אכסאל
 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סמל ודגל המועצה המקומית אכסאל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שם בערבית | إكسال | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | הצפון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המועצה | עבד אלסלאם דראושה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 125 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | המאה ה-18 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב 10,000–19,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 15,097 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי | 139 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.4% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 1,615 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי | 142 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[2] | 9,350 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 138 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת עמק בית שאן רגילה)   אכסאל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
3 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 199 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.4041 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 123 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל אכסאל נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אתר המועצה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אִכְּסָאל (בערבית: إكسال) היא מועצה מקומית ערבית במחוז הצפון בישראל, השוכנת בבקעת כסולות שבעמק יזרעאל, למרגלות הרי נצרת שבגליל התחתון. כלל תושביה הם ערבים-מוסלמים.
מקור השם
יואל אליצור משער שהשם המקורי היה כְּסָלֹת על אותו משקל כמו עטרות, וכִּסְלֹת תָּבֹר הוא שם המקום בסמיכות ביחד עם כינוי מזהה שנועד להבדילו ממקום עם שם דומה, אולי כסלון. עד יוסף בן מתתיהו[4] מופיעה בשם הסיומת "ות", אולם בתקופה הביזנטית השם התקצר בסופו, ל"כסלו" או "כסלוס" ומנגד השווא היה לשווא נח והחלה לְהִתּוֹסֵף לעיתים א' פרוסתטית שיצרה את השם "אכסלו" המופיע בבראשית רבה פרשת ויחי[5][6]. בכפתור ופרח מצוין שקוראים למקום "כסל"[7].
ישנם גורסים ששמה נגזר מהמילה כסל, שם נרדף למותן, ומשמעותו שהעיר יושבת כביכול על מותני ההר ("היהודי הקדמון השווה את ההר לגופו של האדם")[8]. אחרים טוענים שהשם נובע מהמשמעות של "מבטח" כמופיע בפסוקים שונים בתנ"ך[9].
היסטוריה
בספר יהושע מוזכרת כִּסְלֹות בתיאור נחלת שבט יששכר על גבול שבט זבולון. אצל יוסף בן מתתיהו היא מוזכרת כגבול הדרומי של הגליל התחתון[10] וככל הנראה כגבול הדרומי של ההתיישבות היהודית בגליל[11]. במאה השישית היא הייתה מושב של בישוף[12]. בשנת 946 ניצחו צבאות השושלת האיח'שידית את סייף אל-דאולה בקרבת אכסאל. הצלבנים בנו במקום מבצר שזוהה על ידי המשלחת של אדוארד רובינסון שביקרה במקום ב-1837[13].
בכפר נמצאו שרידים מהתקופה הרומית[14], אולם אלברכט אלט שיער שמיקומה המקורי של אכסאל העתיקה היה 2 קילומטר צפונית מאכסאל היום, בחרבת טירה, הנמצאת בפאתיה של נוף הגליל[15].
במחצית השנייה של המאה ה-19 התגוררו בכפר כ-400 נפשות, כולם מוסלמים, בבתי אבן בבנייה גסה. במפקד האוכלוסין של שנת 1922 התגוררו בכפר 621 נפשות[16]. במפקד האוכלוסין של 1931 נמנו בכפר 166 בתים מיושבים ב-752 נפשות, כולם מוסלמים[17]. בסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל צוין מספר תושבי הכפר כ-1110 ושטחו נרשם כ-16,009 דונם, מתוכם 2,343 דונם של אדמה ציבורית[18]. במהלך תקופת המנדט הבריטי, אירעו מקרים רבים של חבלה וגנבה בתל עדשים מצד ערבים מאיכסל[19]. במאי 1936 הטילו הבריטים עונש קיבוצי על הכפר בעקבות מקרה של שריפת חציר בתל עדשים[20]. במאי 1938 נחטף המוכתר של הכפר, שניסה לרסן את הכנופיות[21].
בעקבות כיבוש נצרת במבצע דקל, יצאה משלחת מהכפר, ב-17 ביולי 1948, לתל עדשים כדי להודיע על כניעה[22].
