שיתוף (עבודה זרה)
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: מקורות דלים ומאוחרים, טעויות ועוד.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: מקורות דלים ומאוחרים, טעויות ועוד. |
שיתוף היא התפיסה המוטעית כי יש עוד אלוהים אחרים, או כוחות עליונים כל שהם מלבד ה', ה'שותפים' לו בהנהגת העולם.
עקרונות השיטה
קיימות שתי שיטות בהסבר פילוסופיית ה"שיתוף";
דעת רבי חיים מוולוז'ין שעובדי העבודה הזרה בשיתוף האמינו שאין ראוי לה', לרוב גדלותו, להשגיח ולנהל את העולם, ועל כן הוא מסר את הנהגת העולם לכוחות הגלגלים והמזלות, כדי שינהיגו אותו כרצונם. הם חשבו שאין חוצפה גדולה מאשר שאנו הקטנים נעבוד את ה' הגדול, וכל שכן שנתפלל אליו ונבקש ממנו את צרכינו, ועל כן הם עבדו רק את הכוכבים והמזלות, שלדעתם הם "שליחי ה'" להנהיג את העולם. היו מהם שעבדו לחיות ועופות, כדי שהמזל הממונה עליהם ישפיע על עובדיהם[1].
אמנם, שיטת חסידות חב"ד היא שהשיתוף הוא סגידה והודיה למציאות אחרת בנוסף לעבודת האלוקים, היא נובעת מתוך תפיסה שגויה שלמרות שבורא העולם הוא המנהיג אותו, ישנם כוחות נוספים השותפים לו בהנהגת העולם וממוצעים בין האדם והבורא, וההשפעה לעולם עוברת דרכם, ועל כן יש להודות להם על הנהגתם את העולם והשפעתם את הטוב, ומשום שהם משוכנעים שאם יעבדו להם כראוי - הם יעזרו להם וישפיעו עליהם יותר טובה, מאחר וההשפעה עוברת דרכם ויש בכוחם להחליט אם להעביר אליהם את הטוב או לא[2].
תפיסת מאמיני השיתוף שונה מזו של עובדי העבודה זרה - אף אלו מהם הסוברים ש"עזב ה' את הארץ" - משום שאלו סוברים שה' אינו מנהיג את העולם, אלא רק הכוחות האחרים הפועלים בכוחות עצמם. אמנם עובדי העבודה הזרה בשיתוף מאמינים שיש לה' חלק בהנהגת העולם גם לאחר שברא אותו, אלא שההנהגה מופקדת בידי ממונים למיניהם, ואליהם ראוי לעבוד.
חטא העגל
כתבו הראשונים שחטא העגל לא היה עבודה זרה רגילה, אלא בשיתוף.
המצווים בשלילת השיתוף
על ישראל השיתוף נאסר, ודין זה נלמד מהפסוק "זובח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו[3]"[4]. אך כתבו התוספות[5] ש"בני נח לא הוזהרו על כך". ישנם פוסקים שלמדו את דברי התוספות כפשוטם, ולדבריהם בני נח מותרים בעבודה זרה בשיתוף[6], אך פוסקים אחרים סוברים שדברי התוספות מתייחסים רק לשבועה בשם ה' בשיתוף עם שם עבודה זרה, ולא לעבודה זרה בשיתוף ממש[7]. ישנה אף שיטה הסוברת שגוי יכול להתקבל כגר תושב רק אחרי שקיבל על עצמו לפרוש גם מעבודה זרה בשיתוף[8].
ביחס לעשר הספירות
בתקופת הראשונים, כאשר הקבלה היתה נחלת יחידים ורק כמה ממושגיה התפרסמו בציבור, היו חכמים שסברו שהיא נכללת בגדר עבודה זרה בשיתוף. הרשב"ש הסביר זאת בכך שהיה ספק אם עשר הספירות - שהמקובלים בספרד באותה התקופה התמקדו בעיסוק בהן[9] - הן עשרה תארים לה', או עשר כוחות המנהיגים את העולם - ואם כן, התפילה אליהן נכללת בגדר "שיתוף". עוד כתב, שאם הספירות הם אכן כוחות, הרי שאין הבדל בינם לבין הנוצרים - "אם הנוצרים טוענים השלישיות, אלו טוענים העשיריות"[10]. אמנם, לאחר שהתפרסמה תורת הקבלה, הוכח שהספירות אינן אלא כינויים להנהגות ה' בעולם (כמו הצד הראשון בספק הרשב"ש), ואם כן אין בהן חשש איסור.
