ענתות (אתר מקראי)
,_p._549_in_Thomson,_1859.jpg)
עֲנָתוֹת היא אתר מקראי, צפונית מירושלים, אשר מזוהה ככפר הכלולה בפרברי העיר נוב[1]. ואילו יש המזהים אותו עם מיקומו של הפרבר הערבי ענאתא[2]. הכפר היה ממוקם בדרך העתיקה היורדת מגבע אל עין פרת - היום כ-5 ק"מ ממזרח לכביש 60 בקטע בין ירושלים לרמאללה. לפי הסברה, מקומה של ענתות הקדומה, עיר הכהנים בתחום נחלת שבט בנימין שבה נולד ירמיהו הנביא, הייתה מצויה בגבעה "ראס אל-חָרוּבָּה" - גובה 748 מטר - היום בכפר ענאתא[3].
מקור השם
המקום נקרא 'ענתות' על שמו של 'ענתות' נכדו של בנימין[4], כיון שהשם ענתות מכיל את שם ע"ז של אלילת המלחמה הכנענית ענת, יש שסוברים כי העיר נקראה כך על שם במה קדומה, מקום פולחן עתיק לע"ז זו, שהיה בה לפני ההתנחלות הישראלית או אף אחר כך[5]. אתר כנעני נוסף שהוקדש לע"ז היה מצוי ב"בית ענת".
אזכורים במקרא
לפי הכתובים במקרא העיר ענתות הייתה מיושבת בבני ישראל מתקופת ההתנחלות של שבטי ישראל בארץ בימי יהושע בן נון ועד לימי בית שני.
בעת חלוקת ארץ כנען לשבטי ישראל ניתנה ענתות לנחלת שבט בנימין, אך על פי הגורל שנערך במשכן שילה הפכה לאחת משלוש עשרה ערי הכהנים, וכן כאחת מערי המקלט. וכך כתוב בספר יהושע: "וּמִמַּטֵּה בִנְיָמִין, אֶת-גִּבְעוֹן וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ, אֶת-גֶּבַע, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ. אֶת-עֲנָתוֹת, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ, וְאֶת-עַלְמוֹן, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ: עָרִים, אַרְבַּע. כָּל-עָרֵי בְנֵי-אַהֲרֹן, הַכֹּהֲנִים--שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה עָרִים, וּמִגְרְשֵׁיהֶן"[6].
שלמה המלך הדיח את אביתר הכהן מכהונתו בגלל השתתפותו במרד אדוניה וציווה עליו לשוב אל שדותיו בענתות "וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן אָמַר הַמֶּלֶךְ עֲנָתֹת לֵךְ עַל שָׂדֶיךָ כִּי אִישׁ מָוֶת אָתָּה וּבַיּוֹם הַזֶּה לֹא אֲמִיתֶךָ כִּי נָשָׂאתָ אֶת אֲרוֹן ה' אלוקים לִפְנֵי דָּוִד אָבִי וְכִי הִתְעַנִּיתָ בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְעַנָּה אָבִי"(מלכים א' פרק ב פס' כו).
ענתות מוזכרת בתור עירו של ירמיהו הנביא לפי ספר ירמיהו: "דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ, בֶּן-חִלְקִיָּהוּ, מִן-הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת, בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן" (פרק א' א'). אנשי ענתות מתנכלים לירמיהו בשל נבואותיו וה' מצווה אותו :"לָכֵן, כֹּה-אָמַר ה' עַל-אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת, הַמְבַקְשִׁים אֶת-נַפְשְׁךָ, לֵאמֹר: לֹא תִנָּבֵא בְּשֵׁם ה', וְלֹא תָמוּת בְּיָדֵנוּ" (פרק י"א, כ"א) . ובפסוק הבא גם נקבע גורל תושבי ענתות: "לָכֵן, כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, הִנְנִי פֹקֵד, עֲלֵיהֶם: הַבַּחוּרִים, יָמֻתוּ בַחֶרֶב, בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, יָמֻתוּ בָּרָעָב. וּשְׁאֵרִית, לֹא תִהְיֶה לָהֶם: כִּי-אָבִיא רָעָה אֶל-אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת, שְׁנַת פְּקֻדָּתָם" (שם, כ"ב - כ"ג).
