעה על רקע מפלתו של צורר ישראל. שופע צחוק ואומץ לב של נער מישראל.")
  • "כתבי ארי אבן-זהב" בהוצאת יבנה:
    • "ששים שנה ושנה", תל אביב: יבנה, 1947.
    • "שיילוק: היהודי מויניציה", תל אביב: יבנה, 1947.
    • "בסוד עניי הכתל", תל אביב: יבנה, 1947.
    • אלה מסעי הזפתים", תל אביב: יבנה, 1947.
    • "בתוככי ירושלים: כליל סיפורים", תל אביב: יבנה, 1954.
    • דויד ובת-שבע: רומן, תל אביב: יבנה, תשכ"ד 1964.[18] (הוצאה נוספת: תל אביב: עם הספר ('מבחר כתבים'), תש"ל 1969) (רומן) (ראה אור בתרגום מכתב היד לאנגלית מאת ישראל מאיר כהן-לסק ב-1951 ובתרגום לספרדית ב-1953)
  • בונה מקדש מעט: יהודה ליב מגנס, ניו יורק: לדור: שעל יד ועד החנוך היהודי, 1966. (על תולדות האוניברסיטה העברית ונשיאה הראשון)
  • אמרי-פי והגיון לבי, תל אביב: יבנה, תשכ"ז. (הוצאה נוספת: "משלי ארי או אמרי-פי והגיון לבי", תל אביב: עם הספר ('מבחר כתבים'), תש"ל 1969) (לקט פתגמים ורעיונות)
  • ירושלים של מעלה, תל אביב: עם הספר, תשכ"ט 1969.[19] (כולל: 'משורר ירושלים', מאת דוד ילין; 'ירושלים מעל הר-צופים' מאת יעקב שטיינהרט)

בתרגום

  • די פּעך-אידען: דזשעגטשאַרעס; איבערזעצט פון העבּרעאיש דורכ’ן מחבר, ורשה: אחיעבר, 1939. (יידיש: אלה מסעי הזפתים) (הופיע במקור כסיפור בהמשכים ביומון היהודי-פולני "היינט" ב-1937)
  • Pieśni Jerozolimu; przełożył z hebrajskiego: Cwi Wohlmuth, Tel Aviv: Omanut, 1938. (פולנית: שירי ירושלים)
  • A kátrányosok kalandjai; héberbõl fordította: Patai Gusztáv, Budapest: Múlt és jövõ, 1938. (הונגרית: אלה מסעי הזפתים)
  • Thou Jerusalem; translated into English and] with an introduction by I.M. Lask; illustrations by Jacob Steinhardt, Jerusalem: Hamadpis Liphshitz Press, 1947. (אנגלית: את ירושלים)
  • A Gharry Driver in Jerusalem; translated by Sylvia Satten; Wood-cuts by Jacob Steinhardt, Tel-Aviv: Published by Lion the printer,‎ 1947.
  • Shylock and His Daughter: A play; based on a Hebrew novel by Ari Ibn Zahav; dramatized by Maurice Schwartz; English translation by Abraham Regelson, New York: Yiddish Art Theatre, 1947. (אנגלית: עיבוד לשיילוק, היהודי מוויניציה)
  • Jessica, My Daughter: A novel; translated by Julian Meltzer, New York: Crown Publishers, 1948. (אנגלית: שיילוק: היהודי מוויניציה)
  • David and Bathsheba: A novel; translated by I.M. Lask, New York: Crown Publishers, 1951. (אנגלית: דוד ובת שבע)
  • David y Betsabe; traducción de M. Luisa Martinez Alinari, Buenos Aires: Ediciones Siglo Veinte, 1953. (ספרדית: דוד ובת שבע)

בעריכתו

  • ארי אבן זהב (עורך), אלשם: דו-ירחון לספרות אלשמית, תל אביב; יפו: דפוס מ’ שהם, תרפ"ד. (הופיעה פעם אחת)
  • יהודה ליב מאגנס, נאומי הקנצלר של האוניברסיטה העברית; הכין לדפוס: ארי אבן זהב, ירושלים: האוניברסיטה העברית, תרצ"ו.

