רחוב הגיא (העיר העתיקה)
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | תוואי השטח הקדום |
| מיקום | |
| מדינה | ישראל |
| עיר | ירושלים |
| רובע | הרובע המוסלמי |
| אתרים | בית ויטנברג, בית דנון, בית אלחנן, ישיבת עטרת ירושלים, בית הכנסת אהל יצחק, בית הכנסת איגוד לוחמי ירושלים, בית הכנסת אוהל בן ציון ובית הכנסת חזון יחזקאל. |
רחוב הגיא (בערבית: الواد; נהגה: אל וואד; נקרא גם רחוב העמק[1]) הוא רחוב ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים. תוואי הרחוב נמצא בעמק הגיא המרכזי על גבי תוואי קדום. רחוב הגיא מתחיל בשער שכם ומסתיים בכניסה הצפונית לרחבת הכותל המערבי.
היסטוריה
העת העתיקה וימי הביניים
הרחוב נבנה בעמק על גבי חורבות קדומים ולאורך תוואה של דרך ראשית, שבה נבנה הקארדו המזרחי בתקופה הרומית וטופח בתקופה הביזנטית.
התוכנית הידועה לתכנון ערים בתקופה הרומאית, כללה, בין השאר, רחוב רוחבי (ממזרח למערב) מרכזי - דקומנוס (רחוב השלשלת, ובהמשך רחוב מעלות דוד), ורחוב אורכי (מצפון לדרום) מרכזי - קארדו (בשם זה ברובע היהודי, ובהמשך, רחוב שוק הקצבים). בגלל צורתה הייחודית של ירושלים - נבנה רחוב קארדו משני, הוא רחוב הגיא.
בתקופה הממלוכית נבנו בגיא מבני ציבור ודת רבים, סמוך להר הבית, שטשטשו את הבדלי הגובה בצפונו של הרחוב.
העת החדשה
בתקופה העות'מאנית, הוקמו בו שני סבילים לרשות העוברים ושבים, בהם סביל גדול ומפואר הניצב באמצעו של הרחוב (בצומת ממנו מתפצלים הרחובות עלאא' א-דין ומעלות המדרשה).[2]
הרחוב התפתח במאה ה-19, אז נמצאו בו בית ספר לאסלאם לצעירים - מדרסה ("בין חמאם א-סולטאן לבין שוק באב א-סילסילה" - רחוב השלשלת), בית מרחץ "חמאם אל-סולטאן" (כיום במתחם התחנה השלישית בוויה דולורוזה) ו"השוק הערבי".[3] בשנת 1856 נבנתה בקרן הרחובות ויה דולורוזה ורחוב הגיא האכסניה האוסטרית בתמיכתם של אנשי כמורה ודיפלומטים אוסטרים, לאחר שפינו מהאתר גלי אשפה.[4]
בשל הצפיפות הרבה ברובע היהודי, יצאו ממנו משפחות יהודיות במשך המאה ה-19; והתיישבו, בין השאר, באזור רחוב הגיא, בבניינים או מגרשים שהקימו, רכשו או שכרו.[5] בראשית המאה גר ברחוב, ליד שוק הכתנים, הרב והחוקר יהוסף שוורץ.[6] בשנת 1867 רכש כולל שומרי החומות שטח בצידו הדרומי של הרחוב, בסמוך לרחבת הכותל. ובו הוקם בית הכנסת אוהל יצחק.
ב-1874 הוקם סמוך לקרן הרחובות ויה דולורוזה ורחוב הגיא, על חורבות כנסייה צלבנית, מבנה הכנסייה הארמנית-קתולית, (התחנה הרביעית בוויה דולורוזה, שרחוב הגיא מהווה במקטע זו חלק ממנה).[7] בשנת 1883 נרכש ברחוב בית ויטנברג, על ידי משה ויטנברג, בסיועו של אליעזר בן-יהודה. בשנות התשעים של המאה ה-19 הוקמה ברחוב, בסמוך לשער שכם, ישיבת תורת חיים על ידי הרב יצחק וינוגרד.
