ועדת עציוני
ועדת עציוני או בשמה המלא "ועדת החקירה בעניין השמועות בדבר מתן תשלומי כסף כדי להטות משחקים בליגה הלאומית בכדורגל", הייתה ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט העליון ד"ר משה עציוני. תפקיד הוועדה היה חקירת שחיתויות והטיות תוצאות משחקים בכדורגל[1].
רקע
ברקע להקמת הוועדה הייתה חשיפה של סדרת הטיות תוצאות של משחקים בליגה הלאומית בכדורגל (שהייתה אז הליגה הבכירה ביותר) ובליגות נמוכות יותר. בין היתר התגלה כי[1]:
- אנשי הפועל חדרה העבירו הצעות (מגובות בהמחאות שחתמו עליהן ראשי הקבוצה) ל"מכירת משחק" (הפסד מכוון של הקבוצה נגד הפועל חדרה) תמורת כסף. הקבוצה הורדה ליגה בעקבות הגילויים.
- הפועל חולון לא הופיעה במכוון למשחק, ספגה "הפסד טכני" וקבעה בכך, לטובת המהמרים, מי תרד ליגה.
- שחקנים ואנשי סגל מכבי רמת עמידר מכרו משחקים; שמונה מן השחקנים הושעו בעקבות השערורייה, שלושה מהם הושעו לצמיתות (לאחר מכן ערערו על עונשם שנקבע ל-5 שנים, ממנו אף חלקם הושעו בפועל רק לשנתיים בלבד).
בעקבות חשיפה זו ואירועים שונים אחרים הועלו מספר שאילתות בכנסת בנושא ומספר פעילים - בהם הפוליטיקאי יוסי שריד והכדורגלן יוחנן וולך דחפו לבירור ציבורי וממשלתי של הנושא. ביוני 1971 החליט שר החינוך יגאל אלון להעלות הצעה לממשלה להקמת ועדת חקירה.
מסקנות הוועדה
פרסום תוצאות הוועדה ב-21 בספטמבר 1971 זעזע את ענף הספורט בישראל, וכתוצאה מכך שונה עד היסוד ענף הכדורגל והימורי הטוטו. לדעת הוועדה, "השחיתות על תופעותיה השונות הוכחה הרבה מעבר למשחקי הליגה הלאומית בעונת המשחקים 1970/71". הוועדה המליצה לאסור על גורמים מסוימים כמו מאמנים, שופטי כדורגל ושחקני כדורגל להמר, או להפעיל, או להיות שותפים, במישרין או בעקיפין, בכל הליך של הפעלת הימורים. הוועדה גם קראה ליתר שקיפות ופיקוח על ניהול הכספים בקבוצות הכדורגל השונות.
מספר אישים שהיו מעורבים בשחיתויות הועמדו לדין, בהם יעקב מליחי, שחקן קבוצת בית"ר רחובות-עקרון (שנידון לארבעה חודשי מאסר וקנס כספי על מעורבותו במכירת משחק למהמר). הכנסת אף אישרה תיקון לדיני העונשין הקובע עונש של שלוש שנות מאסר במקרה של הטיית משחק הקשורה למתן או קבלת שוחד. בנוסף, השר יגאל אלון החליט שיש להחליף את כל ראשי ההתאחדות לכדורגל והפעיל לחץ על מרכזי הספורט להחליף את ההנהגה בעקבות מסקנות הוועדה[2].
ב-2002 הוקמה ועדה שבחנה שנית בעיות בענף הכדורגל בישראל, בראשותו של השופט בדימוס אמנון סטרשנוב[3][4].
קישורים חיצוניים
- אשר גולדברג, מכירות והקפאות: משנות ה-50' ועד ועדת עציוני, באתר הארץ, 25 באפריל 2002
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 שחר בן-הלוי, אין שוער בשער, באתר גלובס, 13 בדצמבר 2001
- ^ יהושע שגיא, שוב קהו חושיהם, באתר הארץ, 12 במאי 2002
- ^ יהושע שגיא, ועדת סטרשנוב: יש מסקנות, אין למי להגיש, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2002
- ^ לפח האשפה, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2002
32471937ועדת עציוני