קרם עור וגידים
קרם עור וגידים הוא ביטוי לתיאור רעיון שהתגשם והיה למציאות. מקור הביטוי בפסוק בספר יחזקאל בחזון העצמות היבשות: ”וְרָאִיתִי וְהִנֵּה עֲלֵיהֶם גִּדִים וּבָשָׂר עָלָה וַיִּקְרַם עֲלֵיהֶם עוֹר מִלְמָעְלָה”[1]. חזון זה שימש פעמים רבות את אנשי חיבת ציון, מחיי השפה העברית ותומכי הציונות[2][3], וממנו שאבו את הבטוי.
השימוש בפועל "קרם" על עור, גידים, בשר ועצמות
כבר בדברי רש"י במסכת סנהדרין: מופיע שימוש בפועל קרם לא רק על עור, כפי שמופיע בתנ"ך, אלא על בשר, גידים ועצמות: "שנקרם כולו בבשר וגידין ועצמות"[4].
במאה ה-19, הפועל "קרם" נסוב בעיקר על עור, אך גם על בשר, גידים ועצמות, למשל במשפטים: "ויקרומו עור וגידים והיו לנפש חיה"[5], "קרמה עליהן בשר, עור וגידים"[6], "כמו קרם עליהן, על עצמות נפשות מתות, עור בשר וגידים ויפח בהן רוח"[7] ובמשפט "הרגיזו את עצמותינו המפוזרות ויקבצון לגוף שלם והסוכה תקרום עליהם בשר וגידים ונהיה לעם אחד"[8].
הביטוי "קרם עור" שימש למשמעויות שונות. הוא ציין ריפוי של פצעים ובהשאלה, התאוששות מכישלון או הפסד[9][10] או שכחת בעיות ישנות[11][12]. כן הוא ציין את חיות הכתיבה הנאה המנפישה דברים באופן הדומה למציאות[7][13], את החיות של עם[14] ואת ההוצאה של רעיון אל הפועל, כפי הביטוי "קרם עור וגידים" בימינו.
תולדות השימוש בביטוי
במאה ה-19 נעשה שימוש בביטויים ארוכים, דוגמת "להתלבש בבשר וגידים ועצמות"[15], "ולקרום עליה עור ולהעלות עליה בשר וגידים למען תצא מן האין אל היש"[16], "העלה בשר וקרם עור"[17], "יתלבש הרעיון הזה יתר ויתר בשר וגידים"[18] או "נתעוררה ונתרקמה וקבלה עליה עור בשר וגידים"[19] לבטא הוצאה לפועל של רעיון. בשנת 1894 מופיע בהצפירה הביטוי: "יקרמו עליהם עור בשר וגידים"[20], בו משמש הפועל "קרם" גם על הבשר והגידים.
בתחילת המאה ה-20 נעשה שימוש בביטוי "קרם עור ולבש בשר"[21]. עם הזמן התקצר הביטוי למגוון של צירופים של שלוש מילים. היו שהשתמשו בביטוי "קרם עור ובשר"[22], "קרם בשר ועור"[23], "קרם בשר ועצמות"[24], "קרם עור ועצמות"[25], "קרם בשר וגידים"[26], "קרם גידים ובשר"[27] ו"קרם גידים ועור"[28]. כן הופיעו ביטויים עם פעלים אחרים, כמו "לבש עור וגידים"[29] וכן צירוף קצר יותר של "קרם עור"[30] וארוך יותר: "תקרום עור, בשר וגידים"[31].
בשנות ה-30 של המאה ה-20 החל להופיע בעיתונות העברית גם הביטוי "קרם עור וגידים"[32][33][34][35]. בפקודת יום בעת השבעת צה"ל נעשה שימוש בביטוי זה[36] ובשנות ה-50 הוא גבר על שאר הביטויים.
הסבר
במילון השפה העברית מוסבר "קרם עור וגידים" כ"לעטוף את העצמות בעור וגידים"[37]. הביטוי אינו מוזכר במילון אבן שושן.
עוד מסוף המאה ה-19 מופיע לעיתים הפועל "רקם" במקום "קרם" המקראי[2], כך שאומרים "רקם עור וגידים". האקדמיה ללשון העברית מסבירה שחילוף זה שגוי[38][39].
