ענאתא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ענאתא
عناتا
ענאתא, 1859
ענאתא, 1859
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה אל-קודס
ראש העיר מוחמד מחמוד אל-ריפעי
שטח 30.6 קמ"ר
גובה 700 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 14,085[1] (2016)
קואורדינטות 31°48′46″N 35°15′43″E / 31.8126611°N 35.2618333°E / 31.8126611; 35.2618333
אזור זמן UTC +2
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
ענאתא
ענאתא
ענאתא בתחילת המאה ה-20
צילום אוויר של ענתא

ענאתאערבית: عناتا) היא עיירה פלסטינית בהרי בנימין, המשתייכת לנפת ירושלים של הרשות הפלסטינית. נכון ל-2016, בעיירה גרים כ־14,085 תושבים[1]. מקום הכפר הקדום מזוהה לפי חוקר ארץ ישראל אדוארד רובינסון עם ענתות המקראית.

היסטוריה

לפי עדויות ארכאולוגיות, הכפר היה מיושב החל מתקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל. הכפר נקרא ככל הנראה על שם האלילה הכנענית ענת והוא משתרע על פני שלוש גבעות המחוברות באוכפים קלים. בוואדי שבין הגבעה המרכזית למזרחית, נמצאו שרדי מערות קבורה ובהם ממצאים מתקופת הברונזה המאוחרת (התקופה הכנענית). על פסגתו המערבית של הכפר קיים בית קברות, ועל זו המרכזית בנוי הגרעין העתיק שלו, בו נמצאו בסקר ארכאולוגי חרסים החל מתקופת הברזל[2]. בשנות ה-30 של המאה ה-20 ערך הארכאולוג, והמומחה לחרסים האמריקני ויליאם פוקסוול אולברייט חפירה ארכאולוגית בכפר[3].

בכפר שני אתרים, הנחשבים לקדושים בעיני המקומיים: מסגד לשעבר המוקדש ל"נביא סליח", ומערה הקשורה לנביא רומיה, שלפי דעת החוקר שארל קלרמון-גנו הוא ירמיהו הנביא. בכפר נמצאה גם חורבת כנסייה ביזנטית. לפני שצלאח א-דין כבש את ירושלים שכנה מפקדתו בענאתא.[4]

ב-1832 נהרס הכפר בידי השליט המצרי איברהים פשה לאחר דיכוי מרד הערבים המקומיים, תומכי המשטר העות'מאני כנגד המצרים. בשנת 1850 ביקר במקום החוקר ו.מ. תומסון ודיווח "שהכל נראה נטוש והרוס והחלק המיושב תופס רק חלק קטן מהשטח. כנראה בזמנים קדמונים מסביב לכפר הייתה חומה, שחלק ממנה השתמר עד היום".

במחצית השנייה של המאה ה-19 יושב המקום בידי 10 משפחות מחירבת עלמית, שנמצאה כ-2 ק"מ צפונית-מזרחית. המשפחות שהתיישבו במקום היו: עבד אל-לטיף, איברהים, עליאן, חילווה, סלמה, חמדן, אבו הניה מוסה. ב-1948 הצטרפה אליהם משפחת אל-קיסוואני.

לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ב-1949, עבר משליטה בריטית לירדנית.

לאחר 1967

בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית. מיד אחרי מלחמת ששת הימים החילה ממשלת ישראל את החוק הישראלי על מזרח ירושלים לפי צו בהתאם לסעיף 11ב של פקודת סדרי השלטון והמשפט[5]. שר הביטחון, משה דיין, מינה ועדה של שלושה אלופים (חיים הרצוג, רחבעם זאבי ושלמה להט) על מנת לקבוע את גבולות ירושלים. ממצאי הוועדה של האלופים הוגשו לקראת סוף יוני 1967 ואל ירושלים המערבית הצטרפה ירושלים המזרחית יחד עם 70,000 דונם[6]. גבול ירושלים המאוחדת נקבע מטרים ספורים ממערב לשטח הבנוי של הכפר. אך עיריית ירושלים חיברה אותו לרשת המים העירונית, מאחר שהכפר היה תלוי באספקת מים ממעין פארה הסמוך שלא הספיק לכל צרכיו. ב-1969 ביקשו תושבי הכפר להסתפח לשטח המוניציפלי של ירושלים[7][8]. וב-1978 חיברה העירייה את הכפר גם לרשת הביוב העירונית[9].

