מחולה
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | ערבות הירדן |
| גובה ממוצע[1] | -177 מטר |
| תאריך ייסוד | 1967 |
| תנועה מיישבת | הפועל המזרחי |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 760 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 10.5% בשנה |
(למפת צפון השומרון רגילה)   מחולה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
6 מתוך 10 |
מְחוֹלָה היא התנחלות בעלת אופי דתי לאומי במתכונת של מושב על קו התפר שבין בקעת הירדן לעמק בית שאן, כ-18 ק"מ דרומית לעיר בית שאן. היישוב שוכן על כביש 90, בין הירדן ממזרח ואזור בקעת בזק ממערב. זהו היישוב הצפוני ביותר במועצה אזורית ערבות הירדן.
היישוב הוקם כהיאחזות נח"ל ב-6 בפברואר 1968, ז' בשבט תשכ"ח, ואוזרח ב-13 בנובמבר 1969, ג' בכסלו תש"ל[3]. מבחינה ארגונית שייך המושב לאיגוד המושבים של "הפועל המזרחי" והוא הראשון שהוקם בבקעת הירדן לאחר מלחמת ששת הימים[3].
היסטוריה
היאחזות נח"ל
לאחר מלחמת ששת הימים, באוגוסט-ספטמבר 1967, החלו במטכ"ל צה"ל דיונים על הקמת היאחזויות נח"ל באזורים שנכבשו במלחמה ובהם יהודה ושומרון. הוחלט להתחיל את ההתיישבות ביהודה ושומרון בהיאחזות שתוקם בקרבת הקו הירוק (נחום ברנע הגדיר זאת: גיחה זעירה לדרום הקו הירוק שתמיד ניתן להאבק עליה כתיקון גבול[4]) כהמשך ישיר של יישובי עמק בית שאן.
בסוף דצמבר 1967, לאחר איתור אדמות נפקדים שלא היו בשימוש, הוחלט בדיון אצל ראש הממשלה, לוי אשכול, בהשתתפות שר הביטחון, שר החקלאות ומנהל מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית על הקמת היאחזות באזור הכפר ברדלה. ההחלטה יצאה להכנה בפיקוד הנח"ל מיד בתחילת ינואר אולם התעכבה למשך חודש כדי לאתר היקף מספיק של אדמות לקיום היאחזות. בני גרעין של בני עקיבא עלו למקום ב-6 בפברואר 1968 ובנות הגרעין הצטרפו אליהם ב-12 בפברואר 1968 והקימו היאחזות בשם נח"ל סוכות[3][5].
ב-14 בפברואר 1968, ט"ו בשבט תשכ"ח, חגגו בני הגרעין את העלייה לקרקע במסיבה פנימית ויום זה מצוין על ידי בני עקיבא כיום העלייה על הקרקע. הקמת ההיאחזות בוצעה בלא פרסום וללא קיום טקס פומבי[6]. אפילו כותרת הדיון אצל ראש הממשלה לא ציינה שמדובר בהקמת היאחזות אלא רק ב"עיבוד קרקעות", זאת על מנת למנוע לחצים בתוך ישראל ומחוצה לה כנגד הקמת היאחזויות ביהודה ושומרון. באפריל 1968 פורסמה בירחון במחנה נח"ל כתבה ראשונה על ההיאחזות, אך ללא ציון שמה ומיקומה. באוגוסט 1968 כבר פורסם בעיתונות דבר הקמת ההיאחזות עם ציון שמה ומיקומה ובאוקטובר התקיים טקס העלייה על הקרקע בנוכחות אלוף פיקוד המרכז רחבעם זאבי. באותו חודש פורסם לראשונה ראיון במעריב עם החיילים במקום[7]. באותה תקופה עברה ההיאחזות אל מקום הקבע שלה כ-2 קילומטר צפונית לנקודת ההיאחזות הראשונית, בראש גבעה בגובה 170 מטר מתחת לגובה פני הים[8].
היאחזות הנח"ל אומצה על ידי קיבוצי בקעת בית שאן, דתיים וחילוניים כאחד, אשר ביום האזרוח העניקו עוגה בצורת חומה ומגדל, וכן על ידי מושב כפר הרא"ה אשר ליווה אותו עד התאזרחותו[6]. כן אומץ המושב על ידי לשכות בני ברית ברמת השרון ותל אביב[9].
יישוב אזרחי
היאחזות הנח"ל אוזרחה ב-13 בנובמבר 1969, בטקס צנוע[10]. בהיעדר גרעין משפחות שיתיישב במקום, היא אוזרחה על ידי קבוצה קטנה של בוגרי "גרעיני נחשון" א' ו-ב' של הנח"ל שקודם לכן איישו את ההיאחזות כחיילים[8]. בצעדיו הראשונים הוא המשיך להתנהל כקיבוץ[11] והיו בו רק שני זוגות נשואים[12]. התושבים ראו בלידת הילדה הראשונה, תמר, ביוני 1970, סימן ממשי ראשון לכך שהמקום אכן התאזרח[13]. התקשורת עקבה אחר הצעדים הראשונים של היישוב. היא דיווחה על לידת הבת הראשונה[12], על ברית המילה הראשונה[14] ועל החתונה הראשונה[15]. אלוף פיקוד מרכז, רחבעם זאבי, ליווה מקרוב את היישוב בצעדיו הראשונים.
