בייג'ינג

בייג'ינג
北京

פוטומונטז' של בייג'ינג
מדינה
מחוז	בייג'ינג
ראש העיר	Guo Jinlong
תאריך ייסוד	473 לפנה"ס
שטח	16,801.25 קמ"ר
גובה	43.5 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ במחוז עירוני	7,817,968 (2009)
‑ במטרופולין	12,230,029 (2009)
‑ צפיפות	1,037 נפש לקמ"ר (2009)
אזור זמן	UTC +8
http://www.beijing.gov.cn
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה

בערך זה מופיע גוֹפן מזרח-אסייתי. כדי שתוכלו לראות את הכתוב בערך זה בצורה תקינה, תצטרכו להתקין גופן מזרח אסייתי במחשבכם. אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, לחצו כאן לקבלת עזרה.

ארמון הקיץ, בייג'ינג

בֵּייְגִ'ינְג (או פקינג; כתב סיני: 北京, פין-יין: Běijīng ‏- IPA: [pe᷇ɪt͡ɕi̋ŋ] (מידע • עזרה); הגייה מקורבת: פֵּיְצִ'ינְג) היא מחוז עירוני ובירת הרפובליקה העממית של סין. העיר נמצאת בחלקה הצפוני של סין ומכאן, הפירוש המילולי של שמה: "בירה צפונית". בייג'ינג נחשבת לאחת מהערים הגדולות בעולם, ובשנת 2010 מנתה אוכלוסיית העיר 19,612,368 תושבים. המטרופולין שלה נשלט כעירייה, ישירות על ידי הממשלה הלאומית, ומכיל 14 מחוזות עירוניים ופרבריים, ושני מחוזות כפריים. מסביב לכל המחוז העירוני של בייג'ינג נמצא מחוז חביי, למעט בדרום מזרח, שם נמצא המחוז העירוני של טיינג'ין.

בייג'ינג היא העיר השנייה ברפובליקה העממית של סין במספר תושביה (אחרי שאנגחאי), ואחד ממרכזי המסחר (לצד שאנגחאי והונג קונג), והמרכז השלטוני, התרבותי והמנהלי של הרפובליקה העממית של סין. העיר היא המטה של רוב החברות הממשלתיות הגדולות ביותר בסין, וכן מרכז עיקרי לכבישים הארציים ולכבישים מהירים. מגיעים אליה קווי רכבת רגילה וכן קווי רכבת מהירה. נמל התעופה הבינלאומי של בייג'ינג הוא נמל התעופה השני בגודלו בתנועת נוסעים בעולם.

ההיסטוריה של העיר, מתוארכת כבר ללפני שלושת אלפים שנה, בייג'ינג היא הבירה הרביעית במספר של סין, והמרכז הפוליטי של המדינה במהלך 700 השנים האחרונות. העיר ידועה בשל ארמונותיה המפוארים, מקדשיה, גניה, קברים מפורסמים, חומות ושערים, ובאוצרות האמנות שלה. האוניברסיטאות בעיר, הפכו אותה למרכז התרבות והאמנות בסין, רק כמה ערים בעולם היו המרכז הפוליטי והתרבותי של אזור כה עצום לכל כך הרבה זמן.

בתחילת המאה ה-21 חלה האצה כלכלית משמעותית בעיר והיא התחזקה במעמדה כמוקד כלכלה עולמי. בבייג'ינג 14 מתוך 100 החברות המובילות בעולם (על פי דירוג Fortune500). בנוסף ב-2016 עקפה את ניו-יורק והייתה לעיר המשכנת את מספר המיליארדרים הגדול בעולם.

שמות

במהלך השנים היו לעיר שמות רבים. בין 1928 ו־1949 הוחלף שמה לבייפינג (北平) או "שלום צפוני". השם שונה כיוון שג'ינג (京) פירושו בירה וממשלת הקוומינטנג שישבה בנאנג'ינג רצתה להדגיש שבייג'ינג אינה בירת סין וממשלת המצביא הצבאי של בייג'ינג לא הייתה לגיטימית.

השם שונה בחזרה על ידי המפלגה הקומוניסטית של סין ב־1949 כדי להדגיש שבייג'ינג היא בירת סין. הרפובליקה של סין בטאיוואן לא הכירה באופן רשמי בשינוי השם, ובמהלך שנות החמישים והשישים רבים בטאיוואן קראו לבייג'ינג פאיפינג. כיום השם בייג'ינג נפוץ גם בטייואן, למרות שמספר מפות של סין מטאיוואן עדיין משתמשות בשם הישן יחד עם גבולות המחוזות מלפני 1949.

במערב הייתה העיר מוכרת שנים רבות כפקין או פקינג (Peking) וגם פקאן. כתיבה זו משקפת את הגיית השם במאה ה-17, לפני שהתרחש מעתק הגאים במנדרינית מהעיצור [kʲ] (קְי) אל [tɕ] (בערך צ').

