מסילת הרכבת רפיח – באר שבע
 | |
| בניית סוללת הרכבת מעל נחל הבשור (ואדי שלאלה) על ידי הבריטים ב-1917 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה | המנדט הבריטי |
| עיר | רפיח, באר שבע |
| מפעיל |
הרכבת הצבאית לארץ ישראל  |
| מידע על ההקמה | |
| חברה בונה | הרכבת הצבאית לארץ ישראל |
| התחלת בנייה | 1917 |
| פתיחת המסילה | 8 במאי 1918 |
| סגירת המסילה | 1927 |
| מידע על המסילה | |
| תחילת המסילה | רפיח |
| סיום המסילה | באר שבע |
| סוג המסילה | נוסעים |
| אורך המסילה | 60 ק"מ |
| רוחב המסילה | 143.5 ס"מ |
| מסלולים | 1 |
| מספר התחנות | 5 |
| רשימת התחנות | |
| רפיח, שיח' נוראן, אימרה, כארם ותחנת הרכבת הישנה בבאר שבע | |
| תרשים המסילה | |
.jpg) | |
| מסילת הרכבת רפיח - באר שבע ביחס לקוי החזית של הבריטים והטורקים ב-1917 לקראת הקרב השלישי על עזה | |
מסילת הרכבת רפיח–באר שבע הייתה שלוחה של מסילת הרכבת הצבאית הבריטית שנסללה במלחמת העולם הראשונה (בין השנים 1916–1918) מקנטרה שבגדה המזרחית של תעלת סואץ (בצפון חצי האי סיני) לעזה ולחיפה. הקטע רפיח-באר שבע, שאורכו כ-60 ק"מ, נסלל בשנים 1917–1918 על מנת לתמוך, לוגיסטית, במאמץ המלחמתי הבריטי לכיבוש הארץ. הוא הוסב לשימוש אזרחי עם תום המלחמה והמשיך לשרת את תושבי הארץ עד לביטולו ב-1927 עקב היעדר כדאיות כלכלית.
רקע היסטורי
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה שלטו בארץ הטורקים העות'מאנים, שהצטרפו לציר של גרמניה ואוסטרו-הונגריה. בשנתיים הראשונות של המלחמה (1914–1915) ניהלו את המלחמה בסיני מול הכוחות הבריטים. לאחר ההפסד בקרב רומני ב-1916 נסוגו הטורקים והתבצרו בעזה כשבמקביל כובשים הכוחות הבריטים בסיוע "חיל המשלוח המצרי" (Egyption Expeditionary Force) את רפיח (ינואר 1917) ואת דיר אל בלח (פברואר 1917). עד אפריל 1917 כשלו הבריטים בשני ניסיונות לכבוש את עזה (קרב עזה הראשון וקרב עזה השני) ונאלצו לייצב קו חזית בין עזה ובאר שבע ולהיכנס למלחמת חפירות מול הטורקים.
ההתארגנות למערכה בנגב
לאחר המפלה בקרבות הראשונים על עזה והחלטתו של הגנרל אלנבי להפנות את מאמץ ההבקעה של הקו העות'מאני מגיזרת החוף-העיר עזה, מזרחה לכיוון באר שבע החל חיל המשלוח המצרי (1916) בהתארגנות ותגבור כוחותיו לקראת המשך המערכה. התארגנות זו כללה עבודות תשתית כמו סלילת דרכים ומסילות רכבת, הנחת צינורות להולכת מים, ניקוי בארות, חפירת מוצבים ותעלות קשר ועוד.
סלילת קו הרכבת
אחד האמצעים המרכזיים לתמיכה לוגיסטית בכוחות הלוחמים הייתה מסילת הרכבת שנסללה מרפיח מזרחה בקרבת קו החזית. המסילה נבנתה בשלבים על פי הצרכים הלוגיסטים והתקדמות הכוחות הבריטים. המסילה תוכננה על ידי מהנדסי הרכבת הצבאית לארץ ישראל (באנגלית: Palestine Military Railways, ר"ת P.M.R, לימים הרכבת המנדטורית) הבריטים. העבודה עצמה בוצעה על ידי גדודי עבודה מצריים:
- סלילת הקו, ברוחב תיקני 143.5 ס"מ, החלה במאי 1917 ברפיח (שם הייתה תחנת הרכבת הראשונה). המקטע הראשון שהושלם היה מרפיח דרך שיח' נוראן[1] (בקרבת קיבוץ מגן), שם הוקמה תחנת הרכבת השנייה, למעיינות הבשור (שנקראו אז מעיינות שלאלה)[2].
- ב-28 באוקטובר 1917 הושלמה הארכת המסילה עד אימרה (Imara) (היום קיבוץ אורים) שם נבנתה תחנת הרכבת השלישית.
- ב-3 בנובמבר 1917 הושלמה הארכת המסילה עד כארם (Karm) (מדרום מזרח לאופקים) שם נבנתה תחנת הרכבת הרביעית. בנקודה זו נעצרה הסלילה עד כיבוש באר שבע. בתחנה זו רוכזה אספקה לקראת המשך ההתקדמות מזרחה.
- לאחר כיבוש באר שבע ב-31 באוקטובר 1917 הוארכה המסילה מכארם, התחברה בסמוך לביר אבו רקייק (שדה תימן) למסילה הטורקית לבאר שבע והמשיכה מכאן עד תחנת הרכבת הישנה בבאר שבע וסלילתה הסתיימה ב-3 במאי 1918. ב-8 במאי 1918 יצאה הרכבת הראשונה בין רפיח ובאר שבע.