בסוף שנת 1970, לאחר לפחות שני ניסיונות כושלים[4], נקדחה במקום באר שאפשרה את הרחבת החקלאות במקום[11]. בשנת 1971 הצטרפה ליישוב קבוצה של בוגרי "גרעין גדיל", שאיישו את ההיאחזות בעת שהיא אוזרחה[8]. בראשית שנות ה-70 קיים המושב חקלאות על פני שטח של 4000 דונם, אשר כללה לרוב גידולי גזרים, מלפפונים[16] ומלונים ליצוא. בנוסף היו במושב לול, מוסך ומפעלי תעשייה[17], בהם מפעל למכשירים הידראוליים שבשנות ה-80 היה ליצואן מוסמך בתחום המתכת[18].
בשנת 1978 החליט המושב לבטל את השיתופיות ולהיות מושב עובדים[19]. שליש מן המשפחות המשיכו להתנהל כמושב שיתופי, ובמושב התגוררו זה לצד זה חברי המושב השיתופי וחברי מושב העובדים[20]. בתחילת 1984 עברו חברי המושב השיתופי לשדמות מחולה ואזרחו אותה[21].
בשנת 2001 הוקם בסמוך למחולה מאחז בשם גבעת סלעית, על שם סלעית שיטרית, בת מחולה שנרצחה בפיגוע ירי חבלני שאירע סמוך ליישוב במהלך האינתיפאדה השנייה.[22] במאחז התגוררו בשנת 2012, 10 משפחות[23]. בשנת 2014 התגוררו במושב יותר ממאה ועשר משפחות והרחבה קהילתית שלב ב'.
בשנת 2016 הוקם כקילומטר צפונית מערבית לגבעת סלעית מאחז נוסף בשם שירת העשבים בו נכון ל-2021 גרות עשר משפחות.
ביום הכיפורים ה'תשפ"ג (אוקטובר 2022) הוצת ביישוב משק חקלאי על ידי מחבלים ערבים מהכפר עין אל-בידה, כחלק מטרור חקלאי, ההצתה הוכרה כפיגוע טרור על רקע לאומני.[24]
מקור השם
מקור השם נח"ל סכות הוא כשם העיר המקראית סֻכּוֹת בעבר הירדן המזרחי, או כשם סֻכּוֹת בצדו המערבי של נהר הירדן, המזוהה כיום עם חרבת א-סכות (במקום בו נמצא היום מוצב 'ברווז' של צה"ל)[3][25].
מקור השם מחולה הוא כשם העיר המקראית אבל מחולה[26], שמקומה המשוער מוצע על ידי ארכאולוגים, בין היתר, ב-2 תלים סמוכים ליישוב: תל אל חילו, דרומית למושב[27] ותל אבו צוץ, מזרחית לכביש 90 במקום בו נמצא כיום מוצב 'אגמית' של צה"ל[28].
היישוב "אבל מחולה" נזכר בתנ"ך שלוש פעמים:
- בסיפור מלחמת גדעון והמדינים, כיעד בריחתם של המדיינים (ספר שופטים, ז', כ"ב).
- כאחת הערים בימי שלמה המלך (ספר מלכים א, ד', י"ב).
- כעיר מוצאו של הנביא אלישע, תלמידו ויורשו של אליהו הנביא (ספר מלכים א, י"ט, ט"ז).
חינוך וקהילה
רוב תושבי המקום מתפרנסים מחקלאות, חינוך, משק ומקצועות חופשיים. עיקר הגידולים הם תבלינים ירוקים טריים, תמרים, הדרים ומעט גידולי שדה. כמו כן במקום לולים ורפתות לגידול עגלים להפקת חלב[3]. באגודה השיתופית של המושב ישנם היום מטעי תמרים, פרדסי הדרים ולולים. סטודיו לעבודות אמנות, סטודיו לאומנות הנפחות בברזל, חנות ומעבדה למחשבים וציוד משרדי.
במושב קיימים בית כנסת, מקווה, שיעורים, תנועת נוער בני עקיבא, צרכנייה, מועדון חברים, מועדון לנוער וחוגים, מועדון לגילאי התיכון, ספרייה, בריכה, מרפאה, תחנת דלק, שירותי משרד, דואר ודף מידע שבועי, גנים, פעוטונים, ועדת חינוך פעילה, ועדת תרבות פעילה מאוד, ועדת קליטה ועוד[3]. בשנת 1984 הקימה ויצו במקום מועדון חברות[29].
מבחינה מוניציפלית שייך מושב מחולה למועצה אזורית ערבות הירדן. ילדי יישובי צפון בקעת הירדן, הכוללים גם את שדמות מחולה וחמדת, לומדים בבית הספר המשותף "שקד" שבקיבוץ שדה אליהו[30]. חלק מבני המושב לומדים בתלמוד תורה, ישיבה ואולפנה בבית שאן[3].
