רנתיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רנתיהערבית: رنتية) היה כפר ערבי מזרחית ליהוד, שנחרב במלחמת העצמאות. על מקומו הוקם המושב רינתיה.

היסטוריה

בתקופת המנדט הבריטי

בתחילת 1921 התלוננו תושבי פתח תקווה על ריבוי גניבות הבאות לטענתם מרנתיה[1]. תושבי רנתיה השתתפו עם תושבי כפרים אחרים בהתנפלות על פתח תקווה במאורעות תרפ"א[2][3]. עם זאת, מוכתר הכפר שהועמד לדין על השתתפות בהתנפלות, יצא זכאי בבית הדין הצבאי[4].

בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת רמלה. במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, מנתה אוכלוסיית רנתיה 351 תושבים, כולם מוסלמים[5]. במפקד 1931 מנתה האוכלוסייה 411 תושבים, כולם מוסלמים, ששכנו ב-105 בתים[6].

בתחילת המרד הערבי הגדול נעקר פרדס של יהודים בקרבת רנתיה. הצבא פשט על הכפר, בדק את כל אנשיו ועצר מספר תושבים שנמצאו עלים בנעליהם[7]. כן הוצב מארב סביב לכפר וכשיצאו מהכפר שוב למלאכת העקירה נהרג אחד היוצאים וחמישה נוספים נפצעו[8]. באוקטובר 1938 הרסו השלטונות ארבעה בתים בכפר, בעקבות פיצוץ מוקש על רכב צבאי ליד כפר סירקין שיוחס למפגעים שהגיעו מהכפר. שני תושבים של הכפר נהרגו במהלך הפעילות בכפר[9].

הכפר נכבש על ידי צה"ל בתחילת מבצע דני. תושביו ברחו ממנו עוד בימי ההפוגה הראשונה והגיעו לעבוד בשדות במהלך היום[10]. גם העובדים עזבו את הכפר בטרם נכנס צה"ל אליו[11]. הכפר נשאר ריק מתושבים[12] ובסוף 1948 דרשה הנהגת פתח תקווה לספח אותה יחד עם כל האזור מסביב לשטח פתח תקווה[13]. דרישה זאת נדחתה[14] ובמקום זאת הוקם במקום מושב רינתיה[15].

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

רנתיה36263027Q7293549