קרם עור וגידים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרם עור וגידים הוא ביטוי לתיאור רעיון שהתגשם והיה למציאות. מקור הביטוי בפסוק בספר יחזקאל בחזון העצמות היבשות: ”וְרָאִיתִי וְהִנֵּה עֲלֵיהֶם גִּדִים וּבָשָׂר עָלָה וַיִּקְרַם עֲלֵיהֶם עוֹר מִלְמָעְלָה”[1]. חזון זה שימש פעמים רבות את אנשי חיבת ציון, מחיי השפה העברית ותומכי הציונות[2][3], וממנו שאבו את הבטוי.

השימוש בפועל "קרם" על עור, גידים, בשר ועצמות

כבר בדברי רש"י במסכת סנהדרין: מופיע שימוש בפועל קרם לא רק על עור, כפי שמופיע בתנ"ך, אלא על בשר, גידים ועצמות: "שנקרם כולו בבשר וגידין ועצמות"[4].

במאה ה-19, הפועל "קרם" נסוב בעיקר על עור, אך גם על בשר, גידים ועצמות, למשל במשפטים: "ויקרומו עור וגידים והיו לנפש חיה"[5], "קרמה עליהן בשר, עור וגידים"[6], "כמו קרם עליהן, על עצמות נפשות מתות, עור בשר וגידים ויפח בהן רוח"[7] ובמשפט "הרגיזו את עצמותינו המפוזרות ויקבצון לגוף שלם והסוכה תקרום עליהם בשר וגידים ונהיה לעם אחד"[8].

הביטוי "קרם עור" שימש למשמעויות שונות. הוא ציין ריפוי של פצעים ובהשאלה, התאוששות מכישלון או הפסד[9][10] או שכחת בעיות ישנות[11][12]. כן הוא ציין את חיות הכתיבה הנאה המנפישה דברים באופן הדומה למציאות[7][13], את החיות של עם[14] ואת ההוצאה של רעיון אל הפועל, כפי הביטוי "קרם עור וגידים" בימינו.

תולדות השימוש בביטוי

במאה ה-19 נעשה שימוש בביטויים ארוכים, דוגמת "להתלבש בבשר וגידים ועצמות"[15], "ולקרום עליה עור ולהעלות עליה בשר וגידים למען תצא מן האין אל היש"[16], "העלה בשר וקרם עור"[17], "יתלבש הרעיון הזה יתר ויתר בשר וגידים"[18] או "נתעוררה ונתרקמה וקבלה עליה עור בשר וגידים"[19] לבטא הוצאה לפועל של רעיון. בשנת 1894 מופיע בהצפירה הביטוי: "יקרמו עליהם עור בשר וגידים"[20], בו משמש הפועל "קרם" גם על הבשר והגידים.

בתחילת המאה ה-20 נעשה שימוש בביטוי "קרם עור ולבש בשר"[21]. עם הזמן התקצר הביטוי למגוון של צירופים של שלוש מילים. היו שהשתמשו בביטוי "קרם עור ובשר"[22], "קרם בשר ועור"[23], "קרם בשר ועצמות"[24], "קרם עור ועצמות"[25], "קרם בשר וגידים"[26], "קרם גידים ובשר"[27] ו"קרם גידים ועור"[28]. כן הופיעו ביטויים עם פעלים אחרים, כמו "לבש עור וגידים"[29] וכן צירוף קצר יותר של "קרם עור"[30] וארוך יותר: "תקרום עור, בשר וגידים"[31].

בשנות ה-30 של המאה ה-20 החל להופיע בעיתונות העברית גם הביטוי "קרם עור וגידים"[32][33][34][35]. בפקודת יום בעת השבעת צה"ל נעשה שימוש בביטוי זה[36] ובשנות ה-50 הוא גבר על שאר הביטויים.

הסבר

במילון השפה העברית מוסבר "קרם עור וגידים" כ"לעטוף את העצמות בעור וגידים"[37]. הביטוי אינו מוזכר במילון אבן שושן.

עוד מסוף המאה ה-19 מופיע לעיתים הפועל "רקם" במקום "קרם" המקראי[2], כך שאומרים "רקם עור וגידים". האקדמיה ללשון העברית מסבירה שחילוף זה שגוי[38][39].

