ליאונינג
| מדינה |
 הרפובליקה העממית של סין |
|---|---|
| נציבויות במחוז | 14 |
| בירת המחוז | שֶׁן-יָאנְג |
| שטח | 145,900 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחוז | 42,170,000 (2004) |
| ‑ צפיפות | 289 נפש לקמ"ר (2004) |
| אזור זמן | UTC +8 |
| http://www.ln.gov.cn/ | |
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
לְיַאו-נִינְג (辽宁/Liáoníng) הוא מחוז בצפון-מזרח סין. שטחו כ-145,900 קמ"ר, אוכלוסייתו מונה כ-42.5 מיליון נפש, ובירתו העיר שֶן-יאנְג.
כשני המחוזות הנוספים בצפון-מזרח סין - ג'ילין והֵיילונְגְגְ'יָאנְג - המחוז מהווה חלק ממנצ'וריה ההיסטורית וחולק איתן תרבות הומוגנית יחסית. כמותם, הוא גם הפך בשנת 1931 לחלק ממנצ'וקוו, ממשלת בובות שנשלטה בידי יפן.
היסטוריה
שושלת צ'ינג המנצ'ורית, לאחר השתלטותה על סין ב-1644, גייסה בני האן ממחוז שאנדונג כדי ליישב את המחוז, שהיה אז מאוכלס בדלילות. יתר מנצ'וריה נותרה סגורה למהגרים סינים. ב-1860 שוב נפתח המחוז ומנצ'וריה כולה לבני האן. כיום מהווים המנצ'ורים 13% מהאוכלוסייה, בעוד שבני האן מהווים 84% אחוזים ממנה. מיעוטים נוספים במחוז כוללים מונגולים, בני חווי, קוריאנים ובני שִׂיבֵּה.
המחוז משיק לאוקיינוס השקט במפרץ בוהאי ובים הצהוב. נהר יאלו מתווה את קו הגבול בין ליאונינג וג'ילין לבין קוריאה הצפונית. מערב המחוז הררי, מרכזו שטוח ובמזרחו גבעות. האקלים מוגדר כמונסוני יבשתי.
התוצרים החקלאיים העיקריים של ליאונינג כוללים חיטה, דורה וסויה. אזור דָאלְייֵן אחראי לכשלושה רבעים מהיצוא של סין בתפוחים ובאפרסקים. זהו גם מחוז תעשייתי חשוב, בהיותו אחד הראשונים שעברו תהליך תיעוש בשנות השלושים של המאה העשרים על ידי היפנים ושוב בשנות החמישים והשישים. יש בו את מרבצי הברזל, המגנזיט, היהלום והבורון הגדולים בסין, וכן מרבצים משמעותיים של נפט ושל גז טבעי. העיר בנשי הנמצא בתחום המחוז מהווה אחד ממרכזי תעשיית הפלדה בסין.
בין אתרי התיירות בליאונינג ניתן למנות מספר קברי שושלת צ'ינג וכן את הארמון ששימש את השושלת בטרם השתלטה על סין כולה. בעיר אַנְשָׁן מצוי פסל הבודהה הגדול בעולם העשוי מאבן ירקן. עיר הנמל דָאלְייֵן פופולרית בקרב הסינים כעיירת קיט בזכות חופיה, גני חיות, אתרי נופש, מאכלי ים, מרכזי קניות, אדריכלות רוסית ויפנית וחשמליות רחוב.
קישורים חיצוניים
23550896ליאונינג