נר נשמה
נר נשמה הוא מנהג יהודי של הדלקת נר לציון זיכרון של אדם שנפטר שמקובל כסגולה לעילוי נשמתו.
מקור
מנהג הדלקת נר לכבוד נפטרים נזכר במשנה במסכת ברכות (דף נ"ב ): "אין מברכין בורא מאורי האש במוצאי שבת על הנר של מתים."
המקור למנהג מיוחס לכתוב בספר משלי: ”נר ה' נשמת אדם” (ספר משלי, פרק כ', פסוק כ"ז).
ישנן קהילות בין יוצאי תימן בהן לא נוהגים להדליק נר נשמה. חשיבות יתרה נודעה לנר נשמה עקב התפשטות חכמת הקבלה בה מופיע רבות עניין עילוי הנשמה והנאתה מהנר. ההבנה הפשטית גורסת כי מקור המנהג הוא בהבאת נר לבית המדרש לתועלת לימוד התורה כדי שזכות המצווה תועיל לנפטר ולא הנר עצמו. על פי זה רבנים בימינו מורים לשלם סכום כסף למאור בית המדרש(חשבון חשמל)בנוסף להדלקת נר כנהוג.
זמני הדלקת הנר
נוהגים להדליק נר זה בעיקר ביום השנה ("יארצייט"), כלומר ביום הזיכרון שחל ביום פטירת קרוב משפחה. את הנר נהוג להדליק בבית, וגם ליד קברו. נהוג גם להדליק נר נשמה בבית האבל במהלך שבעת ימי האבלות, ויש שנוהגים להדליק בכל השנה הראשונה לפטירת הקרוב.
בשולחן ערוך[1] מובא שבערב יום כיפור נהוג היה להדליק נר נשמה בבית הכנסת לאב ואם שנפטרו.
המהרש"ל[2] טען שהדלקת נר בערב שבת בבית הכנסת ביום פטירת האב או האם היה נהוג בכל ארץ אשכנז. לדעת רבי נחמן מברסלב (בספר המידות) הדלקת נר תמיד משמן זית היא סגולה כנגד גזירות שמד.
מועד נוסף בו מדליקים את נר הנשמה הוא יום כיפור. יש הנוהגים להדליק נר נשמה בכל תאריך בו נאמרת תפילת יזכור בבתי הכנסת (יום כיפור, שמיני עצרת, שביעי של פסח, שבועות).
על פי רוב מדליקים נר מיוחד שזמן בעירתו ארוך במעט מיממה. ישנם נרות שדולקים שבוע שלם, ונהוג להדליקם בעיקר בזמן השבעה, בבית האבל.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: נר נשמה |
- על נרות נשמה, באתר "הלכה יומית"
- למה מדליקים נרות נשמה?, באתר Mako
- אפרים ליפסקי, אור הנשמות - נר נשמה בהלכה ובאגדה, ה'תשע"ט, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תר"י
- ^ שו"ת מהרש"ל סוף סימן מו
23339117נר נשמה