הרב נחום אליעזר רבינוביץ'

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב נחום אליעזר רבינוביץ'
לידה 30 באפריל 1928
י' באייר ה'תרפ"ח
מונטריאול, קנדה קנדהקנדה
פטירה 6 במאי 2020 (בגיל 92)
י"ב באייר תש"פ
ישראל ישראלישראל
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק משנתו של הרמב"ם, תלמוד, הלכה, מתמטיקה
רבותיו הרב פנחס הירשפרונג, הרב יצחק רודרמן, הרב יוסף אליהו הנקין
תלמידיו הרב ד"ר יונתן זקס, הרב רמי ברכיהו, הרב פרופ' דרור פיקסלר
חיבוריו יד פשוטה על משנה תורה להרמב"ם, שו"ת מלומדי מלחמה, שו"ת שיח נחום, עיונים במשנתו של הרמב"ם וספרים נוספים
צאצאים הרב מרדכי רבינוביץ', דינה רבינוביץ'

הרב פרופ' נחום אליעזר רבינוביץ' (בעבר כתב ראבינאוויטש; י' באייר ה'תרפ"ח, 30 באפריל 1928 – י"ב באייר ה'תש"פ, 6 במאי 2020[1]) היה רב קנדי - ישראלי, ראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" שבמעלה אדומים, רבן של מספר קהילות בחו"ל וראש בית המדרש לרבנים בלונדון (אנ'). מחבר פירוש יד פשוטה על משנה תורה לרמב"ם ופוסק הלכה ציוני דתי בולט. ממייסדי איחוד הרבנים למען ארץ ישראל ומחבריו הבולטים.

ביוגרפיה

נולד בעיר מונטריאול שבקנדה, בן שני ואחרון להוריו איתמר (שעסק במסחר) ושרה-מרים, בני מהגרים ממזרח אירופה – משפחת אביו מסטרוקונסטנטינוב ומשפחת אמו מקרמניץ. למד בבית ספר ציבורי בעיר. בגיל 14 החל ללמוד בישיבת "מרכז התורה" אצל הרב פנחס הירשפרונג במונטריאול במשך שש שנים, ואף הוסמך על ידו לרבנות בגיל עשרים. במקביל המשיך את לימודיו בתיכון בעיר והשלים בערבים תואר ראשון בקולג' המקומי (Sir George Williams University).

לאחר מכן היגר לבולטימור שבארצות הברית כדי ללמוד תואר שני במתמטיקה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס והחל ללמד בה פיזיקה. במקביל למד לאורך היום בישיבת נר ישראל בעיר, אצל הרב יעקב יצחק רודרמן.[2] בזמן שהותו שם נסמך גם על ידי הרב רודרמן והרב אליהו חזן, ראש ישיבת מרכז התורה במונטריאול בה למד קודם לכן. בשנת תשי"א (1951) נישא לרחל מלכה (נפטרה בתשע"ג) לבית שוחטוביץ, אחייניתו של הרב רודרמן ונכדתו של הרב שפטל קרמר.[3]

רב בקהילות שונות

בשנת תשי"ב, לאחר תקופה קצרה כרב קהילה קטנה בבולטימור, שימש כרב קהילת "אגודת אחים" בעיר דאלאס שבטקסס.[4] לאחר כשנתיים, בהיותו בן 27, נתמנה לרב קהילת "ברית שלום – בית ישראל" בצ'ארלסטון שבדרום קרוליינה, תפקיד שבו שימש שתים עשרה שנה. בתקופה זו הקים את בית הספר היהודי הראשון בעיר, הסדיר את מערכת הכשרות ומקווה הטהרה, ועוד.[5] במקביל קיים התכתבות ענפה עם רבני דורו, העיקרי מביניהם הוא הרב יוסף אליהו הנקין, וכן הרבנים יעקב יצחק רודרמן,[6] משה פיינשטיין, יחיאל יעקב וינברג,[7] יעקב קמינצקי ועוד.