ירמיהו הנביא קונה בענתות על פי צו אלוקי את השדה של חנמאל בן שלום, בן דודו (שם פרק ל"ב).
ישעיהו הנביא מתאר את מסלול הנסיגה של אשור מממלכת יהודה וכולל את העיר ענתות בין הערים שיהיו במסלול הנסיגה. וכך כתוב בספר ישעיהו ( בהשמטות) :" לָכֵן, כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, אַל-תִּירָא עַמִּי יֹשֵׁב צִיּוֹן, מֵאַשּׁוּר; בַּשֵּׁבֶט יַכֶּכָּה, וּמַטֵּהוּ יִשָּׂא-עָלֶיךָ בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם... בָּא עַל-עַיַּת, עָבַר בְּמִגְרוֹן; לְמִכְמָשׂ יַפְקִיד כֵּלָיו. עָבְרוּ מַעְבָּרָה, גֶּבַע מָלוֹן לָנוּ; חָרְדָה הָרָמָה, גִּבְעַת שָׁאוּל נָסָה. צַהֲלִי קוֹלֵךְ, בַּת-גַּלִּים; הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה, עֲנִיָּה עֲנָתוֹת. לא נָדְדָה, מַדְמֵנָה; יֹשְׁבֵי הַגֵּבִים, הֵעִיזוּ. עוֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד; יְנֹפֵף יָדוֹ הַר בית (בַּת-) צִיּוֹן, גִּבְעַת יְרוּשָׁלִָם. ( פרק י', כ"ד- ל')
בספר נחמיה מוזכר ענתות בתור שם פרטי, בין אלה הכורתים אמנה. וכך כתוב בפרק י' (בהשמטות): " וּבְכָל-זֹאת, אֲנַחְנוּ כֹּרְתִים אֲמָנָה וְכֹתְבִים; וְעַל, הֶחָתוּם, שָׂרֵינוּ לְוִיֵּנוּ, כֹּהֲנֵינוּ. וְעַל, הַחֲתוּמִים: נְחֶמְיָה הַתִּרְשָׁתָא בֶּן-חֲכַלְיָה, וְצִדְקִיָּה. . רָאשֵׁי, הָעָם: ..חָרִיף עֲנָתוֹת. (פסוקים א'-כ')
ובפרק י"א בספר נחמיה מובאות הערים שחודש יישובם בימי בית שני וגם ענתות נמנית עמן. וכך כתוב (בהשמטות) : וּפְקִיד הַלְוִיִּם, בִּירוּשָׁלִַם--עֻזִּי בֶן-בָּנִי בֶּן-חֲשַׁבְיָה, בֶּן-מַתַּנְיָה בֶּן-מִיכָא: מִבְּנֵי אָסָף הַמְשֹׁרְרִים, לְנֶגֶד מְלֶאכֶת בֵּית-הָאֱלֹקִים... וּבְנֵי בִנְיָמִן, מִגָּבַע, מִכְמָשׂ וְעַיָּה, וּבֵית-אֵל וּבְנֹתֶיהָ. עֲנָתוֹת נֹב, עֲנָנְיָה. חָצוֹר רָמָה, גִּתָּיִם. חָדִיד צְבֹעִים, נְבַלָּט. לֹד וְאוֹנוֹ, גֵּי הַחֲרָשִׁים. וּמִן-הַלְוִיִּם--מַחְלְקוֹת יְהוּדָה, לְבִנְיָמִין. (פסוקים כ"ב - ל"ו)}
על העיר המקראית
נגה הראובני בספרו אור חדש על ספר ירמיהו מנסה ללמוד מתוך נבואות ירמיהו על חיי היום-יום בעיר המקראית. הוא יוצא מההנחה כי ירמיהו הנביא, אף על פי שהיה "מן הכהנים אשר בענתות בארץ בנימין" (יר' א, א; כט, כז), הוא לא שרת בכהונה. ענתות הייתה עירו של אביתר הכהן, ושם ישב לאחר ששלמה המלך הדיחו מן הכהונה (ספר מלכים א' ב,כז). יש לשער לפיכך, שמשפחת הכהנים אליה השתייך ירמיהו הייתה מצאצאי אביתר לבית עלי הכהן ולא מבני צדוק שהיו כהני המקדש בירושלים.
