קולה (יישוב)
 | |
| שרידי המצודה הצלבנית | |
| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | מחוז לוד |
| נפה | נפת רמלה |
| שפה רשמית | ערבית |
| תאריך ייסוד | לפני המאה ה-17 |
| שטח | 4,347 דונם עות'מאני (1945) |
| סיבת נטישה | מבצע דני |
| תאריך נטישה | 10 ביולי 1948 |
| דת | מוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 1,010[1] (1945) |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת גוש דן רגילה)   קולה | |
קוּלָה (בערבית: قولة; בטורקית: Kule, "מגדל") היה כפר ערבי בגבול השפלה ולרגלי הרי יהודה כעשרה קילומטרים מצפון-מזרח ללוד, בגובה 125 מטר מעל פני הים. הכפר היה שייך לנפת רמלה במחוז לוד (1945). תושבי הכפר נמלטו ממנו במהלך מלחמת העצמאות, לאחר קרבות קשים בהם עברה השליטה בכפר מצד לצד מספר פעמים. מבני הכפר נהרסו מאוחר יותר ובמקום ניטע "יער קולה" על ידי הקרן הקיימת לישראל.
בין בני הכפר נמנו חסן סלאמה, ממנהיגי המרד הערבי הגדול נגד היהודים והבריטים, וכן בנו עלי חסן סלאמה, ממפקדי טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן.
היסטוריה
במקום שוכנת בריכת אגירה ביזנטית בעומק של 2.5 מטרים. בשנת 1181 הקימו אבירים ממסדר ההוספיטלרים מרכז מנהלי בכפר שכלל מגדל ומבנה מקומר. הכפר הוקם על חורבות השרידים הצלבניים, מסגד הכפר הוקם בסמוך לשרידי המגדל הצלבני וב-1596 מנו תושביו 380 נפשות; תושבי הכפר היו מוסלמים ברובם, ועסקו בעיקר בחקלאות. רוב שטחי הכפר היו מעובדים. במפקד האוכלוסין של המנדט הבריטי בשנת 1931 נמנו בכפר 697 תושבים.
אזור הכפר נכלל בשטח שיועד למדינה ערבית לפי החלטת החלוקה של האו"ם מ-29 בנובמבר 1947. לאחר ההחלטה יצאו מקולה לוחמים שהשתתפו במאבק האלים מול היישוב היהודי, ובהם חסן סלאמה, בן הכפר, ששימש כמפקד בכיר של הכוחות הערביים.
קרבות קולה
ב-10 ביולי 1948, לאחר סיום ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות, החל צה"ל ב"מבצע דני" - מתקפה על הערים הערביות רמלה ולוד במטרה להרחיב את השטח בשליטת ישראל שבין תל אביב לירושלים על ידי כיתור רמלה ולוד וכיבוש הכפרים שמצפון וממזרח ללוד. במסגרת המבצע נכבשו בשעות הבוקר על ידי יחידות של חטיבת אלכסנדרוני כפרי האזור רנתיה, וילהלמה, אל-יהודייה, ואילו טירה נכבשה על ידי פלוגה א' מגדוד 89 מחטיבה 8 בשעות הבוקר המוקדמות וקולה נכבשה על ידי פלוגה ב' מאותו גדוד בשעות אחרה"צ. על הכפר הגנו לוחמים מקומיים בלבד, ותושביו נמלטו ממנו בעקבות כישלונם להגן על היישוב.
ב-15 ביולי נכבש הכפר על ידי גדוד 1 של הלגיון הערבי (צבא עבר הירדן), בקרב שגרם לכוחות חטיבת אלכסנדרוני אבדות רבות. בהמשך נכבש הכפר מחדש על ידי כוח ישראלי, עבר שוב לידי הלגיון, ולבסוף נכבש סופית ב-18 ביולי על ידי חטיבת אלכסנדרוני מתוגברת בפלוגת טנקים מגדוד 82 של חטיבה 8.[2]
ישנה אי התאמה במספר הנופלים בקרבות קולה. לפי נתוני ענף היסטוריה בצה"ל נהרגו שם 32 לוחמים ואילו על מצבת הזיכרון במקום חקוקים שמותיהם של 31 נופלים.
לאחר כיבוש הכפר
מבני הכפר נהרסו ככל הנראה בחלקם בעקבות בקשה שהגיש ב-13 בספטמבר 1948 ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון ל"ועדת השרים לענייני הרכוש הנטוש". ב-2 ביולי 1950 הוקמה בשטח הכפר הנטוש עצמו מעברת[3] גבעת כ"ח (לזכרם של 28 חיילי צה"ל שנפלו בקרב) שהועברה תוך זמן קצר כשני קילומטרים מערבה והפכה למושב גבעת כ"ח[4].
פארק "מבצר קולה"
בימינו מצוי בשטח פארק קק"ל "מבצר קולה" ו"יער קולה" שניטע על ידי הקרן הקיימת לישראל. ביער ניתן להבחין בשרידי הכפר – בהם שרידי בתים, בורות מים, מגדל צלבני, מסגד, מבנה מקושת, בריכת האגירה וגדרות הצבר שסימנו את גבולות השטח הבנוי של קולה. עוד ביער חווה חקלאית, ובצידו המזרחי אנדרטת זיכרון לחללי חטיבת אלכסנדרוני הניצבת בגבעת כ"ח המתנשאת לגובה של 6.6 מטרים.
בדצמבר 2017 נפצעו מספר נערים ביער מפיצוץ נפל פגז[5].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קולה (יישוב) |
- הגן הלאומי "מבצר קולה" באתר iNature
- יער קולה, באתר למטייל בישראל
- מידע על אתר 12750 קולה, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
-
אנדרטת אלכסנדרוני בקולה
-
תיאור קרב קולה באתר הזיכרון בקולה -
שרידי קולה באור השקיעה
הערות שוליים
- ^ נתוני סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל
- ^ מרשם הקרב על קולה באתר חטיבת אלכסנדרוני
- ^ כל-מקום, פנקס כיס להכרת הארץ, הוצאת מטכ"ל/אכ"א, ענף השכלה, אוגוסט 1953, בערך גבעת כח:"ישוב קליטה בצד הכביש בן-שמן - ראש העין בכפר הנטוש קולה,... נוסד ביולי 1950" (בלשון הספר "ישוב קליטה" הוא מעברה)
- ^ ד"ר זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956 הערך 'גבעת כ"ח' עמ' 188
- ^ כיכר השבת