בשנת 2007 הוקם במושב מוסד חינוכי לבנות (מחו"ל) שנפלטו ממסגרות חינוכיות[3].
בשנת 2024 הוקם שביל טיול בין היישובים מחולה לשדמות מחולה, שהתפלגו לפני שנים עם הקמתם. הפרויקט לזכר נופלי הבקעה בטבח ה-7 באוקטובר ובמלחמת חרבות ברזל, ולמען אחדות עם ישראל. הטיילת, באורך של כ-2.5 קילומטרים, כוללת מאות עצי זית ונוי ועוברת במעיין "עין רנה" על שם רנה שנרב, שנרצחה בשנת 2019 על ידי מחבלים[31].
אתרים בקרבת היישוב
- שמורת נביעות מחולה - הממוקמת כ-2.5 ק"מ מצפון-מערב למושב, הכוללת שטח ביצתי ובו שפע של נביעות שמימיהן זורמים בתעלות לנחל מלחה.
- עין סוכות - מעיין הנובע מזרחית לכביש 90, באזור שבין מחולה לשדמות מחולה, שמימיו מתנקזים לתוך בריכה טבעית בקוטר של כ-20 מטר ומוקפת קנה מצוי[32].
- עין בליבל - מעיין בקרבת היישוב.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מחולה- מחולה, באתר מועצה אזורית ערבות הירדן
- אפרים חרמון, קול שופר נשמע במחולה, דבר, 6 בספטמבר 1968
- גדעון רום, יום אחד בנח"ל מחולה, דבר, 12 בספטמבר 1969
- עוד 6 קילומטרים ל"רפובליקה הדתית", למרחב, 2 באפריל 1969
מחולה (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 3.7 אודות היישוב מחולה באתר www.mechola.co.il.
- ^ 4.0 4.1 נחום ברנע, גם בהר וגם בבקעה, דבר, 12 בספטמבר 1969
- ^ כך לפי אתר המושב, אולם ההיאחזות נקראה גם נח"ל מחולה (ראו למשל כתבתו של גדעון רום בפסקת קישורים חיצוניים).
- ^ 6.0 6.1 בגלל קיצ'י מיצ'י, מעריב, 26 בדצמבר 1969
- ^ היאחזות נח"ל מחולה, מעריב, 13 באוקטובר 1968
- ^ 8.0 8.1 8.2 יאיר דואר, לנו המגל הוא החרב, כרך 2, 1992, עמ' 166-168
- ^ יצחק אלפסי, בני ברית אימצה את מחולה, מעריב, 12 באוגוסט 1970
- ^ היאחזות מחולה - יישוב אזרחי, מעריב, 17 בדצמבר 1969
- ^ 11.0 11.1 מחולה תמשיך לקיים אורח חיים קיבוצי, מעריב, 25 בנובמבר 1970
- ^ 12.0 12.1 יוסף וקסמן, גנדי רוצה ילדים בצרורות במחולה, מעריב, 11 ביוני 1970
- ^ מחולה מצדיעה - בתקווה, מעריב, 25 באוגוסט 1970
- ^ ברית מילה ראשונה במחולה, מעריב, 30 ביוני 1971
- ^ חופה ראשונה במחולה, מעריב, 7 ביולי 1971
- ^ יבולים מוצלחים בבקעת הירדן, מעריב, 14 באפריל 1971
- ^ אהרן ביר, היאחזויות והתנחלויות 1974, עמ' 37
- ^ יצוא למרות, דבר, 15 בספטמבר 1983
- ^ אהרון דולב, מחולות הקפאון בבקעת הירדן, מעריב, 5 בדצמבר 1980
- ^ שמעון וייס, אנשי מחולה מתורגלים היטב בעירנות, דבר, 4 בפברואר 1982
- ^ שעיה סגל, מושב שיתופי דתי יווסד מחר בבקעה, מעריב, 16 בינואר 1984
- ^ דף לזכר סלעית שטרית, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- ^ משרד הביטחון פועל להכשרת "גבעת סלעית", באתר ערוץ 7, 16 ביולי 2012
- ^ "מפעל חיים של שנים ירד לטמיון": משק חקלאי בבקעת הירדן הוצת בערב יום כיפור, באתר מאקו, 6 באוקטובר 2022
- ^ חרבת א-סכות באתר עמוד ענן.
- ^ ילקוט הפרסומים 2633 (עמ' 1823), 10 ביוני, 1980
- ^ תל אל חילו באתר עמוד ענן.
- ^ תל אבו צוץ באתר עמוד ענן.
- ^ אורה עריף, ויצ"ו אימצה את מושב מחולה, מעריב, 13 ביולי 1984
- ^ גיל אלכסנדר, אכן אסון חינוכי ושמו זרמים, מעריב, 12 באוקטובר 1981
- ^ זיו ריינשטיין, שני ישובים שהתפלגו בהקמתם, התאחדו והקימו טיילת לזכר הנופלים, באתר וואלה!, 12 בפברואר 2024
- ^ עין סוכות באתר עמוד ענן.
| ||||||||||||||
38419071מחולה