משנת תשי"ט (1959) ועד עלותו ארצה בשנת תשמ"ג (1983), שימש הרב רבינוביץ' כסגן עורך הביטאון התורני הדרום של הסתדרות הרבנים דאמריקה, תחת העורך המייסד הרב חיים דוב שעוועל. מסגרת זו היוותה במה הלכתית והגותית מרכזית לרבנים שאינם חרדיים בצפון אמריקה, והרב רבינוביץ' פרסם בה מאמרים רבים. בסך הכל ערך 44 גיליונות (ח – נב). במקביל לעבודתו בהסתדרות הרבנים, היה גם חבר אגודת הרבנים.

בשנת תשכ"ג שב לקנדה ושימש כרב קהילת "קלנטון פארק" (Clanton Park) בצפון טורונטו במשך שמונה שנים. במקביל הרצה באוניברסיטה והחל בכתיבת דוקטורט במתמטיקה, בנושא סטטיסטיקה והסתברות בתלמוד בהנחייתו של המתמטיקאי קנת' מאי (אנ'). בעניין עבודת הדוקטורט אמר: "מדעי הטבע והמתמטיקה הם יסודות שכל אדם צריך להעריך. הקדוש ברוך הוא ברא את האדם עם שכל, כדי שיוכל להכיר את העולם ואת המציאות, וללמוד מהם איך להתנהג. מה שעניין אותי במחקר שלי היה לצרף את הלימוד המסורתי עם המדע החדש."[8]

בתקופה מסוימת הוצעה לו ראשות ישיבה מפורסמת באמריקה, אך הוא סירב לכך מפני שהבין שקבלת כהונה זו תמנע ממנו לעלות לארץ ישראל[9].

בית המדרש לרבנים בלונדון

בשנת תשל"א (1971), לבקשת הרב ד"ר עמנואל יעקובוביץ רבה של אנגליה, עבר ללונדון ושימש כדיקן בית המדרש לרבנים בלונדון (אנ') (London School of Jewish Studies).[10][11] הרב רבינוביץ' שימש כראש בית המדרש במשך אחת עשרה שנה. במסגרת תפקידו שינה את סדרי הלימוד בבית המדרש לכיוון הלכתי, וגיבש סביבו קהל תלמידים שלימים שימשו ברבנות באנגליה. הבולט מביניהם הוא הרב ד"ר יונתן זקס. בתקופה זו השלים את עבודת הדוקטורט, שפורסמה כספר באנגלית בהוצאת אוניברסיטת טורונטו. לאורך שהותו בלונדון הוזמן הרב רבינוביץ מספר פעמים לישראל על מנת להרצות בכנסים שונים. באחת הפעמים מסר שיעור עיוני בישיבת הכותל, וקנה את הערכתם של הרבנים חיים סבתו ויצחק שילת, שהיו אז תלמידים בישיבה. מה שגרם שלאחר שנים - כאשר הקימו שני אלו את ישיבת ברכת משה במעלה אדומים - הזמינו אותו לכהן בראשותה.

בשנת תשל"ז (1976), בעזרת דרכונו הקנדי, ביקר מעבר למסך הברזל כמרצה בסימפוזיון תרבות יהודית שנערך במוסקבה ונפגש עם מסורבי עלייה.[12]

ראש ישיבת ההסדר במעלה אדומים

בשנת תשמ"ג (1983) עלה לישראל עם משפחתו בעקבות הזמנתם של הרבנים חיים סבתו ויצחק שילת - שהקימו את ישיבת ההסדר "ברכת משה" שבמעלה אדומים - לעמוד בראשות הישיבה. הרב רבינוביץ' שימש מאז כראש הישיבה והתגורר בסמוך לה. בתמוז תשע"ה (2015) צירף את הרבנים חיים סבתו ויצחק שילת לראשות הישיבה לצדו.[13]

בשנת 1997 היה הרב רבינוביץ' חבר בוועדת השר פרופ' יעקב נאמן, אשר בחנה את סוגיית הגיור הממלכתי במדינת ישראל. הוועדה גיבשה הבנות לחקיקה, שהיו מקובלות על הרב רבינוביץ',[14] לפיהן הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי יקבלו ייצוג בהליך ההכנה לגיור, אולם הגיור עצמו יתבצע בבית דין אורתודוקסי בלבד. לבסוף, בשל התנגדות הן מצד הרפורמים והקונסרבטיבים והן מצד הרבנות הראשית לישראל, פורקה הוועדה והשר נאמן הגיש את המלצות הוועדה מטעם עצמו.

