מנו גבע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מנו גבע
מנו גבע באירוע "שבתרבות" בגבעת שמואל
מנו גבע באירוע "שבתרבות" בגבעת שמואל
לידה 23 בפברואר 1954 (גיל: 70)

מנו (יוסף אריה עמנואל) גבע (נולד ב-23 בפברואר 1954) הוא סטטיסטיקאי, איש עסקים ויזם ישראלי. בעלים ומנכ"ל מכון המחקר "מדגם" ויו"ר איגוד מכוני המחקר בישראל.

ביוגרפיה

מנו גבע נולד בתוניסיה, בן לעו"ד אליהו ודזירה גואטה, הצעיר מבין 5 אחים ואחיות. בשנת 1962 עלה עם משפחתו לישראל, שם היא שוכנה במעברות בירושלים במשך כשנה, לאחר מכן לתקופה קצרה בתל-חנן ומשם למגורי קבע בקריית ים. גבע למד בבית הספר אליאנס בחיפה, ולאחר מכן באוניברסיטת חיפה.

במסגרת שירותו הצבאי כנהג טנק בחטיבה 188, לחם במלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן ולאחר מכן כקצין ביחידת נ.מ

במלחמת לבנון הראשונה (של"ג) בניווט כוחות ומיקומם בעומק לבנון. גבע סיים את שירות המילואים כקצין בדרגת רב-סרן.

בתום שירותו הסדיר, הקים מנו גבע להקה מקומית כנגן וזמר, יחד עם בנג'ו קמחי (לימים נגן הבס בלהקת "בנזין") וחברים נוספים, והשתלב בהרכב להקת "ברקת", אשר בשלב מאוחר יותר, לאחר עזיבתו, הפכה ללהקת "בנזין".

תקופה קצרה לאחר שיחרורו מצה"ל בדרגת סגן, עבד כ-5 שנים כמנהל מרחב במשרד השיכון ובין השנים 1982 עד 1988 היה רכז של"ח ומורה למתמטיקה באורט קריית מוצקין.

בדצמבר 1988 הקים את חברת "מדגם ייעוץ ומחקר", ומאז הוא משמש כמנכ"ל החברה, אליה הצטרפה בשנת 2013 ד"ר מינה צמח[1].

בשנת 1999 הופיע לראשונה בערוץ הראשון במשדר הבחירות המרכזי במסגרת "מדגם הקלפיות", אותו ביצע באמצעות מודל סטטיסטי מבוסס כריית נתונים לניבוי תוצאות בחירות, פרי הגותו. בין היתר, הופיע גבע באופן קבוע במשדר הבחירות המרכזי בערוץ הראשון, בשנים 2001, 2003, 2006, 2009 ו-2013[2].

בשנת 2015 עבר גבע לערוץ 2, הופיע יחד עם מינה צמח במשדר הבחירות המרכזי במסגרת "מדגם הקלפיות", המבוסס על אותו מודל סטטיטסטי שפיתח גבע בעצמו. מאז הופיע גבע באופן קבוע בכל ארבעת סבבי מערכות הבחירות האחרונות בערוץ 12 (לאחר שחברת החדשות העבירה את כל תכניה לערוץ 12). בבחירות אפריל 2019 הופיע בערוץ יחד עם מינה צמח.

מאז בחירות ספטמבר 2019 (סבב שני) ובשתי מערכות הבחירות שאחריהן (2020 ו – 2021 ), הופיע גבע לבדו במשדר הבחירות המרכזי בערוץ 12.  

גבע הוא הסוקר של ערוץ 12 מאז בחירות ספטמבר 2019.

הוא ממייסדי iPanel, פאנל המשיבים האינטרנטי הראשון בישראל, אשר מונה נכון להיום מעל 100,000 חברים פעילים ונקבע כמייצג נאמנה את אוכלוסיית ישראל, על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית[3].

בשנת 2003 הקים את חברת "סקאוט" – מערכת תוכנה לביצוע סקרים ממוחשבים בכל פלטפורמות איסוף הנתונים: בטלפון, סקרי שטח ובאינטרנט. בין לקוחות החברה מכוני מחקר, רשויות מקומיות וארגונים מובילים בישראל.

בין מקימי סטאראפ בשם "getWizer", אשר החל את דרכו בחממה של חברת "נילסן אינובייט" בקיסריה. “getWizer” היא חברת סטארט-אפ המספקת פתרון לביצוע סקרי שוק ודעת קהל באמצעות פלטפורמה אוטומטית "end to end". לחברה סניף בארצות הברית בניו יורק וסניף בנתניה. לחברה לקוחות בינלאומיים מהמובילים בעולם.

בשנת 2020 היה שותף בהקמתו של סטאראפ בשם "”opteeme – חברת סטארט-אפ המספקת לצרכן פתרון לקנית מוצרים ו/או שירותים בהתאמה אישית על בסיס אישיותי.

בשנת 2008 נבחר גבע לתפקיד יו"ר איגוד מכוני המחקר בישראל, תפקיד בו הוא מכהן גם ב-2021[4].

בשנת 2019 קיבל כתב מינוי כחבר בוועדה להנחיות לביצוע סקרים של הלשכה המרכזית לסטיסטיקה - תקינה בסקרים.

בין שאר פועליו, שימש כיועץ הסקרים למועמדים לראשות הממשלה ולרשויות מקומיות, כתב פרק בנושא דגימה בספרו של ד"ר אורן קפלן "חוקרים מדברים" ו"חוקרים מדברים 2", ומופיע כמרצה אורח במוסדות אקדמיים כגון הטכניון,המרכז הבינתחומי, המכללה למנהל וכו' בנושא דגימה וסקרי דעת קהל ובכנסים כגון כנס הרצליה[5], ועידת ישראל לעסקים של "גלובס ייזום" ועוד.

חיים אישיים

מנו גבע נישא ביוני 1979 לכרמית גבע - עורכת דין, ואב ל-3 ילדים.

אביו, עו"ד אליהו גואטה, כיהן כקונסול הראשון של ישראל בתוניסיה והיה סייף מקצועי, כאשר פסגת הישגיו הספורטיבים הייתה זכייה במדליית ארד באליפות אפריקה לסייף.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דנה ויס, חדשות 2, ‏מינה צמח לא נחה גם בגיל 77: "רוצה לעבוד עוד 30 שנה", באתר ‏מאקו‏‏, ‏13 ביולי 2013‏
  2. ^ אתר למנויים בלבד חיים לוינסון, להתראות סקר, שלום מדגם, באתר הארץ, 22 בינואר 2013
  3. ^ אורנה יפת, סוקרים את העתיד, באתר כלכליסט, 15 בפברואר 2011
  4. ^ שירות גלובס, ‏מנו גבע מונה ליו"ר איגוד מכוני המחקר בישראל, באתר גלובס, 16 באוגוסט 2007
  5. ^ כנס הרצליה, רשימת דוברים, ספטמבר 2009
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0