פריסקייל סמיקונדקטור
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
 | |
| פסל "פרוסת הסיליקון הכסופה" שהיה ממוקם בחזית אתר הרצליה | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית |
| מוטו | Making the world a smarter place |
| תקופת הפעילות | 2004 – דצמבר 7, 2015 |
| משרד ראשי | אוסטין, טקסס, ארצות הברית |
| ענפי תעשייה | מיקרו-מעבדים |
| הכנסות |
 4.634 מיליארד דולר (2014) |
| רווח תפעולי |
765 מיליון דולר (2014) |
| אנשי מפתח | Gregg Lowe (מנכ"ל) |
| עובדים | 17,300 (2013) |
| freescale.com | |
פריסקייל סמיקונדקטור (באנגלית: Freescale Semiconductor) הייתה חברה אמריקאית שעסקה בתכנון וייצור של רכיבים אלקטרוניים. המטה הראשי של החברה נמצא באוסטין, טקסס.
בסוף 2015 החברה התמזגה עם NXP סמיקונדקטורס וחדלה להתקיים תחת השם פריסקייל.
פריסקייל סמיקונדקטור ישראל
הוקמה כחברת בת של ״מוטורולה סמיקונדקטור העולמית״ בשנת 1982, ביוזמתו של צבי סוחה, כ "מוטורולה סמיקונדקטור ישראל" במטרה לפתח רכיבי טלפון סלולרים ולהקטין את התלות של מוטורולה בחברת הרכיבים Texas Instruments שהייתה הספקית העקרית של מוטורולה בתחום.
"פריסקייל ישראל" הוא השם שניתן לחטיבה ב"מוטורולה סמיקונדקטור", לאחר היפרדותה מהחברה-האם בסוף 2004[1]. הסניף הישראלי, על שני אתריו בהרצליה ובעומר, היה שותף עיקרי במספר פיתוחים פורצי דרך של החברה, בעיקר בתחום המעבדים לעיבוד אותות,תקשורת מחשבים, תקשורת סלולרית ותחום חדש שפרץ בעשור הראשון של 2000, מעבדי מולטימדיה שיועדו לנגנים ניידים ומחשבי נטבוק.
אתרים
אתר הרצליה
למרות חוסר הפרסום היחסי של החברה בקרב הציבור הישראלי, היו בנייני פריסקייל בארץ מוכרים לרבים. מיקומו של בניין החברה בכניסה לאזור התעשייה בהרצליה פיתוח, סמוך למחלף הסירה, יחד עם פסל "פרוסת הסיליקון הכסופה" שהיה ממוקם בחזית הבניין, היוו פרסומת חיה לעולם ההייטק הישראלי.
אתר עומר
האתר בעומר, שפעל בשיתוף עם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, היה חלוץ בהבאת ההייטק הישראלי לבירת הנגב וסביבתה. תקוות רבות נתלו בפעילות החברה כחלק ממימוש החזון של דוד בן-גוריון על הפרחת השממה. שיתוף פעולה זה נקטע סופית בשנת 2009 עם סגירת האתר.
משברים
בצל המשבר הכלכלי של 2008-2009
בעקבות המשבר הכלכלי העולמי בסופו של העשור הראשון של המאה ה-21, חברות חומרה רבות ספגו הפסדים ונאלצו לפטר מאות ואלפי מהנדסים ועובדים. בשנת 2009 פתחה פריסקייל בפיטורים רוחביים בכל מחלקות החברה ובסגירה מוחלטת של האתר בעומר. הקיצוצים ברוב אתרי החברה נעו סביב ה-10%, בעוד האתרים בהודו ובסין, המתאפיינים ברמות שכר נמוכות ביחס לעולם המערבי, כמעט ולא חשו בחרב הפיטורים. הסניף הישראלי ספג מכה קשה כאשר מתוך 600 עובדי החברה ב-2008, פוטרו קרוב ל-130 עובדים, כ-20 אחוזים מעובדי החברה בארץ.
סבב פיטורים נוסף ב-2012
בשנת 2012 נסגרו בחברה מחלקות ופוטרו 150 עובדים נוספים. בעקבות זאת, נותרו בפריסקייל רק כ-250 עובדים[2][3], כמו כן הועברה ״פרוסת הסיליקון״ המפורסמת מחזית הבניין הראשי, שכיום מאוכלס ע״י עובדי חברות אחרות.
סגירת מרכז הפיתוח בישראל
בתחילת שנת 2016, הנהלת החברה החליטה לסגור כליל את מרכז הפיתוח בישראל ובכך לפטר כמעט את כל עובדיה[4]. החלטה זו שמה קץ ל-34 שנות קיומו של האתר החל מתקופת מוטורולה ב-1982[5]. למרות הסמיכות למיזוג החברה עם NXP, סיבת הפיטורין העיקרית הינה קיצוצי החברה בתחום התקשורת הדיגיטלית שנקלע למשבר, תחום שבו עסק האתר הישראלי[6].
המיזוג עם NXP
בתחילת מרץ 2015 הוכרז כי אושרה עסקה למיזוג של פריסקייל לתוך NXP סמיקונדקטורס ההולנדית. היום הראשון למיזוג חל ב-7 בדצמבר של אותה שנה. בעקבות המיזוג השם והלוגו של פריסקייל הוסר והוחלף לשל NXP. נכון ליום המיזוג, החברה היא הרביעית בגודלה בעולם בתעשיית הסמיקונדקטור (אחרי אינטל, טקסס אינסטרומנטס וברודקום).
קישורים חיצוניים
- NXP - אתר האינטרנט של החברה (באנגלית)
- גדי שמשון, פריסקייל: המנוע השקט, באתר ynet, 26 בנובמבר 2004
הערות שוליים
- ^ תוכנית ההפרדה יוצאת לדרך: פריסקייל נפרדת ממוטורולה, באתר ynet, 2 בדצמבר 2004
- ^ אסף גלעד, פריסקייל מפטרת כשליש מעובדיה בהרצליה, באתר כלכליסט, 28 באוקטובר 2012
- ^ מה באמת קורה בפריסקייל ישראל?, אתר צ׳יפורטל
- ^ 2016 החלה ברגל שמאל לעובדי NXP ישראל: 150-200 איש יפוטרו, באתר גלובס
- ^ יואש רווה, פריסקייל ישראל –הסוף!, אתר Chiportal
- ^ סגן נשיא NXP העולמית מסביר למה פוטרו 200 עובדים בישראל, באתר גלובס
