נערן
 שלט הדרך של נערן
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | ערבות הירדן |
| גובה ממוצע[1] | -182 מטר |
| תאריך ייסוד | 1977 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 146 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 33.9% בשנה |
(למפת דרום השומרון רגילה)   נערן | |
| http://www.naaran.org | |
.jpg)
.jpg)
.jpg)
נַעֲרָן, אשר נקרא רשמית עד ליוני 2018 "נירן", הוא התנחלות וקיבוץ בבקעת הירדן, כ-10 קילומטרים צפונית לעיר יריחו, השייך למועצה אזורית בקעת הירדן. הרוב המוחלט של תושבי וחברי הקיבוץ משתייכים לקבוצות הבחירה של המחנות העולים. על פי נתוני מועצת יש"ע נכון לסוף שנת 2021 נערן הוא היישוב הישראלי הקטן ביותר ביהודה ושומרון ובו 104 תושבים[2].
מקור השם
קיבוץ נערן קרוי על שם היישוב המקראי נַעֲרָן שהמשיך להתקיים כיישוב יהודי גם בתקופת המשנה והתלמוד[3]. השם נבחר על ידי המתיישבים, אך נפסל על ידי ועדת השמות הממשלתית בגלל שהיישוב הקדום מזוהה במרחק רב מדי מהיישוב החדש. ועדת השמות הממשלתית הציעה למתיישבים את השמות "מבשם" ו"מור" לזכר צמחי הבושם שגדלו באיזור, או "רענן" או "ערן" שהן קרובות ל"נערן"[4]. לבסוף נקבע ליישוב השם הרשמי "נירן". ב-20 ביוני 2018 החליטה ועדת השמות הממשלתית להשוות את שמו הרשמי לשם בו השתמשו תושבי הקיבוץ, ומאז הוא מופיע במפות הרשמיות כ"נערן".
היסטוריה
ראשיתו של קיבוץ נערן בהיאחזות נח"ל אשר עלתה לראשונה על הקרקע בשנת 1971, על ידי גרעיני נח"ל של הקיבוץ המאוחד סמוך לפתחו של ואדי עוג'ה, כחצי קילומטר ממערב לכפר עוג'ה א-תחתא (במקום בו מצוי כיום היישוב ייט"ב)[5], על אדמות שהופקעו מהווקף המוסלמי[6]. ההיאחזות התפרנסה בחורף מגידול ירקות ובמהלך כל השנים מנגריה, שהכינה רהיטים כקבלן משנה של קיבוץ גבעת ברנר[7].
לכבוד הקמת ההיאחזות כתבה מירה מאיר את השיר "נח"ל נערן" (לחן: אברהם זיגמן, עיבוד: אריה לבנון).
בנובמבר 1976 אוזרחה ההיאחזות כיישוב ייט"ב, על שמו של יצחק טבנקין[8]. הגרעין של נערן התמקם באופן זמני במחנה הלגיון הנטוש בקליה[4].
הקיבוץ הוקם במיקומו הנוכחי, על גבעה מצפון לעוג'ה א-תחתא, באפריל 1977 על ידי גרעין של הקיבוץ המאוחד[9].
הקיבוץ התפרנס ממשקי מטעים (בננות, תמרים ומנגו), לולי הודו, מפעל ליריעות פלסטיק ומחצבה[10].
במהלך שנות השמונים, היו בקיבוץ רק 20 חברים, הוא נקלע למשבר כלכלי וחברתי חמור אשר הביא בסופו של דבר בשנת 1993 לעזיבתם של חברים רבים את הקיבוץ[11]. בשנת 1999 יושבה נערן מחדש על ידי גרעיני נח"ל בוגרי תנועת הנוער המחנות העולים[12]. הקיבוץ החדש הוא קיבוץ קבוצות משימתי (קיבוץ מחנכים) אשר מתמקד בפעילות חינוכית בתנועת הנוער "המחנות העולים", בהדרכת נוער בבקעת הירדן וברחבי ישראל[13].
תעסוקה
הענף המרכזי של משק נערן הוא מטע תמרים. ענפים נוספים: מטע ליצ'י, גידולי שדה מתחלפים ומשתלה המתמחה בפרחי נוי.
חברי הקיבוץ עוסקים גם בהפעלת מסגרות חינוך בלתי פורמליות עבור בני הנוער בקיבוץ ובישובים השכנים, כמו גם גנים לגיל הרך אליהם נקלטים גם ילדי חוץ.
רבים מחברי היישוב פעילים בתנועת הנוער המחנות העולים.
ראו גם
לקריאה נוספת
- מילות השיר "נחל נערן", באתר שירונט
- חנן אשל, "כגון... יריחו לנערן...", בתוך: זאב ח' ארליך (עורך), "...לפני אפרים ובנימין ומנשה...", ירושלים תשמ"ה, עמ' 83–88
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של נערן- נערן, באתר מועצה אזורית ערבות הירדן
- על תולדות נערן בתקופה העתיקה ועל בית-הכנסת העתיק ראה נערן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- יונה שמשי, נערים ונערות מתנערים בנערן, למרחב, 12 בפברואר 1971
נערן (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ דו"ח נתוני אוכלוסייה ביהודה שומרון ובקעת הירדן – נכון לינואר 2022, באתר מועצת יש"ע, 6 במרץ 2022
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ה', 894-895
- ^ 4.0 4.1 מ. ציבא, קיבוץ חדש - שם גרוע, דבר, 29 במרץ 1977
- ^ יחיאל לימור, היאחזות נח"ל חדשה - לבקעה, מעריב, 18 בינואר 1971
- ^ עקיבא אלדר, אלפי דונם של אדמות ווקף בגדה הופקעו מאז 67' להקמת התנחלויות, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2012
- ^ יהושע תדמור, חיים חדשים בבקעת הירדן, דבר, 18 בפברואר 1973
- ^ היאחזות נערן בנקעת־הירדן נהפכה ליישוב הקבע ייטב:, מעריב, 17 בנובמבר 1976
- ^ קבוץ נערן עלה על הקרקע בטקס הגיגי, דבר, 14 באפריל 1977
- ^ נערן - קיבוץ לבעלי יוזמה, מעריב, 27 במרץ 1990
- ^ טלי חרותי-סובר, קיבוץ מודל 2006: משק חינוכי וקהילה אקולוגית, באתר ynet, 7 ביוני 2006
- ^ צפריר רינת, מחצבות ישראליות בשטחים מרחיבות את הכרייה, לעתים בלי אישור המינהל האזרחי, באתר הארץ, 4 בינואר 2016
- ^ יאיר שלג, מחזירים את האדם למרכז, באתר הארץ, 5 ביוני 2008
| ||||||||||||||
38237649נערן