קרב איפר הראשון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרב איפר הראשון
מערכה: החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה
תאריכים 19 באוקטובר 1914 – 22 בנובמבר 1914 (5 שבועות)
קרב לפני המירוץ אל הים
קרב אחרי קרב שמפאן הראשון
מקום איפר, בלגיה
תוצאה ניצחון טקטי למדינות ההסכמה
הצדדים הלוחמים

בריטניהבריטניה בריטניה
צרפתצרפת צרפת
בלגיהבלגיה בלגיה

האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית האימפריה הגרמנית

מפקדים

בריטניהבריטניה ג'ון פרנץ'
צרפתצרפת פרדיננד פוש
צרפתצרפת ז'וזף ז'ופר
בלגיהבלגיה אלברט הראשון

האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית אריך פון פאלקנהיין
האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית אלברכט, דוכס וירטמברג
האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית רופרכט, נסיך הכתר מבוואריה
האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית מקס פון פבק
האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית אלכסנדר פון לינסינגן

כוחות

4,400,000 (סך הכל)

5,400,000

אבדות

85,000 צרפתים
56,000 בריטים וחיילי האימפריה
22,000 בלגים.

46,765 מתוכם 8,050 נהרגו ו-10,545 נחשבו כנעדרים.

קרב איפר הראשון (באנגלית: First Battle of Ypres) המוכר גם בתור קרב פלנדריה הראשון (בצרפתית: 1re Bataille des Flandres, בגרמנית: Erste Flandernschlacht) היה קרב שנערך בסביבת העיירה איפר, צפון מערב בלגיה, במהלך מלחמת העולם הראשונה.

קרב איפר התנהל סביב 'מבלט איפר' אותו החזיקו צבאות מדינות ההסכמה סביב העיירה איפר, מוקד זה היה בעל חשיבות רבה שכן הוא היה המעוז האחרון לפני ערי הנמל החשובות בצפון צרפת בהם דנקרק. הקרב נחשב לנקודת מפנה חשובה במלחמה בחזית המערבית, הוא הביא לסיום את המירוץ אל הים שאפיין את חודשי המלחמה הראשונים, ובמידה רבה הביא לסיום את הקרבות הדינאמיים. סיום הקרבות סביב איפר בנובמבר 1914 הביא את שני הצדדים להתחפר בעמדות הגנה וחפירות לאורך קו העימות הן כהכנה לחורף והן משום הקושי של שני הצדדים לבצע פריצה משמעותית.

למרות ניצחון מדינות ההסכמה בבלימת הצבא הגרמני, הקרב מסמן גם במידה רבה את סופו של הצבא הבריטי 'הישן' והמיומן. האבדות הרבות שספגו כלל הצדדים ובהם כ-56,000 חיילים בריטים, הביאו לכך שחיל המשלוח הבריטי ירד למחצית מכוחו מאז תחילת המלחמה, מה שהביא לתהליך גיוס חובה בבריטניה כדי למלא את השורות.

רקע

ערך מורחב – המירוץ אל הים

ב-4 באוגוסט 1914 החלה הפלישה של הצבא הגרמני לתוך צרפת ובלגיה, אותה ניסו לבלום צבאות בלגיה וצרפת בסיוע חיל המשלוח הבריטי שנשלח על ידי הצבא הבריטי. כחודש לאחר מכן, ניצבו הכוחות הגרמנים מצפון לעיר פריז וכוחות מדינות ההסכמה הצליחו במהלך הקרב על המארן לבלום את ההתקדמות הגרמנית ולמנוע את נפילת העיר.

עם ניצחון מדינות ההסכמה בקרב על המארן ב-12 בספטמבר 1914, החל שלב בלחימה בו כל אחד מהצדדים ניסה לפרוץ את קווי האויב בעזרת איגוף מכיוון צפון. שלב זה, המוכר בתור 'המירוץ אל הים' משום התגלגלות הלחימה בסדרת קרבות לכיוון צפון וחופי בלגיה וצרפת לאורך תעלת למאנש, נמשך מספר שבועות עד לאוקטובר, כאשר הכוחות הגרמנים כבשו את איפר ואיימו על ערי הנמל הצפוניות. בתגובה לכך, כוחות מדינות ההסכמה ניהלו התקפת נגד אשר שחררה את איפר ויצרה מבלט ('מבלט איפר') עליו הגנו כוחות חיל המשלוח הבריטי, כאשר מצפון ודרום להם הוצבו כוחות צרפת ובלגיה.

