דוד סתיו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


דוד סתיו
הרב דוד סתיו, 2012
לידה 13 במאי 1960 (60)
ט"ז באייר ה'תש"ך
ירושלים
השתייכות ציונות דתית ליברלית
תפקידים *רב היישוב שוהם
  • יושב-ראש ארגון צהר
רבותיו הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא

דוד שלמה סתיו (נולד בט"ז באייר ה'תש"ך, 13 במאי 1960) משמש כרב היישוב שוהם, יושב-ראש ארגון צהר, יושב-ראש עמית ברשת אור תורה סטון[1] ואחד מרבני תנועת הנוער עזרא. בשנת 2013 (ה'תשע"ד) התמודד על משרת הרב הראשי לישראל אך לא נבחר.

ביוגרפיה

נולד בירושלים, בנם של שמואל דב, ספרן בבית הכנסת ישורון, ואיידל (הדסה) סתיו, בתו של רבי גדליה משה גולדמן, האדמו"ר מזוויהל. למד בישיבת בני עקיבא נתיב מאיר, ולאחר מכן בישיבת מרכז הרב, אצל הרב אברהם שפירא, שאותו הוא מצהיר שרואה כרבו[2], ואצל הרב יהושע צוקרמן. את הכושר לדיינות רכש בכולל בפסגות. התגייס לצה"ל במסגרת הסדר מרכז ושירת במשך שמונה חודשים בחיל השריון[3].

בשנת 1986 החל לשמש כר"מ בישיבת אור עציון וכרב המושב בני דרום. בין השנים 19921994 כיהן כרב בקהילה דתית לאומית וראש ישיבה באנטוורפן שבבלגיה[4]. בשנת 1998 ייסד יחד עם הרב יובל שרלו והרב שי פירון את ישיבת אורות שאול, ועמד בראשה לצד הרב שרלו עד 2009. באותה תקופה החל לכהן כרב היישוב שוהם. בשנים 1996–1998 היה רב בית הספר הדתי לקולנוע מעלה, ובתקופה זו פרסם פסיקות רבות בנושאי תקשורת בכתב העת נקודה.

בעקבות רצח רבין[4], הקים יחד עם הרב שרלו, הרב רפי פוירשטיין ורבנים נוספים את ארגון צהר, והחל משנת 2009 משמש כיושב ראש הארגון. הוביל קמפיין שנלחם בכוונתו של שר הדתות יעקב מרגי למנוע מהארגון להשיא זוגות.

הוסמך לרבנות על ידי הרב אברהם שפירא[5]. הוא מוסמך גם לדיינות, ושימש כדיין בבית הדין לגיור של הרב חיים דרוקמן וכדיין בבית דין לממונות במרכז הארץ. בשנת 2008 התמודד בבחירות למועצת הרבנות הראשית, אך לא נבחר[6].

בשנת 2012 החל לפרסם טור שבועי בנושא פרשת השבוע בעיתון "ישראל היום", והוציא לאור את ספרו הראשון, "בין הזמנים - תרבות בילוי ופנאי בהלכה ובמחשבה". הספר קיבל הסכמה מהרב ציון בוארון, וברכה מהרב יעקב אריאל על כתיבת ספר בעניינים אלו.

משנת 2015 משמש כיו"ר עמית במוסדות אור תורה סטון לצידו של הרב שלמה ריסקין[7].

נשוי לאביבה ואב לתשעה ילדים. בנו הרב אברהם סתיו הוא מחבר ספרים תורניים, בהם הספר "אבוא ביתך - שאלות ותשובות בנושא משפחה" שכתב עם אביו. ובעל טור במקור ראשון.

התמודדותו לרבנות הראשית לישראל

הוא התמודד לתפקיד הרב הראשי לישראל בבחירות 2013, אך הפסיד לרב דוד לאו. הוא ניהל קמפיין נרחב במשך כשנתיים בעלות של למעלה ממיליון דולר[8]. הוא זכה לתמיכת מספר רבנים בציונות הדתית ובהם הרב נחום אליעזר רבינוביץ[9], הרב אהרן ליכטנשטיין והרב יעקב מדן[10], וכן לתמיכת מפלגות הבית היהודי, יש עתיד[11], ישראל ביתנו[12] והתנועה[13], ולתמיכת אישים חילוניים[14].