בחודש אב תשע"ה (2015) פורסם שיעמוד בראש גיור כהלכה, רשת בתי דין לגיור.[15] הקמת בתי הדין נתפסה כקריאת תיגר על מעמדה הממלכתי של הרבנות הראשית לישראל ועוררה סערה. כשנשאל על מעמדם הציבורי של הגרים שיגוירו בבית הדין, אמר: "הרבנים שגיירו, הם גם יחתנו - הם עצמם או תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם". "אני מניח שאחרי זמן מסוים, כשיראו שיש המונים שמתעניינים בגיורים שלנו, הם יוכרו גם על ידי המדינה".[16]

הרב רבינוביץ נפטר ביום י"ב באייר ה'תש"ף (6 במאי 2020).

משפחתו

לרב רבינוביץ' שישה ילדים, ובהם הרב מרדכי רבינוביץ, מחבר ספרי "צפה הצפית" על ערוך השולחן ועוד, ודינה רבינוביץ', עיתונאית בריטית.

משנתו ויצירתו התורנית

יד פשוטה ומשנת הרמב"ם

ערך מורחב – יד פשוטה

הרב רבינוביץ' היה מומחה בולט למשנתו של הרמב"ם ועסק במשך עשרות שנים בכתיבת פירוש יד פשוטה על ספר משנה תורה. במסגרת הפירוש יצאו לאור כרכים על ספרי "מדע", "אהבה", "זמנים", "נשים", "משפטים", "נזקים", "שופטים" ו"זרעים". החל מכרך "זמנים", שותף צוות מתלמידיו בסיוע בהכנת טיוטות הפירוש. שיטתו בפירוש הייתה ביאור הרמב"ם על פי השוואות למקומות אחרים במשנתו, ולראשונים וגאונים שקדמו לו, דוגמת הר"ח והרי"ף. הפירוש כולל גם עיסוק בנוסח.

ספרים נוספים שחיבר הרב רבינוביץ' – "עיונים במשנתו של הרמב"ם", "מסילות בלבבם" ועוד – נוטים לצעוד, על פי רוב, בדרכו ההלכתית והמחשבתית של הרמב"ם.

פסקי הלכה

הרב רבינוביץ התיר עלייה להר הבית ותמך בכך. במשך שנים עלה אליו בעצמו.[17] מדי שנה בעשרת ימי תשובה עולים לשם תלמידי ישיבתו.

לדעת הרב רבינוביץ' הפעלת חיישנים אינה מוגדרת כמלאכה בשבת. לכן, כל עוד הפעולה נעשית בצורה טבעית וללא כוונה מיוחדת לעשיית המלאכה - הרי שהיא מותרת. לאור זאת הוא התיר פתיחת דלת אלקטרונית והפעלת ברז מים על ידי חיישנים המזהים התקרבות.[18]

לדעת הרב רבינוביץ' מותר לאשה לשאוב חלב אם בשבת כדי להקל על גודש או על מנת להגדיל את ייצור החלב. רצוי לשאוב במשאבה חשמלית מוכנה מראש. מותר לאם לעשות שימוש בחלב הנשאב ואף להקפיא אותו לשימוש עתידי.[19]

לדעתו מוסלמים ונוצרים בימינו אינם נחשבים עובדי עבודה זרה ולא חלים עליהם הדינים שנאמרו על ידי חז"ל ביחס לעובדי עבודה זרה.[20]

הרב רבינוביץ' קיבל להלכה את הגישה המקובלת ברוב המדינות המערביות לפיה מות גזע המוח נחשב מוות, ולכן תמך בתרומת איברים ובחתימה על כרטיס אדי.[21]

התנגד לבדיקות סמני DNA, לצורך קביעת יהדות או ממזרות, וכתב כי "לא רק שאין צורך בזה, אבל בהחלט אסור לעשות בדיקות כאלה לשם כך, ולא עוד אפילו כבר נעשו, אין לסמוך עליהם בשום אופן". לדבריו, "הדין הוא הקובע מי הוא ממזר ומי הוא כשר, הרי זו הגדרה הלכתית טהורה, ואין גילוי המציאות האמיתית לא מעלה ולא מוריד".[22]