משום החשיבות הרבה של איפר בתור המעוז האחרון המגן על ערי הנמל הצפוניות, הגרמנים פתחו במתקפה רחבה בגזרה בניסיון אחרון לבצע תמרון שיביא לניצחון מהיר. מדינות ההסכמה קיוו אף הם להביס את הכוחות הגרמנים באיפר וכך לאגף את הקו הגרמני מצפון, לשחרר את בלגיה ולסיים את המלחמה עד לסוף שנת 1914. מרכיב חשוב שתרם לאופטימיות של מדינות ההסכמה הייתה העיר אנטוורפן, אשר נותרה בידי כוחות בלגים בסיוע כוחות הצי המלכותי הבריטי, אך זו נפלה ב-10 באוקטובר אחרי מצור בן 11 ימים. בגזרה שמדרום לאיפר ניסו הבריטים באמצע אוקטובר להתקדם מזרחה לאזור שמצפון לליל, דבר שהוביל בשבועות הבאים לקרב מסין.

צבאות ופיקודם

מדינות ההסכמה

חיל המשלוח הבריטי:

בחודשי המלחמה הראשונים היה חיל המשלוח הבריטי יחידה בסדר גודל של ארמייה, אשר הורכבה ממספר קורפוסים ודיוויזיות מרחבי יחידות הצבא הבריטי. במהלך הקרב הורכבו הכוחות הבריטים משישה קורפוסים, בנוסף ליחידות גיס התעופה המלכותי (בפיקודו של דייוויד הנדרסון) ודיוויזיית הצי המלכותי (בפיקודו של פאריס). הקורפוסים כללו את:

הארמייה הצרפתית השמינית: הכוחות הצרפתיים בארמייה השמינית כללו אף הם שישה קורפוסים, אך לרוב עם מספר רב יותר של דיוויזיות בכל קורפוס, סך הכל 17 דיוויזיות:

  • קורפוס הפרשים הראשון (קוניו): דיו' הפרשים ה-1 (מאזל), דיו' הפרשים ה-3 (לטורס), דיו' הפרשים ה-10 (קונטס).
  • קורפוס הפרשים השני (דה מיטרי): הדיו' ה-5 (אלנו), הדיו' ה-9 (דה לספי), הדיו' הטריטוריאלית ה-87 (רוי).
  • הקורפוס התשיעי (דובואה): הדיוויזיה ה-17 (גוינבודט), הדיוויזיה ה-18 (לפבר), דיוויזיית הפרשים ה-6 (רקישו), דיוויזיית הפרשים ה-7 (אלי ד'ואסל).
  • הקורפוס ה-16 (גרוסטי): הדיו' ה-31 (וידאל), הדיו' ה-32 (בושאז), הדיו' ה-39 (דנאנט), הדיו' ה-43 (לנקואטו).
  • הקורפוס ה-20 (בלפורייה): הדיוויזיה ה-11 (פרי), הדיוויזיה ה-26 (הלוויין)
  • הקורפוס ה-32 (אימבר): הדיו' ה-38 (מטיו), הדיו' ה-42 (דושן), הדיו' הטריטוריאלית ה-89 (בושר), דיוויזיית הפרשים ה-4 (בוייר).

האימפריה הגרמנית

מפקדי הארמיות ה-4 וה-6
מימין הדוכס אלברכט ומשמאל הנסיך רופרכט
קבוצת חיילים גרמנים לצד תותח שדה, 1914.

הארמייה הרביעית הארמייה בפיקודו של הדוכס אלברכט מוירטמברג מחמישה קורפוסים של דיוויזיות מילואים, עם סך הכל 13 דיוויזיות:

הארמייה השישית הארמייה בפיקודו של הנסיך רופרכט מבוואריה הורכבה מחמישה קורפוסים, עם סך הכל 10 דיוויזיות:

מהלך הקרב

מפה של ההתקפה הגרמנית בסביבת איפר, 20 באוקטובר 1914.