רבנים חרדים ורבנים מהאגף השמרני-מסורתי של הציונות הדתית הביעו התנגדות למועמדותו, ובהם הרב שמחה קוק[15], הרב צבי ישראל טאו, הרב זלמן נחמיה גולדברג והרב שלמה אבינר[16][17]. הרב עובדיה יוסף יצא בחריפות נגדו, ונגד התמודדותו לרב הראשי בדרשתו השבועית, הוא כינה אותו "רשע" ואמר ש"הוא מסוכן לרבנות, מסוכן ליהדות, מסוכן לתורה" והצבתו לתפקיד הרב הראשי היא "העמדת צלם בהיכל"[18]. בכינוס רבנים בביתו של הרב חיים דרוקמן דרשו ממנו להסיר את מועמדותו כדי לאפשר את בחירת הרב יעקב אריאל[19]. ארגון הרבנים האמריקניים, RCA, תמך בו, וגינה את דברי הרב עובדיה[20].

דעותיו והשקפותיו

נחשב כבעל גישה ליברלית מבחינה הלכתית[21]. הוא מותח ביקורת על מדיניות הגיור המקובלת בבתי הדין לגיור. לדעתו, הגיור צריך להיות מבוסס על קבלת עול מצוות עקרוני והצטרפות לאומית, ואולפני הגיור צריכים להתמקד בעקרונות אמונה בסיסיים ולא בפרטי המצוות המעשיות[22]. הוא תומך בהסכמי קדם נישואין המיועדים למנוע סרבנות גט ופועל ליצירת הסכמה רבנית על נוסח מקובל להסכמים[23].

בחודש אלול ה'תשע"ב פרסם עם הרב יעקב אריאל את "תכנית ג' אלול לחיזוק הרבנות הראשית וזיקתה לכלל הציבור בדרכו של הראי"ה קוק זצ"ל" (ג' באלול הוא יום פטירתו של הרב קוק). התכנית מציעה שינויים בפעילות הרבנות הראשית ובהם: חיוב רבנויות מקומיות להכיר בגיורים של בתי הדין הרבניים לגיור ובהיתר המכירה בשנת השמיטה, הפיכת תעודת הכשרות הבסיסית של הרבנות לסטנדרט הלכתי אחיד ללא הידורים, פתיחת אזורי רישום הנישואין, ומינוי דיינים בעלי השקפה הלכתית שמתירה הטלת סנקציות כבדות על גברים סרבני גט. במסגרת ארגון צהר, השתתף בהקמת ארגון כשרות אלטרנטיבי לשנת השמיטה כחלופה לכשרות הרבנות הראשית, לאחר החלטת הרבנות לאפשר לרבני ערים למנוע תעודת כשרות מפירות היתר מכירה שנמכרים בתחום אחריותם[24].

תמך בגיוס בחורי ישיבות[25]. הוא גינה את פרסומו של הספר תורת המלך, וכתב ש"אסור היה להראות אפילו למראית עין שמותר לרצוח פלסטינים", ושרצח של גוי חמור יותר מרצח של יהודי, משום שיש בו חילול השם. לטעמו יש להיאבק על שמירת אזורים בעלי סיכוי להתיישבות ערבית על ידי יישוב יהודי מוגבר ולא בפסקי הלכה ש"מזיקים ברמה הציבורית"[26] לדבריו.

בספרו "בין הזמנים - תרבות בילוי ופנאי בהלכה ובמחשבה" הוא מגלה הערכה כלפי התרבות החילונית והנוכרית על חשבון הלכות צניעות ושמירת העיניים: "כאשר מדובר בסרט בעל ערך חיובי רב, שיש בו סצנות מעטות עם בעיות צניעות קלות, אפשר להתיר את הצפייה בסרט ולהסתפק בעצימת עיניים בסצנות הבעייתיות"[27], ועוד "מותר לצפות בהצגת נשים המבוססת בעיקרה על העברת תכנים ולא על הבלטת גוף האישה"[28]. לגבי קריאת ספרים: "מותר לקרוא ספרים שמופיעים בהם קטעים לא צנועים שאינם עיקר הסיפור ואפשר לעבור עליהם בזריזות או לדלג עליהם"[29], לנשים, לדבריו, לא קיימת מגבלה זו כלל[30]. בראיון למקומון "שהם פלוס" סיפר שקרא ואהב את ספרה של יוכי ברנדס הפרדס של עקיבא, "למרות שיש לי ויכוח עם הסופרת", וכן את ספרה מלכים ג.

התיר חלק מאיסורי לשון הרע ורכילות בנימוק של צורך ציבורי כלשונו: "מותר ואף רצוי לקרוא כל מידע שעשוי לסייע לאדם בהבנת המצב הפוליטי, הביטחוני והכלכלי, הגם שהוא כרוך בלשון הרע על מנהיגים או דמויות אחרות"[31]. כמו כן פסק כי איסור הצלת נכרי בשבת אינו תקף בימינו, בשם סברא ש"ההלכות שלא חייבו להציל חיי גוי עסקו בגוי שהיה אדם מושחת בהנהגותיו ומידותיו ולא דיברו על גויים השומרים על ערכים מתוקנים כמו בימינו"[32].