היסטוריה

העיר הראשונה בעלת חומה, באזור בייג'ינג נקראה ג'י, עיר מדינה מהמאה ה-11 עד המאה ה-7 לפנה"ס. בתוך בייג'ינג המודרנית, ג'י ממוקמת דרומית לתחנת הרכבת המזרחית של בייג'ינג. מדינה זו, נכבשה מאוחר יותר על ידי מדינת יאן והפכה לבירתה. ובנוסף, שונה שמה ליאנג'ינג.

בתקופת סין הקיסרית

לאחר נפילתה של מדינת יאן, בתקופת המדינות הלוחמות, השושלות הקיסריות הראשונות המשיכו להפעיל את העיר כעיר הבירה של האזור, תחת מספר שמות שונים. בתקופת שלוש הממלכות, העיר נוהלה על ידי גונגסון זן, ויואן שאו, לפני שנכבשה על ידי מדינת ווי.

אזור המטרופולין של בייג'ינג יושב באלף הראשון לפנה"ס ובירת ממלכת ין (燕) הוקמה שם ונקראה ג'י (蓟). ג'י מזוהה לעיתים כראשיתה של בייג'ינג, אך העיר נזנחה במאה השישית לספירה. מיקומה המדויק של ג'י נותר עדיין בגדר תעלומה, למרות הניסיונות הרבים בעשורים האחרונים לזהות את המקום.

העיר שקמה במקום הידוע כבייג'ינג כיום נכבשה ב־1215 על ידי המונגולים בעת שכבשו את כלל סין. הם קבעו אותה כבירת המדינה. אלו היו ימי פריחתה. בסוף המאה ה-13 גרו בה כבר מיליון תושבים, והיא הייתה העיר המאוכלסת ביותר בעולם. העיר הוקפה בחומה חיצונית באורך 18 ק"מ וחומה פנימית שהגנה על ארמון שושלת ג'ין שהיה לב העיר.

הנוסע המוסלמי אבן בטוטה היה בסין בשנת 1346, ובכתביו תיאר את המערכות הביורוקרטיות שראה בה: ביקורת גבולות ומכס. בכתביו ציין כי המערכת הביורוקרטית הסינית עובדת באופן מופלא.

עם מיגור הכובשים המונגולים נכבשה העיר בשנת 1368 על ידי שושלת מינג. בשנת 1403 העביר הקיסר השלישי בשושלת מינג, ג'וּ-די (朱棣), את הבירה מדרום סין לבייג'ינג שהייתה מרכז כוחו בצפון. הוא גם נתן לה את שמה, שפירושו הבירה הצפונית.

"העיר האסורה", מרכז השלטון הקיסרי, נבנתה לאחר הכרזתה כבירה בשנים 1406 עד 1420. בהמשך נבנו מספר מבנים בולטים אחרים כגון מקדש השמים. כיכר טְיֵן־אַן־מֶן (天安門) הסמוכה לעיר האסורה, נבנתה ונשרפה פעמיים במהלך שלטון שושלת מינג עד שלבסוף שופצה בשנת 1651. השלטון הקומוניסטי הקים בכיכר זו מאוזולאום שבו מוצגת גופתו החנוטה של מאו צה דונג, מייסדה של סין הקומוניסטית. כיכר זו הייתה מרכזה של מספר תנועות מחאה כנגד השלטון. האחרונה והמפורסמת שבהם התרחשה בשנת 1989 כאשר סטודנטים סינים הפגינו בתביעה לדמוקרטיזציה של השלטון ופוזרו בכח רב על ידי השלטונות.

בשנות ה-90 וה-2000 חלו בבייג'ינג תהליכי פיתוח מואצים במסגרתן שכונות ישנות רבות (המכונות "חוטונגים") פינו את מקומן לגורדי שחקים ואזורי מסחר מודרניים. הפיתוח הגיע לשיאו בעת ההכנות לאולימפיאדת בייג'ינג שנערכה בעיר בשנת 2008.

אדריכלות

בייג'ינג ידועה בשכונות אשר נבנו בסגנון הסיני העתיק, הנקראות "חוטונג". בשכונות אלה רחובות המשתרעים מצפון אל דרום וביניהם בתים החוצים אותם ממערב אל מזרח. רובם של בתי החוטונג נהרסו לטובת הקמתם של גורדי שחקים מודרניים.

גאוגרפיה ואקלים

בייג'ינג ממוקמת בצפון־מזרח סין. בצפונה, במערבה ובדרומה היא גובלת במחוז חביי, ובדרום-מזרחה גובלת בעיר-מחוז טיינג'ין. גובהה הממוצע מטרים ספורים מעל פני הים.

שטח העיר עצמה קרוב ל-5,000 קמ"ר. החבל העירוני של בייג'ינג משתרע על כ-17 אלף קמ"ר. בשטח זה מתגוררים כ-17.4 מיליון תושבים [1].

מצפון לעיר משתרעים הרי ין (Yan), המהווים מכשול ומגן טבעי לעיר. הדרכים הבודדות החוצות את ההרים מובילות אל בייג'ינג ומכאן חשיבותה כעיר על דרך מסחר.

