אור חדש על ספר ירמיהו

אור חדש על ספר ירמיהו

הכריכה הקידמית של הספר
מידע כללי
מאת	נגה הראובני
סוגה	פירושי תנ"ך
הוצאה
הוצאה	"יד למעיין" - הוצאת עם עובד
תאריך הוצאה	1950
מספר עמודים	151

אור חדש על ספר ירמיהו הוא ספר בידיעת ארץ ישראל שנכתב ב-1950 על ידי נגה הראובני (לימים חתן פרס ישראל). הראובני עוסק בספרו בקשר שבין הסביבה שבה חי ירמיהו הנביא לבין מונחים שונים החוזרים בספר ירמיהו. הוא מצטט את פרשני המקרא המנסים לפרש את משמעות המונחים, ולאחר מכן מציג פירוש משל עצמו, המבוסס על הכרת הסביבה הגאוגרפית של היישוב ענתות בהרי בנימין, שבו התגורר ירמיהו.

תוכן הספר

בפרק הראשון של הספר דן הראובני בשלושה מונחים נפוצים בספר ירמיהו, שנוצרו בהשפעת הסביבה: "השכם ודבר", "הלוך וקראת" ו"יושבת העמק". על סמך שכיחות הביטויים בספר טוען הראובני כי זו הייתה צורת הדיבור הרגילה של ירמיהו. לדברי הראובני המונח "יושבת העמק", המתייחס לירושלים שלמעשה אינה שוכנת בעמק, מקורו בכך שהאנשים שהגיעו לירושלים מכיוון צפון ראו אותה כאילו היא בעמק. את המונח "השכם ודבר" הוא מסביר בכך שהדבר תואם את ההתנהגות הרגילה של רועה צאן באזור מגוריו של ירמיהו. הקב"ה מצווה עליו להשכים בבוקר כרגיל, ובמקום לרעות את צאנו ללכת ולהתנבא בירושלים. לכן, לדעת הראובני, כאשר הוא נשלח למטרה נבואית נאמר לו "השכם" ולאחר מכן "דבר", וזאת בניגוד לנביאים אחרים שלהם נאמר "דבר אל בני ישראל".

בפרק השני של הספר מתאר הראובני את תנאי הקיום של תושבי מדבר בנימין, ומסביר כי הרקע החקלאי של ירמיהו משפיע על הדימויים והמשלים המופיעים בנבואותיו. כדוגמה לכך הוא מציין את הגשמים והתנאים החקלאיים. היישוב ענתות שכן באזור של מדבר צל גשם, בו יורדת כמות משקעים נמוכה, וכל תנודה בה משפיעה רבות על חיי התושבים. בפרק י"ד מתוארת בצורת, ופרשני ביקורת המקרא סוברים כי אין מדובר בטקסט מקורי אלא בציטוט ממקור אחר. לעומתם טוען הראובני שהתיאור בתחילת הפרק אכן מתאים למציאות, גם בתקופה המודרנית. הראובני טוען גם שתנאי המים והחקלאות באזור ענתות גרמו לנביא להדגיש רבות את המחסור בגשם ובמים, וכי ניתן להבין חלק מהפסוקים בספר לפי חיי השגרה של הרועים.

בפרק השלישי של הספר מסביר הראובני כי ירמיהו היה רועה צאן בצעירותו, וכי החוויות מתקופה זו היוו את הבסיס למשליו ולנבואותיו.

בפרק הרביעי והאחרון טוען הראובני כי האתר קַבּוּר בני אסרָאיל, הנמצא בראש נחל פרת ודרומית ליישוב גבע בנימין, הוא מקום קבורתה של רחל ולא האתר המכונה קבר רחל. במקום ניצבות חמש מצבות גדולות, השוכנות ליד "דרך אפרתה" המקראית, שהיא דרך האבות העוברת ליד עין פרת. המקום המשוער של מצבת הקבר הוא לדעתו בין העיר אפרת, ששכנה ככל הנראה ליד המעיין בעין פרת, לבין העיר המקראית גבע. החוקר הצרפתי שארל קלרמון-גנו העלה את ההשערה הזו כבר במאה ה-19.

קישורים חיצוניים

• מבחר מהספר אור חדש על ספר ירמיהו באתר "דעת"

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31037277אור חדש על ספר ירמיהו