תפילה

בהנהגתו, בישיבת ברכת משה נאמרות הסליחות בנוסח אשכנזי-ספרדי משולב. כמו כן, בימים הנוראים מתקיימות תפילות משולבות: נוסח עדות המזרח בתפילות שחרית ומנחה ונוסח עדות אשכנז בערבית ובמוסף. עם זאת, הוא סבר שיש להימנע מלכפות שינוי בנוסח תוך פגיעה במסורות של העדות. בעקבות מעשה חז"ל באושא (תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"ב עמוד א') שבו מתואר כי שליח הציבור בתפילה התפלל כמנהגו, סבר הרב רבינוביץ שיש לתת לשליח הציבור לבחור את נוסח התפילה. לדעתו חשיפת המתפללים לנוסחי התפילה השונים תגרום במשך הזמן להתגבשות נוסח תפילה אחיד הכולל אלמנטים מכלל התפוצות.[23]

הרב רבינוביץ הנהיג כמה שינויים בנוסח התפילה. בעקבות דברי הרמב"ם שאין לפנות למלאכים בתפילה[24] השמיט הרב רבינוביץ' קטעים מן הסליחות הכוללים פניות כאלו. את המשפט הנאמר בתפילת נחם בתשעה באב "העיר החרבה היושבת מבלי בניה" המתאר את חורבנה של ירושלים, הוא שינה ל"ההר החרב והבית השומם", מאחר שהמשפט אינו מתאר נכונה את מצבה של ירושלים כיום.[25] מסיבה זו הוא פסק שאין חובת קריעה כאשר רואים את ירושלים לאחר שלושים יום.[26]

מדינה, דמוקרטיה וציונות

בשונה מרוב רבני הציונות הדתית, הרב רבינוביץ לא נמנה עם תלמידי הרב קוק או הרב סולובייצ'יק (אם כי הייתה לו היכרות עם האחרון). לדבריו, את תפיסתו הציונית הוא קיבל "מהתורה".[27]

בעקבות דברי הרמב"ם במשנה תורה (הלכות מלכים ומלחמות יא) שייתכן שיהיה משיח שיצליח לכונן ממלכה אך לבסוף ייהרג וימות, סבר הרב רבינוביץ' כי לא ניתן לקבוע שהתקופה הנוכחית היא "אתחלתא דגאולה". עם זאת, הוא ראה בשיבת ציון ובמדינת ישראל "הזדמנות היסטורית לחדש את חיי עם ישראל בארצו לאור התורה".[27] הוא דחה את התפיסה שהגאולה תבוא מאליה, ולדעתו יש לפעול לחיזוק המדינה ותיקונה אך עם זאת להכיר בכך שתהליכים היסטוריים אורכים זמן רב.

הרב רבינוביץ' היה מזהה את השיטה הדמוקרטית כיסודית בתורה. הגותו בעניין מרוכזת ברובה במחציתו השנייה של ספרו "מסילות בלבבם". הוא מתבסס בין היתר על "שבעת טובי העיר", מושג המוזכר בתלמוד ובספרות ההלכה, המתאר מנהיגות אזרחית של הקהילה היהודית.[27] הביטוי המופיע בתלמוד הבבלי (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ה עמוד א'): "אין מעמידין פרנס על הצבור אלא אם כן נמלכים בצבור", מציג את הצורך בהסכמה ציבורית למנהיגים. בנוסף, הוא ראה בהפרדה שבין תחומי הסמכות של המלך והסנהדרין כמקור להפרדה הנדרשת בין תחומי הסמכות של המדינה והדת.[28] כתוצאה מכך הוא פסל היבטים שונים של השילוב בין דת ומדינה הנהוגה במדינה ישראל, בעיקר סביב הנושא של המעמד האישי. לתפיסתו גם החוק האזרחי אינו יכול להתערב בענייני דת, גם כאשר הוא מתאים להלכה. גישה זו דומה גם לרעיונות יסוד בהגות הליברלית הקלאסית.

עוד לדבריו, עקרונות דמוקרטיים נוספים נמצאים גם ביהדות. למשל, עיקרון הפרדת הרשויות: מערכת המשפט ההלכתית אינה מופקדת בידי המלך, אלא בידי הסנהדרין, שהמלך כפוף לחכמיה בפעולות כמו יציאה למלחמת רשות. מסיפורי התנ"ך עולה גם יכולת הביקורת של הנביא את מעשי המלך, כגון במשל כבשת הרש. אלמנט הסכמי נוסף הקיים בשלטון היהודי מזכיר הרמב"ם במשנה תורה (הלכות ממרים ב), שם הוא פוסק כי על בית הדין לבדוק האם תקנות, גזרות ומנהגים שברצונם לקבוע יתקבלו בציבור, קודם שיחליט עליהם.