ימי חייו הרגילים עברו כדרך כל תושבי ענתות. הוא עבד בשדות משפחתו בענתות ואף היה רועה את צאנו עם רועי ענתות. נגה הראובני מפרט את מיצאיו לגבי אורח החיים של תושבי ענתות:
- רעיית צאן היא מלאכה קשה ועד היום רק צעירים עוסקים בה. וכך כתוב בספר ירמיהו: " וַאֲנִי לֹא-אַצְתִּי מֵרֹעֶה אַחֲרֶיךָ, וְיוֹם אָנוּשׁ לֹא הִתְאַוֵּיתִי אַתָּה יָדָעְתָּ; מוֹצָא שְׂפָתַי, נֹכַח פָּנֶיךָ הָיָה".( פרק ט"ז, י"ז) משמעות הפסוק, אני לא עזבתי מהר את תפקידי כרועה צאן על מנת להיות נביא, דהיינו הוא היה רועה צאן.
- הוא גם נהג ללכת לירושלים, כנראה לימי השוק או כדומה, כמנהג תושבי ענתות, עד היום הזה. ולכן אנו מוצאים כי ירמיהו משתמש בביטויים כמו: "השכם ודבר" - אם אתה רוצה להספיק להגיע בבוקר לשוק, כאשר הבאים בשעריו עדיין יש להם סבלנות להאזין לך - כדאי שתשכים בבוקר ותגיע העירה מוקדם.
- מונח נוסף קשור בהליכה לעיר הבירה: "הלוך וקראת" - כדי לקרוא את דברי הנביא בעיר יש להקדים לכך את ההליכה לירושלים.
- ואחרון, הבא לירושלים מהצפון, עד היום, בכביש 60, רואה את העיר העתיקה בעמק. וירמיהו מתאר את ירושלים כ"יושבת העמק". מפרשי המקרא לא הצליחו למצוא קשר בין מרכז העיר שהוא "הר" - הר הבית לבין היותה בעמק. היותו תושב ענתות מסביר גם זאת.
תשובתם של אנשי ענתות המקראית
במדרש רבה מובא שאנשי ענתות עשוּ תשובה ובשל כך בוטלה גזרת הכליה שנגזרה עליהם:
לדעתיה דרבי יהושע בן לוי דאמר תשובה עשתה את הכל - ממי את למד? מאנשי ענתות, שנאמר[7]: "כה אמר ה' וגו', הבחורים ימותו בחרב".
וכיון שעשו תשובה - זכו להתייחס, שנאמר[8]: "אנשי ענתות מאה ועשרים ושמנה".
לקריאה נוספת
- נגה הראובני, אור חדש על ספר ירמיהו, "יד למעיין" - הוצאת עם עובד, תש"י - 1950
הערות שוליים
- ^ ספר הזוהר חלק א, דף סג עמוד ב
- ^ John Skinner, Prophecy and religion : studies in the life of Jeremiah, Seventh Impression, Cambridge University Press, 1951, עמ' 18-19
- ^ במפת PEF משנת 1880 היא מכונה : Rus el Kharruleh
- ^ רד"ק על ספר דברי הימים א', פרק ז', פסוק ח'
- ^ פנחס נאמן, אנציקלופדיה גאוגרפית מקראית, תשכ"ו
- ^ יהושע, כ"א, י'-י"ג; דברי הימים א', ו', ל"ט-מ"א
- ^ ירמיה, י"א, כ"ג.
- ^ נחמיה, ז', כ"ז.
| ערי הכהנים בעת בית ראשון ושני | ||
|---|---|---|
| תשע ערים משבט יהודה ושמעון | חברון • לִבְנָה • יַתִּר • אֶשְׁתְּמוֹעַ • חלן • דְּבִר • עין • יֻטָּה • בית שמש | |
| ארבע ערים משבט בנימין | גבעון • גבע • עֲנָתוֹת • עַלְמוֹן | |
| כ"ד ערי הגליל בהן התיישבו משמרות הכהונה לאחר חורבן בית שני | מירון • ציפורי • פסוטה • עילוט • בית לחם הגלילית • יודפת • עיילבון • שדה עמודים • חירבת אירביד • כאבול • כפר כנא • צפת • תל מעון (טבריה) • שיחין • מע'אר • חרבת יבנית • כפר ממלח • נצרת • עראבה • מגדל • כוכב הירדן - כאוכב אל הווא • כפר ענאן • תל צלמון • חמי טבריה (חמת אריח) | |