אליהו אזולאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אליהו אזולאי
תאריך עלייה 1948
מקום פעילות קזבלנקה, מגדים
תקופת הפעילות 1946–הווה (כ־78 שנים)
השתייכות יהודים מרוקאים

אליהו אזולאי (תרס"א, 1901 - כ' באדר א' תשמ"ו, מרץ 1986) היה רב ומחבר ספרים, מקים מושב מגדים.

ביוגרפיה

נולד ליצחק וליקות (לבית עמאר) ברבאט שבמרוקו. בילדותו למד בבית ספר אליאנס ואצל חכמי העיר, לדבריו הוא "גדל באווירה חב"דית".[1] בתרע"ט התחיל ללמוד ראיית חשבון בהתכתבות באוניברסיטת סורבון. בתום לימודיו הוא עבר לקזבלנקה.

בתש"ז סייע לרבי רפאל עבו ולרב אברהם קלמנוביץ, להקים את מוסדות 'אוצר התורה', ושימש בהתנדבות כמזכיר הכללי של המוסדות. במוסדות היו ישיבות ותלמודי תורה בהם למדו אלפי תלמידים.[2]

עלה לישראל עם הקמתה בתש"ח. במשך תקופה קצרה התגורר במחנה עולים ליד נתניה.

ב-15 באוגוסט 1949 ייסד את מושב מגדים יחד עם 96 משפחות עולים, רובן ממרוקו.[3] המושב החל כמושב דתי, ונקרא בתחילה "צפון עתלית" ו"עתלית ב'". המושב הוקם על אדמות שהיו שיכות לעיירה הערבית א-טירה.[4] אזולאי הנהיג את היישוב. באופן רשמי הוא עסק במושב בהנהלת חשבונות, ועסק גם בענייני ציבור. כן היה חבר במרכז המושבים ושימש בו כראש הוועדה הדתית. במסגרת זו הקים בתי כנסיות ומקוואות במושבי העולים.

בשנת תשכ"ח (1968) יצא לגמלאות והקים בחיפה מרכז סיוע לקשישים בעיקר בנושאים בירוקרטיים.

נפטר בכ' באדר א' תשמ"ו. נקבר בהר הזיתים.

חיים אישיים

בשנת תרפ"ה נישא לפנינה, בת אחיו אברהם, לזוג היו שישה ילדים.

ספריו

חיבר מספר ספרי הלכה והגות, בלשון פשוטה וקלה להבנה. לספריו הסכמות מאת הרבנים: הרב מאיר ועקנין, הרב יעקב סודרי, רבי יצחק חזן,[5] רבי שלום משאש, הרב אליהו בקשי דורון, הרב אברהם חפוטא,[6] שאר ישוב הכהן ועוד רבים. הוא פרסם גם שבחים על ספריו ממספר פוליטיקאים דוגמת יגאל ידין, זבולון המר, משה קצב ועוד ח"כים רבים. הביא גם מספר שבחים מרבניות ומורות.[7]

לצורך כתיבת ספרו הוא התכתב עם רבנים רבים ביניהם הרב יוסף משאש,[8] הרב משה מלכה[9] הרב עובדיה יוסף[10] ועוד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אליהו אזולאי, שלמות הגאולה ואחדות העם, מעריב, 20 במאי 1971
  2. ^ אגרת שבת, חיפה תשל"ו, בהסכמת הרב רפאל עבו, באתר אוצר החכמה; ועד אוצר התורה קזבלנקה, בית האוצר, גיליון א, דו"ח של אוצר התורה קזבלנקה, עמ' 18, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  3. ^ עולי 1949 - אזרחי 1953, דבר, 2 בינואר 1953
  4. ^ מקימים 4 מושבי עולים חדשים, דבר, 15 באוגוסט 1949
  5. ^ התכתבות שלהם נדפסה בספרו יחווה דעת חלק ב סימן יט
  6. ^ התכתבות של שניהם נדפסה בספרו של האחרון מענה אליהו חלק ד וחלק ו
  7. ^ אגרת הברכות - ברכת אליהו, חיפה תש"מ, באתר אוצר החכמה
  8. ^ הרב יוסף משאש, אוצר המכתבים, חלק ג תשובה אלף תשע
  9. ^ שו"ת מקוה המים, חלק ד תשובה כא
  10. ^ התכתבותם נדפסה באור תורה, אב תשמ"ב, שנה יד חוברת יא, גיליון קעא, עמ' תקנט
  11. ^ הרב אפרים גרינבלט מצטט ממנו בספרו רבבות אפרים, חלק ה או"ח סימן נו, ממפיס תשל"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39072214אליהו אזולאי