הערות שוליים

  1. ספר יחזקאל, פרק ל"ז, פסוק ח'
  2. ^ 2.0 2.1 הד קול הציוניות, המליץ, 22 בנובמבר 1899
  3. מכתבים מבולגריה, המצפה, 10 ביוני 1904
  4. תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"א עמוד ב'
  5. על המדינות בו יאמר, המגיד, 18 בספטמבר 1861
  6. לב צדיק יהגה לענות, חבצלת, 19 בפברואר 1892
  7. ^ 7.0 7.1 תולדות חיים נתן דימביצר ז"ל, המגיד, 15 במאי 1893
  8. מראש השנה עד שמחת תורה, המגיד, 7 באוקטובר 1897
  9. דברי הימים, הצפירה, 13 בספטמבר 1886
  10. בכיה בציון, המגיד, 25 ביולי 1895
  11. דברי הימים, הצפירה, 28 במאי 1890
  12. החרב הנוקמת, הצפירה, 8 ביולי 1914
  13. הספרות הפולנית בערב ימי המלחמה, הפועל הצעיר, 11 בדצמבר 1914
  14. מכתב מטורקיה, הזמן, 26 בנובמבר 1909
  15. על דבר השמועה אודות קניית ארץ ישראל, הלבנון, 25 באוקטובר 1876
  16. יען המנכם מן הגויים, המליץ, 22 במרץ 1883
  17. יוסף ראזענטאהל, במה יזכה נער את ארחו?, המליץ, 7 באוגוסט 1888
  18. תחיית לשוננו, הצבי, 4 במאי 1888
  19. קורות אסור הכניסה לחופי מצרים, חבצלת, 5 בפברואר 1894
  20. משבלת הנהר עד נחל מצרים, הצפירה, 10 בדצמבר 1894
  21. מועצת פועלי הגליל ותוצאותיה, האחדות, 12 באפריל 1911
  22. לאור השביתה שעוד לא פרצה, דואר היום, 28 באפריל 1933
    הפועל והעלייה, דבר, 15 במרץ 1934
    המכון הרוחני שעל יד חבר הלאומים, דואר היום, 6 בספטמבר 1934
    שלמה שילר, דואר היום, 8 בנובמבר 1935
    התאחדות בעלי הבתים, הבוקר, 25 ביולי 1939
    נחמיה עמינוח, תורה ועבודה, הצופה, 29 במרץ 1946
    זלמן רובשוב, פני המחנך, דבר, 10 באוגוסט 1947
  23. המלחמה ביהודים, דבר, 5 במאי 1940
  24. שושנה גולדמן, כשליאון יוריס נלכד ברשת מפא"י, חרות, 18 באוקטובר 1957
  25. הרעיון והמעשה, האחדות, 12 במרץ 1912
    בראשית הצעדים, השומר הצעיר, 1 באפריל 1935
    גל אחר גל יעלה בזרם אדיר, משמר, 4 באפריל 1947
  26. ג. שרוני, הוקם כפר חדש המקפל בתוכו תקוה חדשה, מעריב, 17 בדצמבר 1965
  27. אלכס ינאי, ממלכת הוורדים ממשק בני־דרור, מעריב, 14 בנובמבר 1966
  28. מגדולי הקנאים, דבר, 31 ביולי 1963
    מנחם תלמי, יותר אור יותר שמחה, מעריב, 15 באפריל 1960
  29. על גדול הכנרת, דבר, 4 בפברואר 1931
  30. אוהל יוסף, דבר, 16 ביולי 1947
  31. ועידת הציונים הכלליים, דואר היום, 30 בנובמבר 1934
  32. א. אורינובסקי, במותו של הרצל, הצפירה, 6 ביולי 1931
    בין שומרי הגבולות, דבר, 8 בדצמבר 1937
  33. ההתיישבות הקיבוצית קולטת את פליטי איטליה, משמר, 12 ביוני 1944
  34. שתי קהילות, דבר, 7 בספטמבר 1945
  35. צבי רותם, מדיניות קרקעית במדינת ישראל, דבר, 20 בינואר 1949
  36. היום יום השבועה, הבוקר, 28 ביוני 1948
  37. קרם עור וגידים, מילון השפה העברית
  38. עו"ד יעקב גינדי, קָרַם עוֹר וְגִידִים או רקם עור וגידים?
  39. רוביק רוזנטל, לבני לא תעשה להם קפה, באתר nrg‏, 5 בפברואר 2009