בראיון בנושא איסורי עריות חמורים, הביע את דעתו שמדובר באיסור חמור, אך ברמת ההתייחסות האנושית לאנשים המצהירים על היותם עוברי עבירות אלו, אין לדחות אנשים מסוג זה, ויש לקיים אתם דיאלוג ולנסות להקל על מצוקתם תוך בדיקת הפרמטרים של ההלכה[33].

באוגוסט 2015 הצטרף לבית הדין "גיור כהלכה" בראשות הרב נחום אליעזר רבינוביץ'[34].

ספרים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. "הרב דוד סתיו ישמש כיו"ר עמית של רשת אור תורה סטון | כיפה" (בעברית). בדיקה אחרונה ב-5 ביוני 2018. 
  2. מוטי לוי‏, רב שיח: שיחה עם הרב דוד סתיו, באתר וואלה! NEWS‏, 14 בפברואר 2011
  3. התראות, באתר בשבע - ערוץ 7, 13 בספטמבר 2012
  4. 4.0 4.1 צביה פריגה-לוק, הרב סתיו:רב ראשי, שגריר או עורך דין?, 7 בפברואר 2013, באתר יהודילי
  5. אתר צוהר
  6. תמי גיל, הרבנות הראשית: הרב אליטוב במקום הראשון, חדשות בחדרי חרדים, 23 בספטמבר 2008.
  7. גיא עזרא, הרב סתיו מצטרף להנהגת רשת 'אור תורה סטון', 28 בינואר 2015, באתר "סרוגים".
  8. שי דורון, הוכרזו הרבנים הראשיים החדשים: הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף, באתר של "רשת 13", 24 ביולי 2013 (במקור, מאתר "nana10")
  9. הרב עובדיה נגד הרב סתיו
  10. רבני הר עציון תומכים ברב סתיו למשרת הרב הראשי
  11. זאב קם וארי גלהר, מועמד הבית היהודי לרב הראשי: הרב סתיו, באתר nrg מעריב, 2 ביוני 2013
  12. ארי גלהר, 'יש עתיד' תומכת במינוי דוד סתיו לרב הראשי, באתר nrg‏, 3 במרץ 2013
  13. לבני: "התנועה" תומכת בסתיו לתפקיד הרב הראשי, ynet
  14. ארי גלהר, המאבק לרבנות הראשית ממשיך, באתר nrg‏, 15 במרץ 2013
  15. http://www.nrg.co.il/online/11/ART2/458/352.html?hp=11&cat=1102
  16. אריה יואלי, הרב אבינר: הרב דוד סתיו לא מתאים לתפקיד הרב הראשי, 24 בדצמבר 2012, באתר סרוגים
  17. [1]
  18. הרב יוסף: בחירת הרב סתיו – הצבת צלם בהיכל, באתר ערוץ 7, 15 ביוני 2013
  19. רבנים לרב סתיו: הסר מועמדותך מיידית, באתר ערוץ 7, 26 במאי 2013
  20. אלפי רבנים אורתודוקסים בארצות הברית מתייצבים לימינו של הרב סתיו
  21. http://news.walla.co.il/?w=/9/2647582
  22. http://www.youtube.com/watch?v=SKA2PKWZ7FQ
  23. http://news.walla.co.il/?w=/90/1805791
  24. ידידיה הכהן וחזקי עזרא, צהר תקים מערך כשרות אלטרנטיבי, באתר ערוץ 7, 25 בספטמבר 2007
  25. http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_opinion.php?id=9092&hp=1&newsletter=08.07.2012
  26. קובי נחשוני, הרב אליהו בכנס: "מי שציוני חייב להצטרף אלינו", באתר ynet, 27 בדצמבר 2010
  27. בין הזמנים - תרבות בילוי ופנאי בהלכה ובמחשבה, 2012, עמוד 211
  28. שם.
  29. שם, עמוד 154
  30. שם, עמוד 155. הטעם: "האיסור על נשים הוא דווקא הרהור בקיום עבירה ולא הרהור כללי בענייני עריות".
  31. שם, עמוד 151
  32. "פיקוח נפש של גוי בשבת | שאל את הרב" (בעברית). בדיקה אחרונה ב-5 ביוני 2018. 
  33. http://www.kamoha.org.il/?p=12960
  34. יקי אדמקר‏, מרד במונופול הרבנות: בציונות הדתית מקימים רשת גיור עצמאית, באתר וואלה! NEWS‏, 10 באוגוסט 2015
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0