בשנת 1975 הופקע שטח של 28,000 דונם (חלקו בבעלות תושבי ענאתא) לצורך הקמת אזור התעשייה מישור אדומים וחלקו לצורך שטחי אש[10]. ב-1978 הוקצו כ-4,000 דונם מתוכם לצורך הקמת ההתנחלות כפר אדומים[11]. בספטמבר 1979 דחה בג"ץ עתירה של מוח'תאר ענאתא על הפקעת 256 דונם בבעלותו, לאחר שדורית ביניש, מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, הבטיחה כי הקרקע שלו לא תהיה חלק מכפר אדומים, עם זאת 7,000 דונם נוספים שתושבי הכפר טענו לבעלות עליהם הוכרזו אדמות מדינה[12][13]. בינואר 1979 הופקעו 1,750 דונם נוספים לטובת הקמת מחנה ענתות[14].

בהסכמי אוסלו נקבע כי כ-3% משטח הכפר יוגדר כשטח B, ו-97% הנותרים יהפכו לשטח C (רבות מאדמות הכפר שבשטח C הופקעו במהלך השנים להקמת מחנות צבא, כבישים עוקפים והתנחלויות)[15].

ב-2007 נהרגה בדרכה מבית הספר עביר עראמין, בת 10, מפגיעת כדור גומי שירה ללא הצדקה שוטר משמר הגבול[16].

בשנת 2015, הגישו מספר תושבי הכפר עתירה לבג"ץ, בבקשה לבטל את צו ההפקעה משנת 1975 על שטח של 288 דונם שבבעלותם, מאחר שבשטח זה לא נעשה שימוש[17]. העתירה נדחתה בטענה שמטרת ההפקעה לצורכי ציבור מומשה. השטח נמצא בתחום השיפוט של כפר אדומים, בשטח חלה תוכנית עתידית לבניית מחלף, מרכז תחבורה. החלק האחר של השטח יועד לייעור ומטעי זיתים (מטעים שנטעו על ידי האגודה השיתופית של כפר אדומים)[10].

שלטון מקומי

לאורך שנים למן התקופה העות'מאנית עמד בראש הכפר מוח'תאר, אולם מאז הקמת הרשות הפלסטינית ושיוך הכפר אליה הומרה שיטת השלטון המקומי בענאתא, כבכפרים אחרים בשטחי הרשות, ב"מועצת כפר" של נציגי חמולות בראשות יושב-ראש ממונה.

גאוגרפיה

ענאתא נמצאת בגובה 700 מ' מעל פני הים, כמחציתו בגבולות המוניציפליים של ירושלים. רק 1,654 דונם משטח זה הם השטח הבנוי של הכפר, שרובו נמצא בתחום הרשות הפלסטינית - למעט השכונה המערבית החדשה של הכפר, דאחיית א-סלאם, הכלולה בשטח ירושלים ונושקת ממזרח למחנה הפליטים שועפאט (אף הוא כלול בשטח ירושלים).

הכפר התרחב מאוד בשטחו בדורות האחרונים; בין 1967 ל-1987 הכפר התפשט ותפס כמעט פי חמישה מהשטח המיושב קודם לכן. השכונה המערבית, הממוקמת בשטח שסופח למדינת ישראל ב-1967, הוקמה רק אחרי הסיפוח[18]. החל מסביבות שנת 2000, ניכרת מגמה של אורבניזציה; נבנים מבני-מגורים מרובי קומות, ואפילו נבנו שלדי מגדלים שאוכלסו רק כעבור מספר שנים.

בשיטת המינהל העות'מאני שויך ליישוב שטח הררי-מדברי שומם, המשתרע על 30,603 דונם, בעיקר לכיוון מזרח[19]. שטח נרחב זה נמצא בשטח C ומגיע עד ההתנחלות אלון. 3,968 דונם מתוכו סופחו להתנחלויות ולבסיס צה"ל "ענתות"[20].

ענאתא שוכנת על הדרך הקדומה מצפון ירושלים ליריחו ולידה עובר קטע הכביש החדש מהגבעה הצרפתית לפאתי יריחו. הכביש הישן הגיע רק עד עין פרת.