התנגשויות ראשונות

בין 6–14 באוקטובר נכנסו לאיפר כוחות פרשים גרמנים, אשר פעלו במרץ לחפות על התקדמות הארמייה הרביעית מעיני בעלות הברית, אולם עד מהרה נאלצו לנטוש את העיר. ב-18 באוקטובר קיבלה הדיוויזיה הבריטית ה-7 פקודה להתקדם לעבר מהן, אולם למחרת בבוקר התברר לה שכוח גרמני גדול מאוד מתקדם לעברה, ולכן היא פנתה אחורה ותפסה עמדות על גבעה המשקיפה על איפר ממזרח.

קרב לנגמארק (21–24 באוקטובר)

הקרב על לנגמארק התקיים בין 21–24 באוקטובר, לאחר ההתקדמות של הארמיות הגרמניות ה-4 וה-6 שהתחילה ב-19 באוקטובר, כאשר האגף השמאלי של ה-BEF החל להתקדם לעבר מנין ורולרס. ב-20 באוקטובר, לנגמארק, צפונית מזרחית מאיפר, הוחזקה על ידי יחידות טריטוריאליות צרפתיות והקורפוס הרביעי הבריטי מדרום. הקורפוס הראשון (לוטננט גנרל דאגלס הייג) היה אמור להגיע עם פקודה לתקוף ב-21 באוקטובר. ב-21 באוקטובר היה מעונן, והניסיונות לסייר את עמדות הגרמנים בשעות אחר-הצהריים לא ראו תנועות של חיילים גרמנים; הגעתם של ארבעה קורפוסי מילואים גרמניים חדשים התגלה על ידי חקירת שבויים, יירוט אלחוטי והעצמה הגוברת של ההתקפות הגרמניות; 5 וחצי גייסות רגלים היו ידועים כעת מצפון לליס, יחד עם 4 קורפוסי פרשים, נגד 7 ו-1/3 דיוויזיות בריטיות ו-5 דיוויזיות פרשים של בעלות הברית. ההתקפה הבריטית זכתה להתקדמות מוקדמת, אך הארמייה הרביעית פתחה בסדרה של התקפות, מאורגנות היטב וזוכות לתמיכה רבה. הארמיות הגרמניות השישית והרביעית הותקפו מארמנטייר למסין ולנגמארק. הקורפוס ה-4 הבריטי הותקף סביב לנגמארק, שם הדיוויזיה ה-7 הצליחה לדחוף את ההתקפות הגרמניות, והקורפוס ה-1 היה מסוגל להתקדם למשך זמן קצר.

התקפת הנגד בגזרת גלוולט (25–29 באוקטובר)

צפונה יותר, פרשים צרפתיים נדחפו חזרה לאיזר על ידי קורפוס המילואים ה-23, ועם רדת הלילה נעקרו מהצומת עם הבריטים בסטינסטראט עד דיקסמוד, הגבול עם הצבא הבלגי. הבריטים סגרו את הפער במספר מצומצם של תגבורות, וב-23 באוקטובר השתלט הקורפוס הצרפתי ה-9 על היציאה הצפונית של איפר, ושחרר את הקורפוס ה-1 עם הדיוויזיה ה-17. קברט קורטקיר הוחזר על ידי הדיוויזיה ה-1 והדיוויזיה ה-2 חשה הקלה. למחרת, הקורפוס ה-1 נהדף והדיוויזיה ה-7 הפסידה את יער פוליגון באופן זמני. האגף השמאלי של הדיוויזיה ה-7 השתלטה על עמדות הדיוויזיה ה-2, שהצטרפה למתקפת הנגד של הקורפוס הצרפתי ה-9 על האגף הצפוני לעבר רולר ות'ורוט, שכן הלחימה צפונה לעבר איזר פגעה בהתקפות גרמניות סביב איפר. התקפות גרמניות נערכו באגף הימני של הדיוויזיה ה-7 בגלוולט. הבריטים שלחו את שרידי הקורפוס ה-1 כדי לחזק את הקורפוס ה-4. ההתקפות הגרמניות בין 25 ל-26 באוקטובר נעשו דרומה יותר, נגד הדיוויזיה השביעית על כביש מנן, וב-26 באוקטובר חלק מהקו התפורר עד שמילואים נאספו כדי לבלום את הפער ולהימנע מאיגוף.

