מגדים
 ככר הכניסה למושב. מבט לכוון הכרמל
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | חיפה |
| מועצה אזורית | חוף הכרמל |
| גובה ממוצע[1] | 15 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,222 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -12.1% בשנה |
(למפת הגליל המערבי רגילה)   מגדים | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
8 מתוך 10 |
מְגָדִים הוא מושב עובדים במישור החוף הצפוני, מצפון לעתלית, בתחום המועצה האזורית חוף הכרמל. המושב ממוקם בין כביש 4 ממזרח, למסילת הרכבת וכביש 2 ממערב. המושב מונה 670 איש לא כולל הרחבתו של המושב שבה יש עוד כ-500 איש.
שמו סמלי ונגזר מהפסוק ”שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים כְּפָרִים עִם-נְרָדִים” (שיר השירים, ד', י"ג) והוא הוצע על ידי זאב וילנאי.
היסטוריה
מושב מגדים נוסד ב-15 באוגוסט 1949 כמושב דתי ונקרא בתחילה "צפון עתלית" ו"עתלית ב'", על אדמות שהיו שיכות לעיירה הערבית א-טירה[3]. מקימיו היו 96 משפחות עולים, רובן ממרוקו[4] וחלק נוסף מאלג'יריה, מצרים, טורקיה וספרד, בנוסף, חברו למשפחות העולים אחות מוסמכת בשם סרינה שעלתה אף היא ממצרים ומדריך חקלאי בשם יצחק לרנר מהישוב תל-חנן (כיום שכונה בעיר נשר), כשבראשם עמד מייסד המושב, הסופר אליהו אזולאי.
באפריל 1958 הוקמה במקום ספרייה תורנית.[5] במרץ 1960 סוכם עם הסוכנות היהודית על סיוע שיוענק למושב שתושביו התקשו להתפרנס. בין השאר נקבע שהסוכנות תיטע פרדס בשטח 250 דונם עבור המושב.[6] על אף הסיוע והליווי מטעם הסוכנות, התעכבה התאוששותו של המושב עוד שנים אחדות.[7][8]
בשנות ה-90 של המאה ה-20 הוקמה בחלקו הצפוני של המושב הרחבה קהילתית ובה גם שכונה לבני המושב.
ענפי המשק העיקריים במושב הם מטעי בננות, גידולי שדה, לולים וצאן.
כרבני המושב כיהנו רבנים שונים, ביניהם נודעו הרב יוסף פרץ יליד מרקש במרוקו, הרב שמעון ברוך אוחיון, והרב שלמה משה עמאר (משנת תשל"ג, 1973).
אתרים
במרכז המושב עובר נחל מגדים ומצפון לו נחל ספונים, שני ערוצים שראשיתם בהר הכרמל סמוך לבית אורן, בדרכם לים. מול המושב מתנשא על רכס ההר מצוק מגדים.
ממערב למושב מצויה שמורת טבע חוף גלים ובה שני תלים ארכאולוגיים. בדרום נמצא תל סחר, שצורתו ריבוע בשטח כ-4 דונם ושיפוליו בנויים כמדרגות רחבות. על התל נמצאו חרסים המעידים על יישוב בתקופה הפרסית והרומית, שרידי מבנים וגתות חצובות בסלע.
כחצי קילומטר צפונה מתל סחר נמצא תל קרעה, המכונה גם תל מגדים. חפירות שנערכו בו בשנות ה-60 חשפו שרידים של יישוב שהתקיים במקום לסירוגין בתקופת הברונזה, ובו כלי חרס המעידים על מסחר שניהל עם קפריסין. היישוב נחרב כמה פעמים ויושב מחדש בתקופה הפרסית, ההלניסטית והרומית-ביזנטית.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ מקימים 4 מושבי עולים חדשים, דבר, 15 באוגוסט 1949
- ^ עולי 1949 - אזרחי 1953, דבר, 2 בינואר 1953
- ^ עשר ספריות תורניות יחולקו למושבי עולים, דבר, 1 באפריל 1958
- ^ הסוכנות תשקם את מושב מגדים, דבר, 9 במרץ 1960
- ^ י. עופר, מכתב למדור הכלכלי, דבר, 2 באוגוסט 1961
- ^ א. אזולאי, מושב מגדים קורא לעזרה, דבר, 30 באפריל 1964
| ||||||||||||||||||
מגדים35228635Q2918393