לקריאה נוספת

  • 'אִבּן־זהב, ארי (ליאו גולדשטין)', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי,‫ תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 20. (הספר בקטלוג ULI)
  • משה גילר, 'יצירתו הספרותית של ארי אבן זהב', ניב הסטודנט, שבט תש"א.
  • מנחם גרשון גלן, ארי אבן זהב: המספר ומשורר ירושלים, תל אביב: עם הספר, תש"ל 1969.[20]

קישורים חיצוניים

מפרי עטו:

הערות שוליים

  1. ^ לזכרונותיו על ימי ראשית האוניברסיטה: Ari Ibn Sahav, “In Retrospect,” in The Hebrew University of Jerusalem 1925-1950 (Jerusalem, 1950), 75–77.
  2. ^ דן לאור, חיי עגנון: ביוגרפיה, ירושלים: שוקן, תשנ"ח 1998.
  3. ^ איתמר לוי, שמים מאסו הבונים, באתר חנות הספרים של איתמר.
  4. ^ פרס ירושלים – לארי אבן זהב, דבר, 18 במרץ 1943.
  5. ^ פרס קוגל – לא. אבן־זהב, מעריב, 21 בינואר 1970; פרס חולון – לא. אבן־זהב, דבר, 27 בינואר 1970; "פרס קוגל" הוענק לארי אבן־זהב, מעריב, 27 בינואר 1970.
  6. ^ כרטיס הקבר של ארי אבן-זהב, באתר הר הזיתים.
  7. ^ רחל אבן־זהב, מעריב, מודעת אבל, 3 ביוני 1986.
  8. ^ ביקורת: י. צ. רמון, בתוככי ירושלם: שירים, דואר היום, 10 באוקטובר 1927; ביקורת קצרה: יוחנן פוגרבינסקי, במדע ובספרות: ב. "בתוככי ירושלים", חרות, טור 2, 11 ביוני 1954.
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 ביקורות על הטרילוגיה "ירושלים של מטה": מ. אונגרפלד, ירושלים של מטה, דבר, 22 במאי 1969; יוסף פרידלנדר, כתבי ארי אבן־זהב, דבר, 9 בינואר 1970.
  10. ^ סקירה: ירושלים יום-יום: רומן עברי על תקופת דוד, דואר היום, טור 2, 25 בנובמבר 1927; ביקורת: צבי קרול, "ימי דוד", דואר היום, 24 במרץ 1929.
  11. ^ סקירה קצרה: בספרות ובאמנות, דבר, טור 2, 11 בינואר 1935; ביקורת: א. ז. א., ספרים, מאספים, מחברות: ארי אבן זהב: הבל, דבר, 29 במרץ 1935.
  12. ^ הדים, דבר, טור 2, 12 בפברואר 1937.
  13. ^ סקירה קצרה: בספרות ובאמנות, דבר, טור 1, 21 בפברואר 1936; ביקורת: ש. בס, ספורים מהוי יהודי מיוחד, דואר היום, 13 במרץ 1936.
  14. ^ הדים, דבר, טור 2, 1 באוקטובר 1937.
  15. ^ סקירה קצרה: בספרות ובאמנות, דבר, טורים 1–2, 24 בספטמבר 1937.
  16. ^ סקירה קצרה: "אדם וספינה", דבר, 23 בנובמבר 1941.
  17. ^ ביקורת: י. יציב, בסוד עניי הכותל, דבר, 11 במאי 1942; אברהם אלמאליח, אמת וחזון: על ספרו של א. אבן זהב "בסוד עניי הכתל", הד-המזרח, 23 באוקטובר 1942, המשך.
  18. ^ ביקורת: עדנה שחף, "דוד ובת־שבע": כבשת־הרש – בגירסה חדשה, מעריב, 2 באוקטובר 1964.
  19. ^ ביקורת: מרדכי אבישי, שירי ירושלים לאבן־זהב, מעריב, 19 בדצמבר 1969.
  20. ^ ביקורת קצרה: מרדכי אבישי, שירי ירושלים לאבן־זהב, מעריב, טור 2, 19 בדצמבר 1969.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30650391ארי אבן-זהב

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ארי_אבן-זהב&oldid=1763186"