ההתקפה הגרמנית בגזרת גלוולט (29 באוקטובר–14 בנובמבר)

ב-28 באוקטובר, עם היחלשות התקפות הארמייה הרביעית, פלקנהיין הגיב לכישלונות היקרים של הארמיות הרביעית והשישית על ידי הוראה לארמיות לנהל מתקפות נוספות בזמן שכוח חדש, קבוצת הארמייה פבק (גנרל מקס פון פבק), התארגן באמצעות הקורפוס ה-15, הקורפוס הבווארי ה-2, הדיוויזיה ה-26 ודיוויזיית המילואים הבווארית ה-2, תחת מטה הקורפוס ה-13 באזור Deûlémont ו-Werviq, הגבול בין הארמיות ה-6 וה-4, לתקוף כלפי איפר ו-Poperinghe. מגבלות תחמושת קפדניות הוטלו על יחידות הארמייה השישית יותר דרומה, כדי לספק תחמושת ארטילרית ל-250 תותחים כבדים שהוקצו לתמוך בהתקפה בצפון-מערב, בין גלוולט למסין. הקורפוס ה-15 היה אמור לתקוף באגף הימני, דרומית לדרך מנן – איפר לתעלת קומין – איפר והמאמץ העיקרי היה להגיע משם לגארד דיו על ידי הקורפוס הבווארי ה-2, עם הדיוויזיה ה-26.

קרב גלוולט (1 בנובמבר 1914)

ב-29 באוקטובר החלו התקפות של קורפוס המילואים ה-27 נגד הקורפוס ה-1 מצפון לדרך מנן, עם שחר, בערפל סמיך. עם רדת הלילה נכבש צומת גלוולט ונתפסו 600 שבויים בריטים. התקפות צרפתיות הלאה צפונה, על ידי הדיוויזיה ה-17, הדיוויזיה ה-18 והדיוויזיה ה-31 כבשו מחדש את ביקסשואוטה ואת קורטקר קברט. ההתקדמות של קבוצת הארמייה פבק לכיוון דרום-מערב כנגד הקורפוס ה-1 וקורפוס הפרשים המפוצל יותר דרומה, הגיעה למרחק של כ-3 ק"מ מאיפר לאורך דרך מנן והכניסה את העיר לטווח של הארטילריה הגרמנית. ב-30 באוקטובר התקפות גרמניות על ידי דיוויזיית המילואים ה -54 והדיוויזיה ה-30, בכנף שמאל של BEF בגלוולט, נהדפו אבל הבריטים נדחקו ל-Zandvoorde‏, Hollebeke וטירת Hollebeke, כמו גם התקפות גרמנית על רכס מסין עד ויטשאט וסנט איב נהדפו. הבריטים נאחזו מול זנדווורדה עם תגבורת צרפתית ו"כוח באלפין" פיקוד מאולתר של הכוחות. ל-BEF היו נפגעים רבים והוא השתמש בכל עתודותיו אך הקורפוס הצרפתי ה-9 שלח את שלושת הגדודים האחרונים שלו והחזיר את המצב לקדמותו בגזרת הקורפוס ה-1. ב-31 באוקטובר פרצו התקפות גרמניות ליד גלוולט אולם נהדפו על ידי מתקפת נגד של גדוד 2, רגימנט וורקסטשייר.