בפרעות תרפ"ט (1929) הציבה ההגנה ברחוב שישה לוחמים בפיקוד מרדכי גלילי. למרות זאת בליל שבת ברחו תושבי בית ויטנברג עקב חשש חמור לחייהם ועזבה ישיבת תורת חיים את הרחוב.
ב-1948 זמן קצר לאחר כיבוש הרחוב בידי הלגיון הערבי, נבזז ופוצץ בית הכנסת אהל יצחק שברחוב. ב-1964 הקים שלטון ממלכת ירדן בראשותו של המלך חוסיין, מסגד ברחוב מול האכסניה האוסטרית; הוא אחד ממבני הציבור החדשים היחידים שהקים השלטון הירדני בירושלים המזרחית תחת שלטונו.
אחרי 1967
מאז שנות השמונים ערכה עיריית ירושלים שיפוצים ברחוב, שכללו הצבת שלטי הדרכה וסקר ארכאולוגי.
בדצמבר 1987 רכש אריאל שרון דירה ברחוב. בחנוכת הבית השתתפו ראש הממשלה יצחק שמיר, שרים ועשרות חברי כנסת, הרב שלמה גורן וותיקי יחידה 101.[8] שרון נהג מדי פעם להתגורר ולקיים בה כינוסים פוליטיים של חברי הליכוד. לאחר פטירתה של רעייתו, הוא השכיר את הדירה לישיבת עטרת כהנים.
בליל פורים דפרזים תשנ"א - 28 בפברואר 1991 נרצח ברחוב אלחנן אהרן אתאלי בידי שני מחבלים. הרוצחים גררו את גופתו לבית סמוך, ושם התגלתה על ידי כוחות הביטחון הישראלים.[9] במקום הרצח הוצבה מצבה ועמדת משמר הגבול, ובבית שאליו נלקחה הגופה הוקמה תחנת משטרה.[10]
במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 שוקם בית הכנסת אוהל יצחק, במימונו של הנדבן ארווינג מוסקוביץ'.
ברחוב, כמו במרבית רחובות העיר העתיקה, ישנה היסטוריה של אלפי מקרי תקיפות מילוליות ופיזיות, שפחתו במידה ניכרת בעקבות פרויקט המצלמות מבט 2000. עם פרוץ גל הטרור הפלסטיני (2015–2016), ברחוב ובשער שכם הממוקם בסופו היו עשרות ניסיונות דקירה שרובם הסתיימו בפציעות בלבד. מאז גל הטרור, מוצבים במספר נקודות ברחוב שוטרי מג"ב באופן קבוע.
במוצאי שבת, ליל הושענא רבה תשע"ו - 3 באוקטובר 2015, נרצחו ברחוב אהרון בניטה כשהוא ומשפחתו הותקפו על ידי מחבל פלסטיני בדקירות סכין, והרב נחמיה לביא, ר"מ בישיבת עטרת כהנים אשר התגורר בבית ויטנברג בסמיכות למקום האירוע, שניסה לחסל את המחבל בנשקו.[11]
בפיגוע דקירה שהתרחש ברחוב (בסמיכות לרחוב הברזל) בב' בניסן תשע"ח - 18 במרץ 2018 נרצח עדיאל קולמן.[12] הרצח נעשה במרחק של מטרים בודדים משוטרי מג"ב שהרגו את המחבל.
ארכאולוגיה
בשנות השמונים של המאה ה-20 ערכו השלטונות הישראלים סקר ארכאולוגי, כמו כן הועלו אז אבנים אחדות מהמפלס הקדום ונעשה בהם שימוש משני סמלי בריצוף הרחוב. בחפירות שנערכו ברחוב התגלו כלים עתיקים עשויים חרס, שרידי בית בד מימי הביניים.[13] "מסעדת בין הקשתות" ברחוב מרוצפת באבנים מתקופת בית שני.[14]
אוכלוסייה וקהילות
מרבית תושבי הרחוב הם ערבים. לאורכו מתחמי מגורים ומוסדות ציבור, כגון ישיבות ובתי כנסת, של יהודים, בהם: בית ויטנברג, בית דנון, בית אלחנן, ישיבת עטרת ירושלים, בית הכנסת אהל יצחק, בית הכנסת איגוד לוחמי ירושלים, בית הכנסת אוהל בן ציון ובית הכנסת חזון יחזקאל.
