פורטל:הדף היומי
| 30.5% שהם 826 ימים אשר נותרו עד לסיום הש"ס | ||
|
|
ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), הכריז רבי מאיר שפירא מלובלין בכנסייה הגדולה של תנועת אגודת ישראל בפולין על יוזמה חדשה של לימוד דף יומי. יוזמה זו מבוססת על מספר הדפים שבכל מסכתות התלמוד הבבלי – 2,711 – ומצמידה לימוד דף לכל יום במחזוריות של 7 שנים ועוד כחצי שנה. יוזמה זו התקבלה על ידי חברי התנועה בחדווה רבה ואומצה על ידם בחום. מאז מתרחב מעגל לומדי "הדף היומי" באופן מתמיד, כשהיוזמה חוצה שכבות ומגזרים, וכיום נחשב הדף היומי כלימוד הרווח ביותר שניתן למצוא בקרב לימודי התורה שמחוץ למסגרות התורניות של הישיבות והכוללים. בכנסייה הגדולה השישית של אגודת ישראל שהתקיימה בחודש טבת ה'תש"ם, הכריז האדמו"ר מגור, הרב שמחה בונים אלתר, על יוזמה נוספת של לימוד דף היומי בתלמוד הירושלמי על פי אותו עיקרון של הדף היומי בתלמוד הבבלי. תפוצתו של הדף היומי הבבלי גדולה בהרבה משל הדף היומי הירושלמי. בימינו עם השתכללות האמצעים, הוקמו בתי מדרש רבים ללומדי הדף היומי ומוסרי שיעוריה, ונוספו אמצעי עזר רבים ללומדי הדף היומי, על ידי הפצת חומרי עזר, שיעורים לצפייה ולשמיעה, ספריות מתאימות וגמרות מבוארות. מאז ההכרזה נחגגו סיומים של 13 מחזורי לימוד הדף היומי. סיום המחזור השלושה-עשר היה ביום ז' בטבת ה'תש"ף. לימוד המחזור ה-14 החל למחרת, ביום ח' בטבת ה'תש"ף.
פורטל זה הוא פורטל תורני מובהק שנועד לסייע בידי לומד הדף היומי. הפורטל מנגיש אל לומד הדף היומי את שפע הידע האנושי הקיים במכלול, הן בעניינים תורניים והן בענייני העולם, על מנת להקל את הבנת הדף היומי באופן ישיר של הסוגיות עצמן, הרקע שלהן, הרחבת הנידונים בדף, העשרת הידע הנלווה אליו באפיקים מקבילים, וכן בהבהרה ראלית של עצמים ומציאויות שונות המובאים בסוגיות הגמרא ואינם בהירים דיים ללומד המצוי, כצמחים, בעלי חיים, כלים עתיקים, מקומות ואתרים, אופני רפואה שונים, תופעות טבע וכדומה.
| פורטל | ל' בשבט | א' באדר | ב' באדר | ג' באדר | ד' באדר | ה' באדר | ו' באדר | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| דף בבלי | סנהדרין עג | סנהדרין עד | סנהדרין עה | סנהדרין עו | סנהדרין עז | סנהדרין עח | סנהדרין עט | |
| דף ירושלמי | שגי שגיאה | שגי שגיאה | שגי שגיאה | שגי שגיאה | שגי שגיאה | שגי שגיאה | שגי שגיאה |
|
עריכהתמונה נבחרת
עריכהעל המסכת
 מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובגמרא. המסכת עוסקת ברובה בעניינים הטכניים של דיני ממונות ודיני נפשות. במסגרת התלמוד הבבלי, כוללת מסכת זו 112 דפים. לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, לאחר שהתבארו דיני הנזיקין במסכת הנזיקין (על שלושת חלקיה), "התחיל לדבר על הדיינין גוזרי הגזירות והדינין ההם". פרקי המסכת