הקורפוס ה-16 הצרפתי הגיע לאזור מסנט אלואי לוויטשאט ב-1 בנובמבר, כדי לחזק את קורפוס הפרשים והקורפוס ה-9 תקף עוד צפונה ליד בקלייר, מה שהקל על הלחץ הגרמני בשני צדי הקורפוס הבריטי הראשון. עד 3 בנובמבר איבדה קבוצת הארמייה פבק 17,250 חיילים בחמישה ימים, ואילו ב-84 גדודי החי"ר של חיל המשלוח הבריטי שהגיעו לצרפת עם כ-1,000 קצינים וחיילים כל אחד, ב-75 נותרו פחות מ-300 חיילים, וב-18 גדודים מתוכם נותרו פחות מ-100 חיילים, אף על פי שהם קיבלו מחליפים עד 28 באוקטובר. פוש תכנן התקפה לכיוון מסין ולנגמרק ל-6 בנובמבר, כדי להרחיב את המבלט סביב איפר. ההתקפה נהדפה על ידי התקפות גרמניות על האגפים בין התאריכים 5–9 בנובמבר. ב-9 בנובמבר תקפו הגרמנים את הצרפתים והבלגים בין לנגמרק לדיקסמוד, ואילצו אותם לסגת בחזרה למסר, שם נאחזו הבלגים במעברים. לאחר רגיעה קלה, התחדשו ההתקפות הגרמניות בעוצמה רבה בין התאריכים 10–11 בנובמבר, בעיקר בחזית הארמייה הרביעית מלנגמרק לדיקסמוד. ב-10 בנובמבר, 12 ו-1⁄2 דיוויזיות גרמניות של הארמיות הרביעית והשישית, קבוצת הארמייה פבק וקורפוס המילואים ה-27 תקפו מנון בוששן ושולי יער פוליגון, לגוואלוט ומעבר לכביש מנן ליער שרובסברי בדרום.

ב-11 בנובמבר תקפו הגרמנים ממסין להנדג', יער וולדהוק, נון בוששן ויער פוליגון. ירי מסיבי של קבוצות קטנות הדף את ההתקפות הגרמניות בין יער פוליגון לוולדהוק. הדיוויזיות הגרמניות ה-3 וה-26 פרצו מסנט אלוי והתקדמו אל Zwarteleen, כ-2,700 מ' ממזרח לאיפר, שם נבלמו על ידי חטיבת הפרשים ה-7 הבריטית. שרידי הקורפוס ה-2 מלה באסה, תפסו חזית של 3,500 מ', עם 7,800 חיילים ו-2,000 מילואים נגד 25 גדודים גרמנים עם 17,500 איש. הבריטים נהדפו בחזרה על ידי הדיוויזיה ה-4 הגרמנית והתקפות הנגד הבריטיות נהדפו. למחרת נחתה הפגזה חסרת תקדים על עמדות בריטיות בדרום המבלט בין יער פוליגון למסין. חיילים גרמנים פרצו לאורך דרך מנן אך לא ניתן היה לתמוך בהם והפריצה נבלמה עד 13 בנובמבר. שני הצדדים היו מותשים מהמאמצים הללו; הנפגעים הגרמניים בסביבות איפר הגיעו לכ-80,000 איש והאבדות של חיל המשלוח הבריטי, בין אוגוסט - 30 בנובמבר, היו 89,964 חיילים, 54,105 מהם נפגעו באיפר. הצבא הבלגי הצטמצם במחצית והצרפתים איבדו בספטמבר 385,000 איש, 265,000 איש נוספים נהרגו עד סוף השנה.

מאמצים גרמניים אחרונים (11 בנובמבר–22 בנובמבר)

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Lomas, David. 2003. First Ypres 1914: The graveyard of the Old Contemptibles. UK: Osprey Publishing.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קרב איפר הראשון


החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה
1914 קרב לייז' • המצור על אנטוורפן • המערכה על הגבולות • הקרב הראשון על המארן • הקרב הראשון על האן • המרוץ אל הים • קרב איפר הראשון • קרב ארטואה הראשון • קרב שמפאן הראשון • הפסקת האש של חג המולד
1915 קרב איפר השני • קרב ארטואה השני • קרב שמפאן השני • קרב לוס • קרב ארטואה השלישי
1916 קרב ורדן • הקרב על הסום
1917 קרב אראס • הקרב השני על האן • קרב מסין • קרב פשנדל • קרב קמברה
1918 מתקפת האביב • קרב המל • מתקפת מאה הימים
הזירה האירופית במלחמת העולם הראשונה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31047150קרב איפר הראשון

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=קרב_איפר_הראשון&oldid=2290852"