מגדל אפק
מגדל אפק (נקרא גם מגדל צדק) הוא שרידי יישוב קדום ומצודה על שם העיר אפק המזוהה עם תל אפק (אנטיפטריס) הסמוך. מגדל אפק נמצא מוקף על ידי שרידי הכפר הערבי מג'דל יאבא ששכן במקום עד מלחמת העצמאות. מגדל אפק עומד בשטחו של היישוב ראש העין.
היסטוריה והווה
מצודת מגדל אפק במקום חולשת על "מעבר אפק" שהוא מעבר צר בדרך הים (Via Maris) שהובילה ממצרים דרך ארץ ישראל לארם נהריים. מעבר דרך הים במישור הצר בין תל אפק למגדל אפק היה נחוץ כדי לעקוף את נחל הירקון וכן את הביצות והנחלים של אזור השרון. בתקופת בית שני היה כאן יישוב יהודי בשם מגדל אפק שנהרס על ידי הרומאים בזמן המרד הגדול בשנת 67.
בתחילת המאה ה-12, בממלכת ירושלים, הוקמה במקום מצודה בידי משפחת איבלין בשם "מיראבל" (Mirabel - יפה נוף) על שום הנוף היפה הנשקף משם. בשנת 1187 נכבשה המצודה בידי המוסלמים. במבצר זה התבצר צבא המלכה מליסנדה שהונהג על ידי סניור רמלה כאשר מליסנדה ובנה בלדווין השלישי נלחמו על כס המלוכה. בלדווין השלישי ניצח, סניור רמלה גלה מהארץ ומליסנדה התבצרה במצודת העיר בירושלים. בשנת 1191 במסע הצלב השלישי נהרסה המצודה על ידי המוסלמים אך נבנתה בידי הממלוכים. מהמאה ה-16 היה כאן כפר בשם מג'דל יאבא.
במאה ה-19 השתלט על האזור שייח' צאדק אל ג'מעיני ובנה טירה על חורבות המצודה לריכוז שלטונו ולצורך גביית מסים באופן בלתי חוקי מעוברי אורח, לבסוף הגלו אותו השלטונות הטורקים. מאז הכפר מג'דל יאבא כונה על שמו גם בשם מג'דל צאדק שתורגם לעברית כ"מגדל צדק"[1]. אבל ברוב המקורות כמו במפות נקרא המקום מג'דל יאבא[2].
על משקוף אחד החדרים חקוקה כתובת ביוונית: "המרטיריון של הקדוש קיריקוס". אבן זו נלקחה כנראה ממקום אחר ושימשה כאן בשימוש משני. מרטיריון הוא מקום זיכרון למרטיר ("קדוש" מעונה). לפי המסורת הנוצרים היה קיריקוס ילד בן שלוש שנהרג על אמונתו בימי הקיסר דיוקלטיאנוס בסוף המאה ה-3 לספירה. הכתובת היא מהמאה הרביעית-חמישית לספירה[3].
|
,_Israel.jpg)
ליד מסעף הכבישים ובכניסה אל הכפר ההרוס ניצבת אנדרטה לזכר הלוחמים במלחמת העצמאות שנפלו בכיבוש הכפר. על אדמות הכפר יושבים היום היישובים ראש העין, עינת וגבעת השלושה.
בשנת 1994 הוכרז שטח בן כ- 30 דונם סביב המבצר עצמו כגן לאומי. התהליך הסתיים ב-2005, עם הכרזת 1,671 דונם נוספים כחלק מהגן הלאומי מגדל אפק, לאחר הסרת התנגדות עיריית ראש העין. בשנת 2013 נסגר הפארק למבקרים עד להודעה חדשה בשל ונדליזם[4]. בשנת 2016 החלו עבודות שיפוץ ושחזור האתר, והוא צפוי להיפתח למבקרים בסיום העבודות, כחלק מפארק גדול שיפותח מסביבו.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Denys Pringle, Majdal Yaba, in Secular buildings in the Crusader Kingdom of Jerusalem: an archaeological Gazetteer, Cambridge University Press, (1997), pp. 67-69
- Denys Pringle, The Castle and Lordship of Mirabel. In B.Z. Kedar, J. Riley-Smith and R. Hiestand (eds.), Montjoie: Studies in Crusade History in Honour of Hans Eberhard Mayer, (1997), pp. 91-112
קישורים חיצוניים
- גן לאומי - מגדל אפק באתר רשות הטבע והגנים
משה גלעד, קרב הבלימה על המרחב הירוק האחרון של גוש דן, באתר הארץ, 28 בינואר 2018
הערות שוליים
- ^ כל מקום ואתר מדריך שלם להכרת הארץ, משרד הביטחון - ההוצאה לאור והוצאת כרטא, 1980 הערך מגדל אפק עמ' 275. התרגום לעברית נמצא גם בשמן של מחצבות מגדל צדק הסמוכות לכפר
- ^ במפות 1:250,000 מהשנים 1937 ו-1946 נקרא המקום Majdal Yaba
- ^ ד"ר זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956 עמ' 793
- ^ ונדליזם בגן לאומי מגדל צדק, באתר האינטרנט של רשות הטבע והגנים, 7 בינואר 2013
23371747מגדל אפק