בתחום הפוליטי הביע הרב עמדות ימין (קודם עלותו ארצה, לדבריו, לא העמיק בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני, והביע עמדות הנוטות לשמאל).[29] הרב רבינוביץ' הביע עמדות נחרצות בתקופת הסכם אוסלו נגד ההסכם ונגד ממשלת ישראל, וצוטט בראיונות כאומר שמי שמוותר על חלקי ארץ, מסכן את המדינה.[30] לאחר אחד מכנסי הרבנים בעניין, אף ארגן צעדת רבנים לביתו של ראש הממשלה במחאה על התוכנית, וצעד בראשה יחד עם הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא[31]. באותה תקופה, בדחיפת הרב שבתי זליקוביץ והרב שלום גולד, ייסד יחד עם הרב אברהם אלקנה שפירא את איחוד הרבנים למען ארץ ישראל, בו היה מנותני הטון הבולטים, מה שגרם לגורמים מסוימים לנסות להזיק לו. לאחר רצח רבין נחקר הרב רבינוביץ' בחשד להסתה. החקירות לא הניבו כתב אישום, אך זכו לתהודה רבה בציבור הדתי. בתגובה לחקירתו ולפעילות הגורמים האמורים, הגיע הרב אברהם שפירא באופן מיוחד וחריג למסירת שיעור בישיבת מעלה אדומים במטרה לחזק את ידיו, כשאת מחציתו השנייה הקדיש לדבר בשבחו של הרב רבינוביץ' וחשיבות כבודם של תלמידי חכמים[31][32].

הרב רבינוביץ' התנגד למסירת שטחים, דבר שהתפרש בעיניו כחולשה הגורמת לאבדן חיים. תפיסה זו מעוגנת לפי פרשנותו בדברי הרמב"ם "שתחילת נפילה - ניסה" (הלכות מלכים ז, ד). פסק כי יש לסרב פקודה במקרה שנדרשים לפנות שטחי ארץ ישראל, כגון בתוכנית ההתנתקות,[33] היה חבר בוועד רבני יש"ע. טען שאין הצדקה למימוש תוכנית ההתנתקות, גם מבחינה מוסרית, ופסק שאסור לחייל לסייע לה. לדבריו, כל חייל שהשתתף בפינוי עבר על איסור גזל, ולפי ההלכה הוא מחויב להשיב מכיסו את רכושם של האנשים אותם פינה.[34]

יחס לנצרות

הרב רבינוביץ' פסק שהנוצרים אינם נחשבים לעובדי עבודה זרה, וזאת על בסיס דברי התוספות שאומות העולם לא נצטוו על עבודה זרה בשיתוף.[35] בספרו 'מסילות בלבבם' הוסיף כי במהלך השנים חלו תמורות בנצרות וכיום חלק מהזרמים בה זנחו את אמונת השילוש לטובת אמונת הייחוד.[36] בשנותיו באנגליה השתתף לצד אישים נוספים, במפגשים בין-דתיים עם נציגי הכנסייה האורתודוקסית בלוצרן[37] והקתולית בלונדון.[38]

בשנת תשע"ד פרסם עם דוד סתיו פסק המתיר לקבל כסף מהקרן לידידות לטובת הפעלת קייטנות קיץ. לדבריו, גורמים במשרד החינוך הבהירו כי הקרן לא תשפיע על התכנים המועברים בקייטנה. הוא הוסיף כי קבלת התרומה מהווה הזדמנות לחיזוק הקשר בין ישראל לעמים.[39] בעקבות הצתת כנסיית הלחם והדגים על ידי שני צעירים יהודים בשנת 2015, קרא הרב רבינוביץ להצטרף למימון נזקי השריפה.[40][41]