תוואי גדר ההפרדה בקטע עוטף ירושלים מפריד את ענאתא מירושלים ומותיר אותה מחוץ לה, ובכלל זה שכונתה המערבית, שהוקמה על שטחה הריבוני של מדינת ישראל.

אוכלוסייה

במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בענאתא הייתה אוכלוסייה של 285 נפש, כולם מוסלמים. במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בכפר 98 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 438 תושבים, כולם מוסלמים[21].

בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 540 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 18,496 דונם. אשר מתוכם הוקצו 353 לחקלאות שלחין, 2,645 לגידולי דגנים ועיקר השטח שימש למרעה[22].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ עודד ליפשיץ, ירושלים בין חורבן להתחדשות : יהודה תחת שלטון בבל, ירושלים, יד יצחק בן-צבי, 2004, עמוד: 244
  3. ^ רשיונות להנהלת חפירות, הארץ, 29 בנובמבר 1935
  4. ^ http://www.poica.org/editor/case_studies/view.php?recordID=418
  5. ^ בהמשך לסעיף 1 לפקודת שטח השיפוט והסמכויות תש"ח-1948 – חקיקה של מועצת המדינה הזמנית, שקבעה: "כל חוק החל על מדינת ישראל ייראה כחל על כל השטח הכולל גם את מדינת ישראל כולה וגם כל חלק מארץ-ישראל אשר שר הביטחון הגדיר אותו בצו כמוחזק על ידי צבא-הגנה לישראל", מתוך, עיתון רשמי, תש"ח, תוספת א', עמ' 61
  6. ^ אתר למנויים בלבד עוזי בנזימן, מדוע באמת סופחה מזרח ירושלים: בחזרה להחלטה הדרמטית ששינתה את פני המזרח התיכון, באתר הארץ, 17 במאי 2017
  7. ^ הכפר ענתא מבקש להיות חסוי בכנפי הבירה, מעריב, 25 באפריל 1969
  8. ^ תושבי ענתא מבקשים להצטרף לירושלים, למרחב, 17 באפריל 1969
  9. ^ עבודות פיתוח במחנה ענתות, דבר, 14 ביוני 1978
  10. ^ 10.0 10.1 בג"ץ 3240/15 ראש מועצת ענאתא, ואחרים נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית ואחרים, ניתן ב-7 בינואר 2019
  11. ^ תושבי הכפר ענאתה מחו בפני קרטר וסדאת על הפקעת אדמתם, דבר, 24 באוקטובר 1978
  12. ^ יבג"צ דחה עתירת מוכתר ענאתה - הורה להימנע מתפיסת אדמה להקמת מעלה אדומים ב', דבר, 17 בספטמבר 1979
  13. ^ דליה מזורי, נדחתה עתירת מוכתר ענאתה נגד הפקעת אדמות באזור מעלה אדומים, מעריב, 17 בספטמבר 1979
  14. ^ "האדמות בנפת רמאללה נתפסו לצורך צבאי מובהק", מעריב, 22 בינואר 1979
  15. ^ "האדמות בנפת רמאללה נתפסו לצורך צבאי מובהק", מעריב, 22 בינואר 1979
  16. ^ חיים לוינסון, ביהמ"ש: המדינה אחראית למות עביר עראמין, בת 10, שנהרגה מפגיעת כדור גומי, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2010
  17. ^ אתר למנויים בלבד חיים לוינסון, המדינה לבג"ץ: פלסטינים נהנים מהפקעת אדמותיהם כי הם מועסקים בהתנחלויות, באתר הארץ, 22 במאי 2016
  18. ^ על פי מירון בנבנשתי, "The West Bank and Gaza Atlas " , עמ' 76
  19. ^ על פי מירון בנבנשתי, "The West Bank and Gaza Atlas " , עמ' 76
  20. ^ על פי דו"ח של "The Applied Research Institute – Jerusalem", (באנגלית), עמ' 19, 2,648 דונמים משטח הכפר סופחו להתנחלויות נופי פרת, כפר אדומים, עלמון ואלון, ו-1,320 דונם סופחו לבסיס צה"ל "ענתות"
  21. ^ Mills, Census of Palestine, 1931, page 48
  22. ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 26
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0