העיר מחולקת לשני חלקים לא שווים בגודלם, העיר הטטארית (הפנימית) שמכילה את העיר העתיקה והעיר החיצונית שכוללת כיום גם את כל הכפרים והערים שנבלעו על ידי בייג'ינג המתרחבת. מרכז העיר הוא כיכר טיין־אן־מן שממול לעיר האסורה. מסביב לכיכר, במעגלים גדלים והולכים, מוקפת העיר בכבישי טבעת, שהקצר שבהם באורך 43 ק"מ.

הקיץ הוא העונה הגשומה בבייג'ינג למרות שהוא גם החם ביותר, כ־25 מעלות. בחורף, שהוא העונה היבשה, יורדות הטמפרטורות עד כדי 4 מעלות מתחת לאפס. העיר סובלת לעיתים מסופות חול המגיעות מן המדבריות המקיפות אותה מצפון ומצפון-מערב.

זיהום אוויר

זיהום האוויר מהווה בעיה חמורה בבייג'ינג, כמו גם בחלקים אחרים של סין. השיעור של הזיהום ביום ממוצע גבוה פי חמישה מהמותר בתקן של ארגון הבריאות העולמי. בעת ההכנות לאולימפיאדה עשו השלטונות הסיניים מאמצים רבים להקטין שיעור זה, והשקיעו למעלה מ17 מיליארד דולרים למטרה זו. מפעלים מזהמים רבים נסגרו וחוקקו חוקים שהגבילו תנועה של כלי רכב בעיר. כמו כן נפתחו קוים חדשים ברכבת התחתית, ומחירם הוזל על מנת להגביר את השימוש בהם.

תרבות

ארגון אונסק"ו הכריז על שלושה אתרים בבייג'ינג כאתרי מורשת עולמית (בסוגרים שנת ההכרזה):

• העיר האסורה - אזור הארמונות הקיסריים של שושלות מינג וצ'ינג בבייג'ינג (1987)
• ארמון הקיץ והגן הקיסרי (1998)
• מקדש השמים (Tiantan): מזבח קרבן קיסרי (1998)

אתרים מרכזיים נוספים בעיר:

מקדש האדמה מקדש הלאמה פארק אגם בייחאי המוזיאון הלאומי של סין אזור האמנות 798 הגנים הבוטניים של בייג'ינג

האצטדיון הלאומי בייג'ינג ("קן הציפור") מרכז אופרת בייג'ינג גן החיות של בייג'ינג פארק צ'או-יאנג מגדל התוף ומגדל הפעמון

בקרבת העיר מצויים גם מספר קטעים מן החומה הגדולה של סין (הידועים שבהם הם באדאלינג, שינשאלינג, סימאטאי ומוטיאניו).

ערים תאומות

• טוקיו, יפן
• ניו יורק, ארצות הברית
• בלגרד, סרביה
• לימה, פרו
• וושינגטון הבירה, ארצות הברית
• מדריד, ספרד
• ריו דה ז'ניירו, ברזיל
• איל דה פרנס, צרפת
• קלן, גרמניה
• אלג'יר, אלג'יריה
• אנקרה, טורקיה
• קהיר, מצרים
• איסלמבד, פקיסטן
• בריסל, בלגיה
• ג'קארטה, אינדונזיה
• בנגקוק, תאילנד
• תל אביב, ישראל
• בואנוס איירס, ארגנטינה
• סיאול, קוריאה הדרומית
• קייב, אוקראינה
• ברלין, גרמניה
• האנוי, וייטנאם
• אמסטרדם, הולנד
• מוסקבה, רוסיה
• פריז, צרפת
• רומא, איטליה
• חאוטנג, דרום אפריקה
• אוטווה, קנדה
• טהראן, איראן
• קנברה, אוסטרליה
• בוקרשט, רומניה
• מנילה, הפיליפינים
• לונדון, בריטניה
• וולינגטון, ניו זילנד

ראו גם

• אולימפיאדת בייג'ינג (2008)
• מוזיאון תכנון העיר של בייג'ינג
• ברווז בנוסח פקינג

קישורים חיצוניים

• בֵּייגִ'ין, מתוך אתר הרדיו הבינלאומי של סין בעברית
• eBeijing.gov.cn - האתר הרשמי הבינלאומי של העיר
• קרול קדוואלאדר, מה שמותר בעיר האסורה: להיות זר בבייג'ינג, ולשרוד, באתר nrg‏, 14 באוגוסט 2010
• הנסתר מן העין: 7 מקומות לא מוכרים בבייג'ינג, באתר וואלה!‏, 14 ביוני 2011
• ההיסטוריה של בייג'ינג, באתר "סין בשפה העברית"
• ננסי טרג'וס, סין הרגש: בייג'ינג. המאה ה-21, באתר nrg‏, 12 במאי 2012
• זאביק רילסקי, ‏בייג'ינג - טיול בבירה הצפונית, באתר GoTravel