ספריו

  • יד פשוטה – פירוש על "משנה תורה" לרמב"ם (21 כרכים): מדע (2 כרכים), אהבה (2 כרכים), זמנים (3 כרכים), נשים (2 כרכים), זרעים (3 כרכים, לא מלא), נזקים (3 כרכים), משפטים (3 כרכים), שופטים (3 כרכים).
  • הדר איתמר – הדרנים על מסכתות הש"ס, תשל"ב[42]
  • מלומדי מלחמה – שאלות ותשובות בענייני צבא, תשנ"ג; מהדורה שלישית תשס"ד
  • עיונים במשנתו של הרמב"ם, תשנ"ט; מהדורה שנייה תש"ע
  • דרכה של תורה – פרקים במחשבת ההלכה ובאקטואליה, תשנ"ט
  • שיח נחום – שאלות ותשובות על סדר השולחן ערוך, תשס"ח
  • מסילות בלבבם – פרקי הגות, היחיד החברה והמדינה בראי התורה, תשע"ה; מהדורה חדשה בהוצאת ידיעות ספרים, תשפ"א (2021)
  • סבירות והסתברות בספרות חז"ל והראשונים – מהדורה עברית לעבודת הדוקטורט, תשע"ח
  • Probability and statistical inference in ancient and medieval Jewish literature, University of Toronto Press, 1973

רשימה ביבליוגרפית של פרסומי הרב רבינוביץ' לאורך השנים, נתפרסמה בידי הרב עזרא קליין, בכרך ב של ספר היובל לכבודו, מברכת משה, הוצאת מעליות תשע"ב.

הוקרות

בשנת ה'תשנ"ט (1999) זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית.[43]

בשנת ה'תשע"ב יצא לכבודו קובץ המאמרים "מברכת משה", הכולל שני כרכים ועוסק במשנת הרמב"ם.

בשנת ה'תשע"ה (2015) קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן.[44]

לרגל קבלת התואר הוקדש הכינוס ה-49 של פורום "ניצוצות" למשנתו.[45]

בשנת ה'תשע"ח (2018) נערך יום עיון בישיבת ברכת משה לרגל הגיעו לגיל תשעים. באותה הזדמנות הושקה המהדורה העברית לעבודת הדוקטורט שלו.[46]

בשנת ה'תשפ"א (2020) נבנה לזכרו בוסתן על ידי נוער מעלה אדומים במימון חלקי של עיריית מעלה אדומים.

מתלמידיו

לרב רבינוביץ' תלמידים מארצות הברית, מאנגליה ומישראל. בעשרות השנים שבהן הוא עומד בראשות הישיבה במעלה אדומים למדו בישיבה מאות רבות של תלמידים. שניים מתלמידיו מכהנים כר"מים בישיבה. מרבית תלמידיו פנו ללימודים אקדמאיים, בפרט למדעי הטבע והחברה. בין תלמידיו:

  • הרב ירון בן דוד, רב קיבוץ בארות יצחק
  • הרב רמי רחמים ברכיהו, רב משטרת ישראל רבה של טלמון לשעבר
  • הרב גבריאל גולדמן, רב כפר אדומים
  • הרב אוריאל גנזל, רב היישוב רבבה, ראש מכון צהר לחקיקה
  • הרב ד"ר צחי הרשקוביץ
  • הרב פרופ' דניאל רייזר, ראש החוג למחשבת ישראל, מכללת הרצוג
  • הרב דוד זנו, רב מושב שלווה, עורך ספרו של הרב רבינוביץ "דרכה של תורה"
  • הרב יונתן זקס, רבה של אנגליה לשעבר, ומחבר ספרי הגות יהודית
  • נחום לנגנטל, חבר הכנסת לשעבר
  • הרב ד"ר אביעד סטולמן, אוצר אוספי היהדות בספרייה הלאומית ומחבר שו"ת "פלא יועץ"
  • הרב פרופ' דרור פיקסלר, פיזיקאי המפרסם מאמרים וספרים תורניים
  • הרב ד"ר עידו פכטר, רב קהילה בנתניה, מרצה וכותב בתחומי יהדות מודרנית, עובד בנאמני תורה ועבודה.
  • הרב יוסף פרנקל, ראש הישיבה התיכונית מעלה אדומים
  • הרב יוני רוזנצוייג, רב קהילת 'נצח מנשה' בבית שמש, לשעבר ראש ישיבת שבות ישראל באפרת. מחבר שו"ת "ישרי לב"
  • הרב אלי רייף, רב קהילות 'השחר' ו'חושן מודיעין' במודיעין ועורך ספרי הרב "מסילות בלבבם" ו"שיח נחום"

