נתיב הגדוד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נתיב הגדוד
Moshav Netiv Hagdud.JPG
מגרש משחקים ומועדון חברים בנתיב הגדוד
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית ערבות הירדן
גובה ממוצע[1] ‎-220 מטר
תאריך ייסוד 1977
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 214 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-2.7% בשנה
31°59′20″N 35°26′40″E / 31.9888505371148°N 35.4445346684968°E / 31.9888505371148; 35.4445346684968
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
8 מתוך 10

נְתִיב הַגְּדּוּד הוא התנחלות ומושב חקלאי בבקעת הירדן השייך לתנועת המושבים הנמצא בתחום מועצה אזורית בקעת הירדן, 20 ק"מ צפונית ליריחו.

מקור השם בגדוד העברי ה-38 שלחם באזור נגד הטורקים במלחמת העולם הראשונה, בחלקו המזרחי של "קו שתי העוג'ות". בעת תכנונו נודע היישוב באופן זמני כ"פצאל ג'"[3].

היישוב הוקם באפריל 1975 ועד להכשרת הקרקע השתכנו חברי המושב במעלה אפרים. במאי 1977 עבר למקומו הנוכחי. באוקטובר 1977 היו במושב 17 משפחות שהשתייכו לשתי קבוצות שהיו חלוקות על האופי הרצוי של המושב[4]. באותה עת נבנו ביישוב 30 בתים נוספים לקליטה נוספת. לטענת חברים במושב, תוכנית האוטונומיה במסגרת שיחות השלום עם מצרים טרפדו את אכלוסם[5]. בינתיים המושב התדרדר לחובות כבדים[6].

היישוב נותר דל אוכלוסין ונכלל ברשימת היישובים בתת-אכלוס של משרד החקלאות. בתחילת 2013, עם הגעתו לגודל של 87 חברים ב-44 בתי אב, הוא הומלץ להסרה מהרשימה[7].

רוב התושבים עובדים בחקלאות כגון: גידול ירקות לייצוא, כרם, תאנים, פרחים, וייצור חשמל שמקורו באנרגיה סולארית.

במושב מגדלים עצי ארגן שמזרעיהם מפיקים את שמן הארגן היקר שמיוחסות לו תכונות רפואיות וקוסמטיות[8].

אתרים בקרבת היישוב

אתר יישוב מהתקופה הנאוליתית קדם קרמית א התגלה מדרום ליישוב הכולל שרידי מבנים, שלדים רבים, כלי צור, כלי אבן, כלי עצם, תכשיטים וצלמיות. באתר נמצאו 28 שלדים, רובם במצב השתמרות גרוע. באחד המבנים נמצאו שלוש גולגולות של גברים מתחת לרצפה. הקבוצה כללה גם שלדי ילדים שנקברו עם הגולגולת. הבוגרים ברובם נקברו בקבורה משנית בלא גולגולת. בין הבוגרים מספר הגברים היה גדול ממספר הנשים.[9]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ שמות ליישובים בבקעת הירדן וברמת הגולן, דבר, 26 ביולי 1974
  4. ^ חנן ינאי, התערבות עסקנים בענייני פנים במושבים, דבר, 7 באוקטובר 1977
  5. ^ אהרן דולב, היה לנו חלום בבקעה, מעריב, 6 בינואר 1978; המשך
    אהרן דולב, עיבוי עיבוי אבל אין מועמדים, מעריב, 3 בנובמבר 1978
  6. ^ יצחק בן שלה, ארגון קניות הפסיק האשראי ל-6 מושבים, מעריב, 12 באוגוסט 1979
    יישובים בבקעה ובגוש עציון יקבלו סיוע, מעריב, 22 ביולי 1980
    אהרן דולב, מתיישבי בקעת הירדן נושאים על גבם חובות, מעריב, 1 באוגוסט 1980
    ארגון הקניות יתבע לדין 5 מושבים, מעריב, 6 באפריל 1984
  7. ^ סיכום ישיבת ועדת היגוי בין משרדית לנושא תת-אכלוס, משרד החקלאות, 6 במרץ 2013, עמ' 2
  8. ^ עץ הארגן
  9. ^ דני נדל, עצמות ורוח - מנהגי קבורה פרהיסטוריות בישראל, המוזיאון לפרהיסטוריה על שם משה שטקליס, חיפה, 1992, עמוד 36


Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מושבים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.