אוכלוסייה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים באכסאל 15,097 תושבים (מקום 139 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.4%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 67.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 8,070 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[23]
בריאות ורווחה
באכסאל פעיל הסניף הראשון של יד שרה ביישוב ערבי.
תחבורה
הכניסה הראשית למועצה יוצאת ממחלף אכסאל על כביש 60 (כביש עפולה–נצרת) ומתחברת למועצה ממערב. כניסה נוספת יוצאת מהמועצה דבורייה ליד הר תבור ומתחברת למועצה ממזרח.
בעיר עוברים קווי אוטובוס לנצרת, נוף הגליל ועפולה.
פוליטיקה
בבחירות 2018 ראש העיר המכהן עבד אלסלאם דראושה התמודד והפסיד למוחמד שלבי שנבחר ברוב של 52.24% (4,473 קולות).
בבחירות 2024 התמודד מוחמד שלבי לכהונה נוספת וקיבל כ-32% מהקולות והודח מתפקידו על ידי ראש העיר הקודם, עבד אלסלאם דראושה, שקיבל 43% מהקולות ונבחר לתפקיד.
לקריאה נוספת
נעמי כרמון, יעקב יוניש, מאיר מאיר ברודניץ, טובי אלפנדרי (1993) תכנון הדיור עבור עיר קטנה ערבית בישראל: חקר המקרה של אכסאל. חיפה: הטכניון, המרכז לחקר העיר והאזור (מסת"ב 965-409-003-1)
קישורים חיצוניים
- פרופיל אכסאל נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ יוסף בן מתתיהו, חיי יוסף, פרק 44.
- ^ גאורג קמפפמאייר ציין שהא' נוספה בתקופה הערבית, אולם הדבר אינו מסתבר שכן הא' מופיעה בכתבי יד של יוסף בן מתתיהו, בבראשית רבה וברשימה כנסייתית משנת 536, ראו יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגולם, עמ' 7
- ^ יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגולם, יד יצחק בן צבי, תשס"ט, עמ' 190-192
- ^ אשתורי הפרחי, כפתור ופרח, ספר א', ירושלים תרנ"ט, עמ׳ רצג, באתר היברובוקס
- ^ זאב וילנאי
- ^ למשל: תהילים מ"ט יד, ע"ח ז, איוב ח, יד. אנציקלופדיה מקראית, כרך ד' ערך כסלות תבר, עמ' 224
- ^ יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, ג', ג', א'
- ^ Steve Mason, Life of Josephus, BRILL, 2003, page 196
- ^ Bellarmino Bagatti, Ancient Christian villages of Galilee, 2001, page 214
- ^ The land of Israël: a journal of travels in Palestine, pages 125-126
- ^ Yardenna Alexandre, Iksal: Final Report, Hadashot Arkheologiyot: Excavations and Surveys in Israel, Journal 120, September 26, 2008
- ^ אנציקלופדיה מקראית, כרך ד' ערך כסלות תבר, עמ' 224
- ^ יהושע בן אריה ועמירם אורן, יישובי הגליל ערב מפעל ההתיישבות הציוני, בתוך: ארצות הגליל, כרך א', אוניברסיטת חיפה, 1983, עמ' 339-340
- ^ Census of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areas, Jerusalem, 1932 באתר ה- Internet Archives
, עמוד 73
- ^ הדאווי, סקר הכפרים, עמוד 62
- ^ נאחזים בקרנות המזבח, דבר, 20 בספטמבר 1929
גנבה שנגלתה, דבר, 13 בספטמבר 1934 - ^ עונש קבוצי על כפר כסלות, דבר, 4 במאי 1936
- ^ נחטף המוכתר של כפר כסלות, דבר, 3 במאי 1938
המוכתאר מכפר כסלות שנחטף, דבר, 4 במאי 1938 - ^ כניעת כפר ערבי בעמק, תושבי נצרת מברכים על הכיבוש, דבר, 18 ביולי 1948
- ^ פרופיל אכסאל באתר הלמ"ס
39137797אכסאל