לקריאה נוספת

  • משה קרונה, "הרב ד"ר נחום אליעזר רבינוביץ - גדול בתורה ונכבד במדע", בתוך: אישים וניחוחים, תל אביב תשנ"ב, עמ' 164–175 (ריאיון עם הרב רבינוביץ')

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרב נחום אליעזר רבינוביץ' בוויקישיתוף

מאמריו

ראיונות עמו

מאמרי ביקורת על ספריו ומשנתו

על שו"ת שיח נחום ועל התשובות בו

על הספר מסילות בלבבם

על ספרים ותחומים נוספים

הערות שוליים

  1. ^ ברוך דיין האמת: הרב נחום רבינוביץ', ראש ישיבת מעלה אדומים, הלך לעולמו
  2. ^ "נר ישראל" בחורים גראדואירן פון אוניוועסיטעטען און האי-סקולס, פֿאָרװערטס, 2 ביולי 1950
  3. ^ כתבי השרידי אש, ח"א עמ' קס"ט (תשובה לרב רבינוביץ)
  4. ^ מכתב רבי נחום אליעזר ראבינאוויטש, דאלאס טקסס, תשי"ג 1953, באתר בית המכירות בידספיריט
  5. ^ שמעון וועבער, טשארלסטאן, סאוט קאראלאינע, פארװערטס⁩⁩, 14 נובמבר 1957
  6. ^ הרב נחום אליעזר רבינוביץ', האם מותר לעלות לירח?, המעין 238 [סא, ד], תמוז תשפ"א, עמ' 80–82.
  7. ^ לדוגמה: פרופ' מלך שפירא, כתבי הגאון רבי יחיאל יעקב ויינברג, כרך א, סימן פ, סקרנטון תשנ"ח, עמ' קסה-קסט.
  8. ^ אריאל הורוביץ, "דרוש כאן הלל", מוסף שבת, מקור ראשון. פורסם בnrg, 13/10/2017
  9. ^ מתוך הספדו של בנו בלוויה
  10. ^ 500 רבנים ערווארט צו קאנווענשאן פון הסתדרות הרבנים מאנטאג, פארװערטס⁩⁩, 15 ינואר 1971
  11. ^ TORONTO, The American Jewish World, 21 מאי 1971
  12. ^ מארק סגל, "החשמונאים החיים עמנו", דבר, 31 בדצמבר 1976, עמ' 14
  13. ^ אתר כיפה
  14. ^ ראו: ועדת נאמן לנושא הגיור בישראל - קטעי עיתונות, רדיו וטלוויזיה, עמ' 66, באתר ארכיון המדינה.
  15. ^ רעות הדר, תוקם רשת בתי דין עצמאיים לגיור, באתר ערוץ 7, כ"ה באב תשע"ה, 10/08/15
  16. ^ מנדי גרוזמן, "עוקפים את הרבנות: הוקם בית דין חדש לגיור", פורסם בnrg, 10/8/2015
  17. ^ עשרות רבנים: "עלו להר הבית – בטהרה", באתר ערוץ 7, ‏27.7.17
  18. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב
    'סוג: הרצאה באוניברסיטת בר-אילן' אינו ערך חוקי         אוטומציה בעולם ההלכה - הרב פרופ' נחום רבינוביץ, הרצאה באוניברסיטת בר-אילן באתר יוטיוב (אורך: 37:59)
  19. ^ תחומין לב
  20. ^ מסילות בלבבם, עמוד 479
  21. ^ שיח נחום, סימן עט
  22. ^ 'הערכה מדעית כיסוד לפסיקת הלכה', בתוך: עיונים במשנתו של הרמב"ם, ירושלים תש"ע, עמ' קע-קעא; פורסם לראשונה בתחומין ח, תשמ"ז.
  23. ^ שו"ת שיח נחום, עמודים 294–295, מכון מעליות
  24. ^ פירוש המשנה לרמב"ם מסכת סנהדרין י
  25. ^ הרב רבינוביץ בנוסח מחודש לברכת נחם של תשעה באב
  26. ^ שו"ת שיח נחום, עמודים 121–122, מכון מעליות
  27. ^ 27.0 27.1 27.2 פוליטיקה בגובה חז"ל, ריאיון עם הרב רבינוביץ' במוסף אתנחתא של בשבע
  28. ^ רמי שוורץ, התיאולוגיה הפוליטית של הרב נחום אליעזר רבינוביץ (אנגלית), The Torah u-Madda Journal, עמ' 1-32
  29. ^ ראו: ישראל הראל, אזהרה מפני ירידה במוסר הצבא - בכנס בניר-עציון, מעריב, 12 ביולי 1972
  30. ^ יהונתן גוטליב, מאבקו של הרב נחום רבינוביץ' בהסכם אוסלו, באתר ערוץ 7
  31. ^ 31.0 31.1 הרב יעקב שפירא, עניו במלוכה, באתר ערוץ 7
  32. ^ יהודה יפרח/ בכל רגע סברה חדשה , מקור ראשון, מוסף "שבת", /2017/10/08
  33. ^ מתוך הספר פניני הלכה
  34. ^ יואל יעקובי, בשבע 185: המשימה: התמסרות לתורה, באתר ערוץ 7
  35. ^ מלומדי מלחמה, מכון מעליות, סימן מג, עמודים 146–149, על פי התוספות במסכת בכורות, ב ע"ב
  36. ^ מסילות בלבבם, מכון מעליות, עמ' 479-480
  37. ^ מאיר וגנר, רב־שיח בין יהודים לנוצרים, מעריב, 24 באפריל 1977; הרב יונתן זקס (תלמידו), The Heroism of Tamar (Vayeshev 5775), באתר rabbisacks.
  38. ^ INTERNATIONAL CATHOLIC-JEWISH LIAISON COMMITTEE, 9th MEETING, London, England, March 31st - April 2nd, 1981
  39. ^ קבלת כספים מהקרן לידידות
  40. ^ הרב ד"ר אלון גושן גוטשטיין, תתפלאו: הרבנים שהתגייסו לשיקום הכנסייה, באתר ynet, 20 ביולי 2015
  41. ^ מה מבקש הרב נחום רבינוביץ' לתקן?
  42. ^ ספרים חדשים: עיונים בתלמוד, מעריב, 3 בנובמבר 1972, עמ' 38
  43. ^ הזוכים בפרס הרב קוק
  44. ^ https://www1.biu.ac.il/File/bot2015/NachumRabinovitchHe.jpg
  45. ^ אוניברסיטת בר אילן, באתר www.biu.ac.il
  46. ^ יוטיוב
עץ משפחת פרנק