בקשות ממלאכים ומצדיקים
מכיון שאיסור השיתוף כולל ייחוס כח להנהיג את העולם לכל ישות שהיא, קיימות מחלוקות האם מנהגים מסוימים נכללים בגדר "שיתוף":
- ההתקשרות לצדיק הנהוגה בחסידות בכלל וכמוטיב מרכזי בברסלב - רבי חיים מוולוז'ין כתב "ואפילו להשתעבד ולהתדבק באיזה עבודה לבחינת רוח הקודש שבאיזה אדם, נביא ובעל רוח הקודש, גם זה נקרא עבודה זרה ממש"[11]. על השוואה זו השיב הרב גדליה אהרון קעניג שאין הכוונה בהתקשרות לעבוד את הצדיק או להתפלל אליו, אלא להידבק בו בתור דבקות בתלמידי חכמים גרידא ולאהוב אותו בתכלית האהבה, ועל ידי כך להתחבר לה'[12].
- בקשות ממלאכים כמו בתפילות "מלאכי רחמים", "מכניסי רחמים" (שחוברו בתקופת הגאונים) - היו מחכמי ישראל שהתנגדו לאמירת תפילות אלו. רבי חיים מוולוז'ין אמר שהן אינן מועילות, כי המלאכים מוכרחים לנהוג עם האדם לפי מעשיו, ולא יועיל להתפלל אליהם, ועל כן לא אמר אותן[13]. החתם סופר כתב שכיון שישראל נמצאים לפנים ממדרגת המלאכים ואינם צריכים למליץ [=מתורגמן] בינם לקב"ה, האומר תפילות אלו הינו מקטני אמנה. עם זאת, שניהם לא מחו באומרים תפילות אלו. המהר"ל מפראג התנגד נחרצות לתפילות אלו, ועל כן הציע להן נוסח אחר: מכניסי רחמים "יכניסו" רחמינו וכו' "ישתדלו" "וירבו" תחינה וכו', מלאכי רחמים משרתי עליון "יחלו" נא וכו'. רבי יעקב צבי מקלנבורג בסידורו "עיון תפילה" שינה גם את נוסח תפילת "מידת הרחמים": מידת הרחמים עלינו "נגלגלה", ולפני "קוננו" תחינתנו "נפילה", ובעד "עמנו" רחמים "נשאלה". אמנם, עד מתקופת הגאונים ועד ימי מהר"ל אמרו תפילות אלו ללא התנגדות, ובראשונים ישנם הסברים מדוע אינן "שיתוף"[דרוש מקור].
- תפילות לצדיקים - ישנם כאלו המתפללים ש"בזכות הצדיק יעשה ה'". בתפילה כזו אין שום בעיה. אמנם ישנם המתפללים ש"הצדיק ימליץ עלינו טוב לפני ה'" וכדו'. צורת תפילה זו תלויה במחלוקת לגבי בקשות ממלאכים. אולם תפילה "שהצדיק יושיע / יעשה" וכדו', הרי היא בכלל עבודה זרה בשיתוף.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הצמח צדק - דרך מצוותיך מצוות מילה דף ו, א. דף נט, ב ואילך.
- הרב יואל כהן - ספר הערכים חלק ב' ערך אומות העולם.
הערות שוליים
- ^ נפש החיים, שער ג' פרק ט'.
- ^ על פי רבי מנחם מנדל שניאורסון.
- ^ שמות כ"ב, י"ט.
- ^ תלמוד בבלי, סנהדרין דף ס"ג עמוד א'.
- ^ תוספות, מסכת סנהדרין דף ס"ג עמוד ב', ד"ה אסור.
- ^ רמ"א (אורח חיים סימן קנ"ו), יעב"ץ (מור וקציעה סימן רכ"ד), שואל ומשיב (תניינא, חלק א' סימן נ"א), בנין ציון (חלק א' סימן ס"ג) ועוד.
- ^ נודע ביהודה (תניינא, יורה דעה סימן קמ"ח), פרי מגדים (יורה דעה סימן ס"ה, שפתי דעת אות י"א), שער אפרים (סימן כ"ד), מעיל צדקה (סימן כ"ב) ועוד.
- ^ פרי מגדים, אורח חיים סימן ש"ד, אשל אברהם אות ו.
- ^ לדוגמה, מהחיבורים המועטים בקבלה מבית מדרשו של הרמב"ן, ניתן לציין את הספרים "פירוש עשר ספירות לרבינו עזריאל" ושערי אורה. שיטתו של רבי אברהם אבולעפיה בקבלה היתה שונה, וההתנגדות אליה היתה מטעמים אחרים.
- ^ שו"ת הרשב"ש, סימן קפ"ח.
- ^ נפש החיים, שער ג' פרק ט'.
- ^ חיי נפש, אות ז' ואילך.
- ^ כתר ראש, אות צ"ג.