המסילה מרפיח נסללה ברוחב תקני של 143.5 ס”מ וכדי לאפשר שילוב של קרונות וקטרים טורקים, שתוכננו לרוחב מסילה של 105 ס”מ, הוסיפו הבריטים פס שלישי למסילה התקנית (מבאר שבע ועד נקודת הפיצול בביר אבו רקייק) דבר שאיפשר שימוש בציוד בריטי וטורקי בו זמנית. הסדר זה נמשך עד 1919 ואז פורקה המסילה הצרה והמשך התנועה על הקו נעשה רק עם ציוד התואם לתקן הבריטי (143.5 ס"מ).
השלוחה לחרבת חשיף
במקביל לעבודות הסלילה על הקו הראשי לכארם, סללו הבריטים שלוחת רכבת דרומה ממעיינות הבשור. שלוחה זו נסללה ברוחב תקני (143.5 ס"מ) דרומה לאורך הגדה המערבית של נחל הבשור (אז נקרא נחל עזה) עד קמלה (אל גמלי) (Al Gamli) שם הוקמה תחנת הרכבת החמישית. בנקודה זו התחלפה המסילה התקנית במסילה צרה (60 ס"מ) שחצתה את ערוץ נחל הבשור[3] והמשיכה מזרחה עד חרבת חשיף.
אחרית הקו
לאחר סיום המלחמה המשיכה הרכבת לנוע על הקו בתדירות של 3 פעמים בשבוע[4]. ב-1927 החליטו רשויות הרכבת לסגור את הקו עקב חוסר כדאיות כלכלית[5]. לאחר סגירת הקו פורקה המסילה על מנת להשתמש בה למטרות אחרות. רוב תוואי הרכבת עבר בשטחים שהפכו, עם השנים, לחקלאיים והעיבוד החקלאי מחק את רוב הממצאים בשטח.
אתרים ותחנות לאורך המסילה
על אף הזמן שעבר ניתן עדיין לראות מספר אתרים הקשורים לרכבת (בעיקר במעברי נחלים ובאדמות שאינן מעובדות):
תחנת שיח' נוראן
מערבית לקיבוץ מגן, בקרבת הגבול עם רצועת עזה נמצאים מתקני המים של תחנת שיח' נוראן. במקום 2 מבנים ששימשו לאגירת מים לקטרים וכן מתקנים הקשורים להם.
הגשר על נחל הבשור
הגשר נבנה מעל נחל הבשור (ליד מעיינות הבשור). בערוץ הנחל השתמרו יסודות הגשר. במסגרת שחזורו נבנה גשר עץ על חלק מהנחל והוצבו במקום חלקים ממסילת הרכבת (על שתי הגדות) וכן הוצב במקום קרון אופייני לתקופה שהרכבת פעלה. בגלל רוחב הנחל ואופי השטח המחורץ (שאינו מאפשר עיבוד חקלאי) השתמר קטע ארוך מסוללת הרכבת מצידו המערבי של הנחל. קטע זה כולל חפיר באורך של כ 200 מטר וכן 2 מבתרים בגבעות הלס. הגשר הוכרז כאתר מורשת מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
הגשר על נחל אופקים
הבריטים בנו גשר ברזל מעל נחל אופקים[6]. הגשר משולב בפארק סיירת שקד והוכרז כאתר מורשת מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
המקטע בין נחל אופקים לשדה תימן
תוואי השטח ממערב לגשר על נחל אופקים כולל גבעות נמוכות וערוצי נחלים מה שאילץ את הבריטים לחפור חפירים ולבנות סוללות לאורך כ-8 ק"מ (עד החיבור למסילה הטורקית לבאר שבע). מאחר שהתוואי אינו שימושי לחקלאות, נשתמר רוב תוואי המסילה כולל כ 6-7 חפירים וכמספר הזה סוללות עפר. כמו כן נשתמרו מספר שרידים של גשרים כשבולט ביניהם הגשר מעל נחל חצרים שרובו הגדול השתמר. חלקו המזרחי של מקטע זה עובר במחנה צבאי אליו אין גישה.
גלריה
-
גשר הרכבת מברזל מעל נחל אופקים -
גשר הרכבת מעל נחל פטיש -
קטע משוחזר מגשר הרכבת מעל נחל הבשור -
תחנת הרכבת שיח' נוראן -
במרכז התמונה, מימין לשמאל, שרידי תווי מסילת הברזל רפיח-באר שבע -
סוללת הרכבת ממערב לנחל הבשור והמבתר הדרומי (תמונה מכיוון צפון) -
הגשר מעל נחל חצרים (מדרום לשדה תימן)
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אמנון גת, שרידים ממלחמת העולם הראשונה לאורך נחל בשור (ואדי עזה) ובסביבתו, קתדרה 117, אוקטובר 2005, עמ' 126-103
- רקע היסטורי, באתר "קטר 70414"
הערות שוליים
- ^ נקרא על שם קבר שיח' הנמצא בתחום הקיבוץ
- ^ מעיינות הבשור היו מרכיב חיוני בתוכניות הבריטים לאספקת מים לכוחות
- ^ תמונה מתקופה זו מעידה שהבריטים בנו סוללת עפר שחצתה את ערוץ הנחל ורובה נשטפה בשטפונות
- ^ אחד מהימים האלו היה יום רביעי שהוא יום השוק בבאר שבע
- ^ ייתכן שאחת הסיבות לירידת כדאיות הקו הייתה הפעלת קו חיפה-קנטרה מספר שנים לפני כן
- ^ במספר מקומות באינטרנט מוזכר שהבריטים השתמשו בדוודים של קטרים שמולאו בטון אולם תוכניות בניית הגשר אינן תומכות בסברה זו
28919648מסילת הרכבת רפיח – באר שבע