הרב צבי פסח פרנק (הראשון)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שרגא פייבל פרנקרבי יהודה לייב פרנק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי משה מרדכי אפשטייןרבי איסר זלמן מלצר
 
בילא הינדא מלצררבי ברוך הורוביץרבי שפטל קרמררבי צבי פסח פרנקהרב זאב וולף פרנקהרב אברהם יעקב אורלנסקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ראה:
עץ משפחת רבני ישיבת חברון		הרב צבי יהודה מלצרפייבל מלצררבי אהרן קוטלררבי יצחק מאיר
בן מנחם		רבי יעקב יצחק רודרמןהרב מרדכי
שוחוטוביץ		שמואל תנחום פרנקפייבל פרנקיעקב פרנקרבי שמואל רוזובסקיהרב חיים גרונם לנדאורבי חיים שרגא פייבל פרנקרבי אברהם דב אוירבךאליעזר דן סלוניםהרב יקותיאל עזריאלי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יהודה עמיטלגוריון מלצררבי שניאור קוטלררבי דב שוורצמןהרב אביעזר פילץהרב נחום אליעזר רבינוביץ'רבי יוסף כהןדב פרנקהרב יצחק הקרהרב צבי רוטברגחיים מיליקובסקירבי רפאל בנימין לויןרבי אברהם קופשיץהרב יחיאל מיכל שטרן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב מלכיאל קוטלרהרב דוד שוסטלהרב ירוחם אולשיןדינה רבינוביץ'הרב דוד כהןחיליק פרנק

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33028385נחום אליעזר רבינוביץ'

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הרב_נחום_אליעזר_רבינוביץ%27&oldid=2588668"