צבא הודו הבריטית
 | |
| דגל הראג' הבריטי | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
הראג' הבריטי |
| סוג | צבא יבשה |
| בסיס האם | פיקוד הודו, ניו דלהי |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1858–1948 (כ־90 שנה) |
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם | 2.5 מיליון חיילים[1] |
צבא הודו הבריטית (באנגלית: British Indian Army) היה צבא שהורכב מיחידות אשר גויסו בהודו הבריטית ושירתו בהודו ואת האימפריה הבריטית. הצבא נוסד בשנת 1858 לאחר המרד ההודי הגדול, כאשר הודו עברה משלטון חברת הודו המזרחית הבריטית לידי הכתר הבריטי וכך גם הכוחות הצבאיים בשירות הבריטים. בשנותיו הראשונות עד 1894 המונח 'צבא הודו' היה מונח לא רשמי לתיאור הכוחות ההודים משלוש הארמיות (בנגל, בומביי ומדרס), לאחר 1895 הפך 'צבא הודו' למונח רשמי לתיאור הצבא של הממשל בהודו הבריטית. החל משנת 1902 ועד פירוק הודו הבריטית, שימש המונח 'צבא הודו' לתיאור היחידות ההודיות בלבד אשר הוצבו בהודו ושירתו את הממשל בהודו, בעוד שכלל הכוחות (כולל היחידות הבריטיות שהוצבו בהודו) נקרא 'הצבא של הודו' (Army of India).
היסטוריה
1858 - 1902
בשנת 1858 נוצר כאמור צבא הודו כאשר יחידות הודיות אשר שירתו את חברת הודו המזרחית הבריטית הוכפפו ישירות לצבא האימפריה הבריטית. למרות פירוקן של מספר יחידות שהיו קשורות למרד (בעיקר בארמיית בנגל), ארגון מחדש של מספרי היחידות ושינוי באזורי הגיוס העיקריים לצבא, לא נערך שינוי מהותי במבנה הבסיסי של הכוחות בהודו. כך, בשנותיו הראשונות כמו בשנים שקדמו למרד ההודי, הורכב הצבא משלוש ארמיות; בנגל, מדראס ובומביי. בנוסף היה כוח נפרד בצפון-מערב הודו (אזור הפונג'אב). בפיקוד הצבא ישב המפקד העליון (Commander in Chief), קצין בדרגת גנרל או פילדמרשל שפיקד גם על ארמיית בנגל וגם על הצבא כולו.
שינוי חשוב שנבע בכל זאת מהמרד ההודי הגדול היה באזורי הגיוס של הרגימנטים בצבא הודו. לאחר המרד, כאשר חוסר נאמונתן של יחידות רבות בצבא הכה מכה קשה את השלטון הבריטי בהודו ואיים להפיל אותו, הפכו הבריטים זהירים יותר באזורי הגיוס שלהם והעדיפו מעתה את העמים והקבוצות האתניות אשר נותרו נאמנים במהלך המרד כמו גם אלו 'הלוחמניים' יותר. כך הייתה העדפה להקים רגימנטים מאזור הפונג'אב וסיקים (צפון-מערב וצפון-מזרח הודו בהתאמה), אזורים שנותרו נאמנים במהלך המרד והניצחון הבריטי הושג בעיקר בזכותם. בנוסף, החל גיוס נרחב בקרב בני הגורקה שבנפאל, אשר עדיין מגויסים לצבא הבריטי ומשרתים ברגימנט רובאי גורקה המלכותי, כמו גם בצבא הודו ונפאל.
בשנת 1895 הוסדר ואורגן צבא הודו באופן חלקי (כאשר שמונה שנים מאוחר יותר עבר הצבא ארגון עמוק ומקיף יותר) וצבא הודו הפך רשמית לצבא הממשל של הודו, אשר כלל את כל היחידות הבריטיות וההודיות אשר שירתו את השלטון הבריטי ועמדו לראשותו. החל מאפריל 1895 בוטלו שלוש הארמיות (בנגל, מדרס ובומביי) ויחד עם כוח הגבול הצפון-מערבי הורכבו ארבעה פיקודים: צפון, דרום, מזרח ומערב.