ברחוב עוברת חלק מוויה דולורוזה שמבקרים בה אלפי צליינים מדי יום. הרחוב משמש גם (בעיקר בשבתות) כמעבר מתפללים יהודים אל הכותל המערבי.
-
כנסיית גבירתנו הדואבת והאכסניה האוסטרית בקרן הרחובות הגיא וויה דולורוזה (דצמבר 2013) -
קטע מרחוב הגיא ליד האכסניה האוסטרית -
הסביל הגדול באמצע הרחוב
קישורים חיצוניים
- יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, באתר "כותר"
- רחובות העיר העתיקה - שמות ומשמעותם, באתר oldcity-map
- חיים ברבה ותאופיק דעאדלה, ירושלים, בית הכנסת אוהל יצחק, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 119, 18 בפברואר 2007
- ניר חסון, הגיא שמחלק את ירושלים, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2015
הערות שוליים
- ^ גד פרומקין, דרך שופט בירושלים, תל אביב: הוצאת דביר, תשט"ו-1955, עמ' 21.
- ^ יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, באתר "כותר", עמ' 98.
- ^ ראו: יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה, עמ' 71, 195, 199.
- ^ ראו: יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה, עמ' 211.
- ^ ראו: יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה, עמ' 433.
- ^ אבי ששון, תולדות חייו של רבי יהוסף שווארץ, שנה בשנה, תשס"ג.
- ^ ראו: יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה, עמ' 231.
- ^ הר המריבה – המאבק על הר הבית, יהודים ומוסלמים, דת ופוליטיקה, ירושלים: הוצאת כתר, 1995. מסת"ב 9650705155. עמ' 203.
- ^ ארץ זוכרת יושביה
- ^ שבתי זכריה, ירושלים הבלתי נודעת, ירושלים: הוצאת בית אל, 1998, עמ' 245.
- ^ הרב לביא ירד לסייע ונרצח, באתר ערוץ 7
- ^ מערכת כיכר השבת, נרצח פיגוע הדקירה בי-ם: עדיאל קולמן הי"ד מכוכב השחר, באתר כיכר השבת, 18 במרץ 2018
- ^ אטרקציות בעיר העתיקה
- ^ סיור ארכאולוגי בירושלים
| אתרי הרובע המוסלמי | ||
|---|---|---|
| שכונות | באב אל חוטה | |
| רחובות ושערים | שער האריות • שער הפרחים • שער שכם • הקארדו (ירושלים) • רחוב השלשלת • ויה דולורוזה (רחוב) • רחוב הגיא • רחוב שער האריות • שער השלשלת • שער הכותנה • שער הברזל • מגדל החסידות | |
| אתרים ארכיאולגיים | מערת צדקיהו • בריכת הסטרותיון • קשת וילסון • מנהרות הכותל • שער וורן • בריכות הצאן | |
| אתרים מוסלמיים | רבאט אל-מנצורי • מסגד הצריח האדום • רבאט אל-בציר • ספריית ח'אלדיה • ספריית אל-בודיירי | |
| אתרים נוצריים | ויה דולורוזה • קפלת ההלקאה • קפלת ההרשעה וכפיית הצלב • מנזר האחיות ציון (העיר העתיקה) • כנסיית סנטה אנה • האכסניה האוסטרית • אכסניית סנט פאולוס • כנסיית גבירתנו הדואבת | |
| אתרים יהודיים | הכותל הקטן • ישיבת עטרת כהנים • בית המערבים • ישיבת אדרת אליהו • ישיבת שובו בנים • בית הכנסת ע"ש הרב גץ • בית הכנסת אוהל יצחק | |
| מבני מגורים יהודיים | חצר רייסין • חצר גליציה • בית המערבים • מתחם שער הפרחים • בית ויטנברג • בית הצלם • חצר ראנד • בית חזון • בית דנון • חצר דיסקין | |
| שונות | מוזיאון הכיכר הרומית • שוק הכותנה | |
37494702רחוב הגיא (העיר העתיקה)