בסה"כ יש במסכת 71 משניות. תוכן המסכתמסכת סנהדרין עוסקת בסדרי המשפט ובעיקר בסדרי דיני נפשות, וכן בסוגיות של מי ראוי להיות דיין, איזה הרכב יש למנות לכל עניין איך יש לחקור את העדים, איזה עונש גוזרים על איזו עבירה. מסכת סנהדרין עוסקת רבות בסדרי המשפט על פי התורה. בכל יישוב, אפילו קטן, היה בית דין של שלושה, שדן בדיני ממונות, חבלות וכדומה (משפט אזרחי), עגלה ערופה, סמיכת זקנים וכדומה. הצורך בבתי דין בכל יישוב ועיר נלמד מספר דברים: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ"[13]. בעיר גדולה היה בית דין של 23 - "סנהדרין קטנה", אשר הייתה מוסמכת לדון בעניינים של דיני נפשות - קרי עניינים שהעונש עליהם הוא מיתה, כגון רצח, גילוי עריות, ניאוף. סנהדרין של 71 הייתה רק אחת והיא ישבה בלשכת הגזית שבחצר בית המקדש ונקראה "סנהדרין גדולה". הסנהדרין הגדולה דנה כהן גדול וזקן ממרא וכן היו זקוקים לאישורה על-מנת לצאת למלחמת רשות. בראש הסנהדרין הגדולה עמד נשיא הסנהדרין ולצידו כיהן אב בית הדין. פרק "חלק" - פרק זה בתלמוד הבבלי הוא הפרק האחד-עשר והאחרון ואילו במשנה ובתלמוד הירושלמי פרק זה הוא העשירי, והוא נקרא גם "אגדת חלק", על-פי משפט הפתיחה בו: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא". פרק זה עוסק בסוג ענישה שאיננו תלוי בסנהדרין: שלילת החלק בעולם הבא, המובטח לכל אדם מישראל. פרק זה הובא בסוף מסכת סנהדרין כדי להסביר שלמרות שישנם יהודים שנהרגו בבית הדין, עדיין יש להם חלק לעולם הבא והם חלק מכלל ישראל. בתלמוד הבבלי הפרק נודע כפרק מרובה אגדות עוסקות בעולם הבא, תחיית המתים ועיקרי דת נוספים. אין הלכות בפרק, למעט דף או שניים העוסקים בדיני עיר הנידחת. בהקדמה לפירושו לפרק זה במשנה מציג הרמב"ם את שלושה עשר העיקרים שלו. לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים משנה, מסכת סנהדרין, באתר ויקיטקסט תוספתא, מסכת סנהדרין, באתר ויקיטקסט תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, באתר ויקיטקסט תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, באתר ויקיטקסט
הערות שוליים
 מסכת סנהדרין36588445Q2358436 |
עריכההידעת?
 לשון חז"ל (נקראת גם לשון חכמים או לשון המשנה) היא השפה העברית כפי שהייתה מדוברת ונכתבת בפי היהודים בין המאה הראשונה והמאה החמישית לספירה. לשון חז"ל היא השפה שבה נכתבו המשנה, המדרשים וחלק מן התלמוד הבבלי והירושלמי. ההבדל שבין השפה שבה כתוב התנ"ך לבין השפה שבה כתובה המשנה ניכר מיד לעין, ושימש נושא למחקר של הבלשנים לאורך הדורות. ההבדל הזה היה ידוע גם לדוברי הלשון עצמם, שאמרו "לשון תורה לעצמה, לשון חכמים לעצמה" (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף נ"ח ע"ב).
עריכהערכי הדף
עריכהקטגוריות משנה
עריכהערכי יסוד
| |||||||||||||||||||||||||||||||
- תמצית הדף - בו תובא תמצית מן הנלמד בדף. מטרת חלון זה היא לקשר לערכי המכלול שלא קשורים באופן ישיר לסוגיא הנלמדת והקשרם לדף הוא אגבי, ותוך כדי הרצאת התמצית יוכל כל לומד ללחוץ על הערך עליו ירצה הרחבה.
- תמונה נבחרת - בו תובאנה תמונות המבהירות באופן מוחשי וויזואלי עניינים שהזוכרו בדף. יושם בו הדגש לתמונות הנחוצות להבנת הסוגיות.
- ערכי הדף - בו יובאו בתימצות ערכים הקשורים באופן ישיר לסוגיא הנלמדת, וקישור לערכם המלא ב'מכלול'.
- הידעת - אנקדוטות המעשירות את הלומד, הקשורות במישרין או בעקיפין לנושא הנלמד.
כאן אנו באים בקריאה של חיבה ללומדי הדף היומי ולחברי המכלול אוהבי התורה: בואו והצטרפו למיזם הכחלת דפי הערכים המקושרים לפורטל זה, בכך תוכלו להפרות את ערכי הדף היומי הנצרכים ללומדים, ועל ידי כך תזכו להגדיל תורה ולהאדירה ולזכות את הרבים שיזכו בזכותכם להבין ולהשכיל, לשמוע ללמוד וללמד את כל דברי התורה באהבה ולהאיר עיניהם בתורת ה'