1902 - 1948
בין השנים 1902–1909 שימש הוריישו קיצ'נר כמפקד העליון בהודו ומיד עם כניסתו לתפקיד החל בשנת 1903 בארגון מחדש של צבא הודו. השינוי המהותי ביותר שנכלל בארגון מחדש, היה איחוד שלוש הארמיות ההיסטוריות, בנגל, מדראס ובומביי, לכדי צבא אחד בעל שרשרת פיקוד מסודרת. בשלב זה התייחס המונח צבא הודו רק לצבא של השלטון הבריטי בהודו (שהורכב ברובו מחיילים הודים), בנוסף, נקראו יחידות בריטיות, שהגיעו להודו כחלק מהצבה מבצעית לתקופה מוגבלת, הצבא הבריטי בהודו. שני הכוחות הללו, האחד זמני ומשתנה והשני מקומי, נקראו יחד הצבא של הודו כדי להגדיר את כלל הכוחות שעמדו לרשות הבריטים בשעת צרה.
ארבעת הפיקודים שנוצרו בשנת 1895, התחלקו החל משנת 1903 לשמונה דיוויזיות, מה שביטל למעשה באופן סופי את תפקידן של הארמיות ההיסטוריות. דיוויזיות אלו היו: 'הדיוויזיה הראשונה (פשאוור)', 'השנייה (רוואלפינדי)', 'השלישית (לאהור)', 'הרביעית (קואטה)', 'החמישית (מאהו)', 'השישית (פונה)', 'השביעית (מיראט)' ו-'השמינית (לקנאו'). עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 הוקמה גם 'הדיוויזיה התשיעית (סקונדראבאד)', כך שערב המלחמה שירתו כ-155,000 חיילים בצבא הודו הבריטית. הרפורמות של קיצ'נר הביאו את צבא הודו לסטנדרטים של הצבא הבריטי במבנה היחידות, אם כי הצבא עדיין נחשב מפגר מבחינת ציוד. הבדל נוסף היה שברבות מהיחידות ההודיות הייתה הפרדה בין שבטים שונים או קאסטות שונות.
הדיוויזיות של צבא הודו התחלקו באותו אופן כמו אלו של הצבא הבריטי: כל אחת כללה שלוש חטיבות, כל חטיבה התחלקה לארבעה גדודים (כל גדוד השתייך לאחד הרגימנטים ההודים או הבריטים), מתוכם שלושה גדודים הודים ואחד בריטי.
יחידות הצבא
_by_AC_Lovett_(1862-1919).jpg)
בשנת 1903 כאמור, אורגן מחדש הצבא ומוספרו מחדש הרגימנטים. הרשימה המובאת כאן מציגה את הרגימנטים לפי המספור החדש שלהם החל משנת 1903.
פרשים
|
יחידות בנגל לשעבר:
|
|
יחידות פונג'אב לשעבר:
יחידות מדראס לשעבר:
|
יחידות הידראבאד לשעבר:
יחידות בומביי לשעבר:
|
יחידות מקומיות לשעבר: הרגימנט ה-38 וה-39 'פרשי מרכז הודו'.
חיל רגלים
|
יחידות בנגל לשעבר:
|
יחידות פונג'אב לשעבר:
יחידות מדראס לשעבר: |
יחידות הידראבאד לשעבר:
יחידות בומביי לשעבר:
|
יחידות גורקה:
|
יחידות סיוע
|
יחידות תותחנים הרריים:
|
יחידות ההנדסה:
|
יחידות תמיכה וסיוע: בצבא הודו הבריטית שירתו מספר יחידות תמיכה וסיוע אשר נתנו שירות ליחידות הצבא הלוחמות; קורפוס הנושאים של הצבא[5] (קורפוס הרפואה), אגף הביגוד של הצבא, קורפוס בתי החולים של הצבא, אגף הרימונט של הצבא (אגף הסוסים), השירות הווטרינארי של הצבא, אגף הרפואה ההודי, השירות הרפואי ההודי, אגף התחמושת ההודי וקורפוס האספקה והתחבורה.
לקריאה נוספת
- Barthorp, Michael, 1979, Indian Infantry Regiments 1860 - 1914, Osprey Publishing, London, UK.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צבא הודו הבריטית |
- שנטרחם שפי, הודו בתכנותה, מערכות 13, ספטמבר 1942
- כתב הטיימס, למהלך ההזדיינות ההודית, מערכות 13, ספטמבר 1942
הערות שוליים
