ישראל (הלכה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ישראל הוא אחד משלושה מעמדות בעם ישראל על פי ההלכה: כהן, לוי, וישראל. חלוקה זו נובעת ממצוות קידוש שבט לוי וקידוש זרעו של אהרן מתוך שבט הלוי, המעניקות ללויים ולכהנים חובות וזכויות המיוחדות להם. לפיכך כל המשתייכים לאחד מיתר שבטי ישראל נקראים "ישראלים" כדי להבדילם ממעמדם ההלכתי של בני שבט לוי.

חלוקה זו התבטאה בעבר במעמדות[1] בית המקדש ונשמרת עד היום בסדר קריאת התורה[2] בבתי הכנסת. כמו כן, מצוות פדיון הבן מיוחדת לישראל ומתקיימת רק כאשר האב והאם שניהם ישראלים, מכיוון שלא ניתן לפדות לוי או כהן מקדושתו.

ראו גם

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ישראל (הלכה)35755806