הערות שוליים
- ↑ ספר יחזקאל, פרק ל"ז, פסוק ח'
- ^ 2.0 2.1 הד קול הציוניות, המליץ, 22 בנובמבר 1899
- ↑ מכתבים מבולגריה, המצפה, 10 ביוני 1904
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"א עמוד ב'
- ↑ על המדינות בו יאמר, המגיד, 18 בספטמבר 1861
- ↑ לב צדיק יהגה לענות, חבצלת, 19 בפברואר 1892
- ^ 7.0 7.1 תולדות חיים נתן דימביצר ז"ל, המגיד, 15 במאי 1893
- ↑ מראש השנה עד שמחת תורה, המגיד, 7 באוקטובר 1897
- ↑ דברי הימים, הצפירה, 13 בספטמבר 1886
- ↑ בכיה בציון, המגיד, 25 ביולי 1895
- ↑ דברי הימים, הצפירה, 28 במאי 1890
- ↑ החרב הנוקמת, הצפירה, 8 ביולי 1914
- ↑ הספרות הפולנית בערב ימי המלחמה, הפועל הצעיר, 11 בדצמבר 1914
- ↑ מכתב מטורקיה, הזמן, 26 בנובמבר 1909
- ↑ על דבר השמועה אודות קניית ארץ ישראל, הלבנון, 25 באוקטובר 1876
- ↑ יען המנכם מן הגויים, המליץ, 22 במרץ 1883
- ↑ יוסף ראזענטאהל, במה יזכה נער את ארחו?, המליץ, 7 באוגוסט 1888
- ↑ תחיית לשוננו, הצבי, 4 במאי 1888
- ↑ קורות אסור הכניסה לחופי מצרים, חבצלת, 5 בפברואר 1894
- ↑ משבלת הנהר עד נחל מצרים, הצפירה, 10 בדצמבר 1894
- ↑ מועצת פועלי הגליל ותוצאותיה, האחדות, 12 באפריל 1911
- ↑ לאור השביתה שעוד לא פרצה, דואר היום, 28 באפריל 1933
הפועל והעלייה, דבר, 15 במרץ 1934
המכון הרוחני שעל יד חבר הלאומים, דואר היום, 6 בספטמבר 1934
שלמה שילר, דואר היום, 8 בנובמבר 1935
התאחדות בעלי הבתים, הבוקר, 25 ביולי 1939
נחמיה עמינוח, תורה ועבודה, הצופה, 29 במרץ 1946
זלמן רובשוב, פני המחנך, דבר, 10 באוגוסט 1947 - ↑ המלחמה ביהודים, דבר, 5 במאי 1940
- ↑ שושנה גולדמן, כשליאון יוריס נלכד ברשת מפא"י, חרות, 18 באוקטובר 1957
- ↑ הרעיון והמעשה, האחדות, 12 במרץ 1912
בראשית הצעדים, השומר הצעיר, 1 באפריל 1935
גל אחר גל יעלה בזרם אדיר, משמר, 4 באפריל 1947 - ↑ ג. שרוני, הוקם כפר חדש המקפל בתוכו תקוה חדשה, מעריב, 17 בדצמבר 1965
- ↑ אלכס ינאי, ממלכת הוורדים ממשק בני־דרור, מעריב, 14 בנובמבר 1966
- ↑ מגדולי הקנאים, דבר, 31 ביולי 1963
מנחם תלמי, יותר אור יותר שמחה, מעריב, 15 באפריל 1960 - ↑ על גדול הכנרת, דבר, 4 בפברואר 1931
- ↑ אוהל יוסף, דבר, 16 ביולי 1947
- ↑ ועידת הציונים הכלליים, דואר היום, 30 בנובמבר 1934
- ↑ א. אורינובסקי, במותו של הרצל, הצפירה, 6 ביולי 1931
בין שומרי הגבולות, דבר, 8 בדצמבר 1937 - ↑ ההתיישבות הקיבוצית קולטת את פליטי איטליה, משמר, 12 ביוני 1944
- ↑ שתי קהילות, דבר, 7 בספטמבר 1945
- ↑ צבי רותם, מדיניות קרקעית במדינת ישראל, דבר, 20 בינואר 1949
- ↑ היום יום השבועה, הבוקר, 28 ביוני 1948
- ↑ קרם עור וגידים, מילון השפה העברית
- ↑ עו"ד יעקב גינדי, קָרַם עוֹר וְגִידִים או רקם עור וגידים?
- ↑ רוביק רוזנטל, לבני לא תעשה להם קפה, באתר nrg, 5 בפברואר 2009