מצפה הכוכבים על שם וייז
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| ארגון | אוניברסיטת תל אביב |
| מיקום | הר הנגב, סמוך למכתש רמון ולעיירה מצפה רמון בישראל |
| גובה | 875 מטר מעל פני הים |
| תאריך ייסוד | 1971 |
| מנהל | דן מעוז |
| טלסקופ ראשי | |
| תוצרת | Boller and Chivens |
| סוג | Ritchey-Chrétien |
| קוטר | 100 ס"מ |
| טלסקופ משני | |
| תוצרת | Centurion |
| סוג | Fast Prime Focus |
| קוטר | 46 ס"מ |
| קואורדינטות | 30°35′50.11″N 34°45′44.04″E / 30.5972528°N 34.7622333°E |
|
(למפת צפון הנגב רגילה)   מצפה הכוכבים על שם וייז | |
| אתר מצפה הכוכבים על שם וייז | |
מצפה הכוכבים על שם פלורנס וג'ורג' וייז הוא מצפה הכוכבים הגדול ביותר בישראל.
המצפה הוקם בשנת 1971 בשיתוף מוסד הסמית'סוניאן על מנת לשמש מעבדת מחקר אסטרופיזיקלית לאוניברסיטת תל אביב. המצפה ממוקם על שפתו של מכתש רמון, כ-5 ק"מ מערבית לעיירה מצפה רמון. פעם בשנה, חלק ממתקני המצפה נפתחים לקהל הרחב.
האתר
המצפה נמצא בגובה של 875 מטר מעל פני הים. מספר הלילות באפס עננות באתר הוא כ-170 לשנה. מספר הלילות השימושיים, בהם חלק מהלילה הוא ללא עננים, מגיע ל-240. העונה המיטבית, בה אין עננות למעשה, היא מיוני עד אוגוסט, כאשר הסיכוי הגבוה לעננות הוא בתקופה מינואר עד אפריל. הרוחות הן לרוב מתונות צפון-מזרחיות וצפוניות. רוחות סופה (מהירות מ-40 קמ"ש) קורות לעיתים רחוקות. מהירות הרוח יורדת לאורך הלילה. הפרשי הטמפרטורות נמוכים. הלחות היחסית גבוהה ונוטה לרדת במשך הלילה מאפריל עד אוגוסט. יתרון חשוב של המצפה על שם וייז הוא במיקומו - קו אורך 35 מעלות מזרח בחצי הכדור הצפוני, מה שמאפשר שיתוף פעולה עם מצפים אחרים בקווי אורך אחרים למקרים של סדרות. פרויקטים כאלה חוקרים תנודות כוכבים במסגרת פרויקט "טלסקופ כדור הארץ", מודדים אירועי עידוש כבידתי, מבצעי צפייה משולבים ארץ-חלל, וכדומה.
טלסקופים ומכשור מדעי
טלסקופ 1 מטר
טלסקופ במפתח 1 מטר מתוצרת בולר אנד שיבנס (אנ'), מסוג ריטצ'י-קרטיין, עם מראה משנית מסתובבת המאפשרת תצפית באורך מוקד של 7 מטר ו-13 מטר. לטלסקופ מספר מצלמות ומכשור מדעי שניתן להרכיב עליו:
- מצלמת CCD של חברת Princeton Instruments 1300X1340 בעלת פיקסלים בגודל 15 מיקרון.
- מצלמת CCD של חברת Tektronix 1024X1024 בעלת פיקסלים בגודל 24 מיקרון.
- מצלמת CCD של חברת SITe 2048X4096 בעלת פיקסלים בגודל 15 מיקרון.
- מעלה (MAALA) – ReImager : מכשיר אופטי המורכב מ-13 עדשות ותפקידו לשנות את אורך המוקד של הטלסקופ (מ-7 מטר ל-3 מטר) ובכך להרחיב את שדה הראייה של הטלסקופ. מכשיר זה מאפשר כאמור צילום בשדה ראייה רחב במיוחד ומשמש לסקר השמיים טווס (TAVAS – Tel-Aviv University Variability Survey). מטרתו של סקר שמים זה היא תצפית וגילוי של סופרנובות, אסטרואידים, כוכבים משתנים ועוד.
