מושגי יסוד בתלמוד הבבלי
התלמוד הבבלי הוא כספר חתום בפני הקורא המודרני, הן מבחינת מבנה העמוד והספר, הן מבחינת היחס בין התכנים השונים שבעמוד, ובעיקר בגלל השפה הארמית והתוכן ההלכתי. החיבור מתייחד בכך שנשמר בלשון מקורית - ככל שהמסורת יכלה להבטיח זאת - שאינה מובנת באופן טבעי לאדם מהעת החדשה, וכן הוא עוסק בנושאים רבים ומגוונים החובקים את כל רובדי החיים של האדם וממילא יוצרים השפעה ישירה ומעשית על חייו של הלומד.
ערכים מורחבים – תלמוד, תלמוד בבלי, דרכי לימוד בתלמוד, פרשנות התלמוד הבבלי, דפוסי התלמוד, מונחים בתלמוד
מבנה כללי
התלמוד הוא ספר הנסוב סביב ששת סדרי משנה, ועל כן חלוקת התוכן שלו מקבילה לזו של המשנה - שישה "סדרים" העוסקים בתחומים רחבים שונים (זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קדשים וטהרות), כל "סדר" מכיל מסכתות שונות, העוסקות בנושא מסוים מתוך התחום הכללי בו עוסק ה"סדר". המסכת במקורה היא אוסף משניות, והתלמוד הוסיף תוכן סביב כל משנה. אם כך תוכן התלמוד בנוי מיחידות לימודיות על כל קטע משנה. גודלה של יחידה כזו משתנה, ובמקרים מסוימים יכול להגיע לכמה שורות ועד כמה דפים.
מבנה העמוד והספר
- ערך מורחב – צורת הדף
התלמוד נדפס במהדורות שונות לאורך ההיסטוריה, אך החל מלפני כ-500 שנה החלה אט אט להתקבע חלוקה מסויימת של הש"ס לפי מספר דפים מסויימים עם תוכן קבוע לכל דף, דבר זה הוקבע לחלוטין מעת הוצאת מהדורת ש"ס וילנא. במהדורה זו, שזכתה לכינוי 'צורת הדף', המשנה והתלמוד (1) מופיעים בחלקו המרכזי של הספר; בצד הפנימי של העמוד פירוש רש"י (2) (ברוב המסכתות, במקצתם מופיע במקום פירוש רש"י פירוש הרשב"ם או ריב"ן או מפרש לא ידוע) ובצד החיצוני של העמוד נמצא פירוש התוספות (3)[1] (מלבד מסכת נדרים, בה במקום התוספות מופיע פירוש הר"ן, ופירוש תוספות קצר נמצא בשולי העמוד); בחלק מהמסכתות מופיע בצידי הגליון פירוש נוסף של אחד מהראשונים (כגון רבנו גרשום או רבנו חננאל או הרא"ש או ר"י הזקן או רב נסים גאון) (4); ומקורות ביבליוגרפיים: "עין משפט" מאת רבי יהושע בועז (5) - המפנה לספרי הפוסקים המרכזיים (משנה תורה לרמב"ם, ארבעה טורים ושולחן ערוך ולפעמים גם לסמ"ג או לרי"ף), וכן "תורה אור" (לצד מקטע 1) המפנה למיקום המדויק בתנ"ך של פסוקים המופיעים מעת לעת בתלמוד (בדפוסים מודרניים מצוטט הפסוק בשלמותו, מנוקד), ו"מסורת הש"ס" (6) - המפנה לסוגיות ודיונים מקבילים או דומים במקומות אחרים בתלמוד.
באף אחת מהמהדורות המסורתיות אין ניקוד או פיסוק בתלמוד[2], ורק במהדורות שיצאו בשלהי המאה ה-20 הוחל לנקד את התלמוד[3].
שיטת סימון דפים בתלמוד
על מנת לציין מקורות בתלמוד כותבים את שם המסכת, הדף והעמוד (א' או ב'). העמוד מצוין בכמה שיטות מקובלות: הזכרת שם המסכת והדף, ולאחר מכן נקודה אחת לציון עמוד א' (.) ושתי נקודות לציון עמוד ב' (:). אפשרות אחרת היא לסמן את העמוד בראשי תיבות: ע"א או ע"ב. ואפשרות שלישית היא כתיבת א' או ב'.
לדוגמה: על מנת לציין את העמוד הראשון בתלמוד יש לכתוב: תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ב' (ומכאן כמה אפשרויות:) .\ע"א\א'.
מונחים לשוניים ארמיים
ציטוטים
בתלמוד, המילה או הביטוי שבפתיחת המאמר מאפיינים את מקור הציטוט:
- תנן - (=שנינו). ציטוט ממשנה (מקור תנאי).
- תנא - (שנה). ציטוט מתוספתא (מקור תנאי).[4]
- תנו רבנן - (=שנו חכמים). מונח המשמש פתיחה לציטוט מברייתא (מקור תנאי).[4]
- תניא - (=שנויה). מונח המשמש פתיחה לציטוט מברייתא (מקור תנאי).
- איתמר - (=נאמר). פתיחה לדיון הלכתי, על פי רוב מדברי אמוראים.
