צבי גרונר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

ברוך צבי גרונר (22 בדצמבר 1938, כ"ט בכסלו ה'תרצ"ט - 15 במרץ 2012, כ"א באדר ה'תשע"ב) היה חוקר של ספרות הגאונים וההלכה, מרצה באוניברסיטת חיפה ובמכון לנדר.

ביוגרפיה

ב-1961 זכה בפרס מדעי היהדות ע"ש פרופ' שמחה אסף מהאוניברסיטה העברית בירושלים[1]. ב-1965 זכה בפרס ע"ש מרים גרונולד-מוזס על עבודת הגמר שלו[2] ומ-1975 היה דוקטור לפילוסופיה בפקולטה למדעי הרוח מהאוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטור שלו עסקה ברב האיי גאון ובדרכו בהלכה והיא נכתבה באוניברסיטה העברית בהדרכתו של פרופ' שרגא אברמסון. ספרו האנגלי של גרונר בנושא זה זכה להערכה בקרב החוקרים המובילים בתחום. גרונר עשה ניסיון ראשון ומרשים של רישום כל תשובותיו של רב האיי גאון. בנוסף לחיבוריו ומאמריו על תורת רב האיי גאון בפרט ותורת הגאונים בכלל, כתב גרונר גם ספר חשוב על ברכות שהיו נהוגות בזמנים שונים בהיסטוריה היהודית ואינן נהוגות כיום.

גרונר הוא אחיין של יהודה לייב גרונר, ממזכיריו של הרבי מלובביץ'.

חיבוריו

  • The legal methodology of Hai Gaon, Chico: Scholars Press, 1985. מסת"ב 0891307486

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35842184צבי גרונר