- מד אור (פוטומטר) המאפשר מדידת עוצמת האור של עצמים שמימיים בתדירות של עד כ-1000 פעמים בשנייה.
טלסקופ 45 ס"מ
טלסקופ מתוצרת חברת סנטוריון במפתח 46 ס"מ ואורך מוקד 1.8 מטר. הטלסקופ מצויד במצלמת CCD של חברת SBIG עם 2048X4096 פיקסלים ומאפשר צילום בזווית רחבה של 80X55 דקות קשת. הטלסקופ הוא חלק מפרויקט "מגיני ארץ" המופעל על ידי אוניברסיטת תל אביב. נמצא בכיפה קטנה ליד שער המצפה ונשלט מרחוק באופן בלעדי, דרך כל מחשב המחובר לרשת האינטרנט. משמש בעיקר לתצפיות פוטומטריות של אסטרואידים, סופרנובות וגלקסיות.
WHAT – Wise Hungarian Automatic Telescope
טלסקופ אוטומטי קטן בקוטר 10 ס"מ. מצויד במצלמת CCD המחוברת לעדשת טלא-פוטו. המכשיר מצלם שדות כוכבים מספר רב של פעמים ומודד את עוצמת האור של הכוכבים כתלות בזמן. מטרתו העיקרית של המכשיר היא חיפוש ליקויים (ראה כוכבים לוקים) הנגרמים על ידי כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש.
תגליות בולטות
- שקילת מסתם של חורים שחורים בגלקסיות פעילות ומדידת הקשר בין מסתם של החורים השחורים לבין עוצמת האור של גרעין הגלקסיה.
- חיפוש כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש – מצפה וייז הוא חלק מרשת בינלאומית העוסקת בחיפוש כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש באמצעות מיקרו עידוש כבידתי.
- מתפרצי קרינת גמא – פרצי אנרגיה פתאומיים וקצרים שבהם משתחחרת כמות עצומה של אנרגיה. בשנת 2003 נעשתה במצפה וייז מדידת המרכיב האופטי, המדויקת ביותר שנעשתה עד היום, של מתפרץ קרינת גמא (GRB030329).
- כוכב הלכת צדק – בתצפיות שנערכו במצפה וייז בשנות ה-70 התגלו עננים של נתרן וגופרית סביב צדק. עננים אלו קשורים להתפרצויות געשיות על הירח איו.
- מים בשביטים – תצפיות בספקטרוסקופ במצפה וייז חשפו לראשונה, בשנות ה-70, את קיומן של מולקולות מים בשביטים.
- במצפה התגלו למעלה מ-40 אסטרואידים.
מנהלי המצפה
מנהלי המצפה מאז היווסדו היו:
- אורי פלדמן (1971 - 1973)
- אשר גוטסמן (1973-1975)
- דרור שדה (1975-1977)
- אליה ליבוביץ' (1977-1980)
- חגי נצר (1980-1983)
- אליה ליבוביץ' (1983-1988)
- צבי מזא"ה (1988-1990)
- חגי נצר (1990-1991)
- אליה ליבוביץ' (1991-1998)
- דן מעוז (1998-2000)
- נח ברוש (2000-2006)
- צבי מזא"ה (2006 - 2007)
- נח ברוש (2007-2010)
- דן מעוז (2010-)
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הערך מצפה הכוכבים ע"ש וייז באתר אסטרופדיה
- המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל אביב
- הושלמה בניית מצפה הכוכבים ליד מצפה-רמון, דבר, 25 בינואר 1971
- מצפה הכוכבים של אוניברסיטת תל-אביב ייחנך מחר במצפה רמון, דבר, 25 באוקטובר 1971
- ארנון מגן, בית יוצר לאסטרונאוטים ישראלים, דבר, 26 באוקטובר 1971, המשך
- יובל נאמן, חידוש המחקר האסטרונומי בארץ-ישראל - עשרים וחמש שנה למצפה הכוכבים ע"ש פלורנס וג'ורג' וייז ליד מצפה רמון, איגרת 15
32259427מצפה הכוכבים על שם וייז