- גופא - (גוף העניין). פתיחה לדיון מורחב בנושא שהובא קודם לכן באופן צדדי.
- אמר מר - (=אמר אדון) - פתיחה לדיון בציטוט שהובא לפני כן ממשנה או ברייתא.
שאלות
- מאי בינייהו - (=מה ביניהם?) שואלים מה ההבדל (ההלכתי) בין שתי דעות שנראות דומות.
- מאי טעמא - (=מה הטעם?) (הסיבה) - (לעיתים בר"ת: מ"ט).
- מנא הני מילי - (=מהיכן אלו המילים?). מהו המקור המקראי או הלימודי להלכה.
- מאי נפקא מינא - (=מה יוצא מזה?) - כלומר מה מאמר זה בא לחדש לנו\ מה ההבדל המעשי בין שתי דעות רעיוניות.
קושיות
- מתיבי - (משיבים) קושיא ממקור הלכתי סמכותי יותר (ממשנה או ברייתא על אמורא, או מהמקרא על תנא).
- ורמינהו - (=והטל[5] אותם). סתירה בין מקורות הלכתיים שווים (מברייתא על ברייתא מפסוק על פסוק).
- מתקיף - קושיא מסברה.
- בשלמא - (=בשלום לפי... אבל לפי...) - פתיחה לקושיא שמסתדרת עם דעה אחת אך סותרת את הדעה השנייה.
שונות
- איבעיא להו - (=נצטרך להם), פתיחה לדיון בעל שני צדדים לפסיקה, עם סברות לשתי הדעות.
- תניא כוותיה - (=נשנה כמוהו). הבאת מקור תנאי לדעת אמורא.
- תא שמע - (=בוא שמע) (ת"ש בר"ת), פתיחה להבאת מקור לשם ראיה, קושיא, תשובה ועוד.
- שמע מינה (=שמע ממנה) (ש"מ בר"ת) - פתיחה להבאת ניסיון הוכחה ממקור תנאי; סיכום לקבלת ההוכחה.
- כתנאי - (כמו התנאים) הבאת מחלוקת תנאים שנחלקו במחלוקת שנחלקו בה אמוראים.
- לימא/נימא כתנאי (=יאמר כתנאי) - ניסיון להבאת מקור תנאי שנחלקים בו תנאים במחלוקת אמוראים.
- מסתברא - (=מסתבר). סיוע הגיוני מסברה לדעה.
- חסורי מחסרא והכי קתני - (=חסור חסרה [המשנה] וכך שנה). המקור התנאי חסר בו חלק, ולכן יש צורך לשנות אותו אחרת.
- לא זו אף זו קתני - (לא זו בלבד, אלא אף זו - אמר התנא). תשובה על השאלה מדוע נחוץ להביא את המקרה הראשון, שהרי האחרון מספיק וממנו נלמד על הראשון ב"כל שכן" - שכך דרך התנא לשנות בסדר זה, על אף שאפשר להשמיט.
- זו ואין צריך לומר זו קתני - תשובה על השאלה מדוע נחוץ הדין האחרון, שהרי הראשון מספיק, וממנו נלמד גם לדין האחרון - שכך דרך התנא להביא דין מחודש, ולאחריו דין פשוט ממנו.
- איכא דאמרי ... ואיכא דאמרי - (=יש אומרים ויש אומרים). ניסוח למחלוקת עם שתי דעות לפחות או לציון גרסה נוספת של הסוגיה.
- איבעית אימא - (=אם תרצה תאמר). פתיחה להבאת תירוץ אחד מבין כמה.
מהדורות מבוארות
לקריאה נוספת
- הרב משה יודלוב, שותף לדף - הדרכה בלימוד גמרא, ירושלים תשע"ח.
- עדין שטיינזלץ, מדריך לתלמוד, כתר ספרים.
- עזרא ציון מלמד, מִלוֹן אַרמִּי-עִבְרִי לתלמוד בבלי, הוצאת פלדהיים, ירושלים תשנ"ב.
קישורים חיצוניים
- מושגי יסוד בתלמוד מאתר "דעת"
- שבעלפדיה - מפעל משנה תורה האנציקלופדי.
- מונחים תלמודיים - מונחים תלמודיים ועוד נושאים כלליים.
- פורטל ה"דף היומי"
- מילון ארמי עברי ומונחים תלמודיים
הערות שוליים
- ^ פירוש רש"י נמצא תמיד בחלקו הפנימי של הדף, ושל בעלי התוספות בחלק החיצוני; משמע - בעמוד א' של הדף פירוש רש"י יהיה מימין ופירוש התוספות משמאל, ובעמוד ב' של הדף פירוש רש"י יהיה משמאל ושל בעלי התוספות מימין.
- ^ למעט ניקוד מינימלי ביותר, המפריד בין המשנה והתלמוד, ולעיתים גם בין דיונים שונים.
- ^ גם ניקודים אלה חסרי משמעות מסורתית, שכן הם נעשו בידי מנקדים מאוחרים.
- ^ 4.0 4.1 מבוא התלמוד מאת רבי שמואל הנגיד
- ^ שורש המילה "רמי" זהה לשורש העברי "ירה", כלומר הושלך, הוטל
