הרב יואל טוביאס (השני)
 | |
| הרב יואל טוביאס | |
| לידה |
י"ד בטבת ה'ת"ש (גיל: 84) פיאטרה ניאמץ, רומניה |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| מקום מגורים | בני ברק |
| מקום פעילות | שיכון ו', בני ברק |
| השתייכות | חסידות בוהוש ורבני רומניה |
| תחומי עיסוק | רבנות, קירוב רחוקים |
| תפקידים נוספים | יו"ר התאחדות הרבנים יוצאי רומניה בישראל, יו"ר האגודה לשימור בתי העלמין ברומניה. |
| רבותיו | אביו רבי שמואל טוביאס, רבי אליעזר זוסיא פורטוגל מסקולען, רבי שלום דרמר, רבי שמעון זאב מילער. |
| בת זוג | רחל טוביאס |
| אב | רבי שמואל |
| אם | פרידא טוביאס |
הרב יואל טוביאס (נולד - י"ד בטבת ת"ש) הוא רב ממוצא רומני מרבני משפחת טוביאס מכהן כרב ואב"ד שיכון ו' בני ברק.
ביוגרפיה
רבי יואל נולד בעיר פיאטרה ניאמץ ברומניה, לרב העיר רבי שמואל טוביאס, ולפרידא. את עיקר תורתו למד עם אביו, ואף הצטרף אליו למסעותיו לצדיקי הדור וגדולי הרבנים.
בגיל 11 נסע לדעעש ללמוד אצל רבי שמעון זאב מילר אב"ד אראד. לאחר שחזר אל בית אביו בפיאטרה, למד אצל רבי שלום דרמר שהיה הרב בניאמץ, עמו שמר על קשר גם לאחר עלייתם לארץ ישראל, המשיך רבי יואל להגיע לביתו בקרית גת וללמוד תורה מפיו. בתקופה זו התקרב לרבי אליעזר זוסיא פורטוגל מסקולען, והושפע ממנו רבות, הן מתורתו והן מניגוניו.
בשנת תש"כ נשא את רחל (נולדה - י"ב בשבט תרצ"ט) בת רבי לוי יצחק שטיינמץ רבה של אויבער-ווישווא ברומניה, ורב העיר קיסריה. רבי לוי יצחק היה מראשוני תלמידי רבי אליעזר הגר מויז'ניץ, כמו כן היה רבי לוי יצחק היה נכד רבי לוי יצחק מבארדיטשוב ובנו רבי מאיר מבארדיטשוב ובעל הצמח ד' לצבי ורבי יהודה כהנא הלר בעל קונטרס הספקות.
לאחר נישואיו עמד רבי יואל לצד אביו בענייני הרבנות, והשתלם תחתיו בפן המעשי וההלכתי. בתקופה זו גם הוסמך להוראה על ידי רבו הרב שמעון זאב מילר מאראד, וכן על ידי רבי יצחק מאיר מרילוס אב"ד באקאו[1].
בחודש חשון תשכ"ד עלה לארץ ישראל יחד עם משפחת אביו, כאשר שניים מילדיו כבר נולדו ברומניה. לאחר עלותו לארץ התמנה לכהן כראש ישיבת קרעטשניף בכפר אתא[2], אחר כך עבר להתגורר בבני ברק ולמד בכולל הלפרין בשכונת זכרון מאיר[3], בהמשך הוסמך שוב להוראה על ידי רבי אברהם צבי ווייס רבה של נוה אחיעזר בבני ברק, וכן מהרב אברהם משה באב"ד רב ביפו.
בהתגוררו בשיכון ו' עמד לצדו של רבי יעקב צבי שמוקלר שכיהן אז כרב השכונה (רבי יואל כבר הכיר את הרב שמוקלר עוד מתקופת היותו ברומניה), ולאחר תקופה קצרה מינהו הרב שמוקלר באופן רשמי לאור חולשתו וזקנותו, לכהן כמו"צ השכונה ולסייע בעדו בכל ענייני הרבנות.
רבנות שיכון ו'
ערך מורחב – שיכון ו'
בשנת תשל"ב לאחר פטירת הרב שמוקלר, בחרו בו וועד הקהילה למנותו כרב ואב"ד השכונה, לאחר המלצתו של הרבי מסקולען[4] מאז החל רבי יואל את רבנותו ופעילותו בשכונה. בחודש סיון תשס"ו הקים רבי יואל את ארגון "בית שמואל" עזרה וסיוע לנוער במצוקה, דרכו יכול היה להשפיע רבות על צביונם הרוחני של בני הנוער תושבי השכונה, במסגרת הארגון היו נמסרים שיעורי תורה לבני נוער תוך הדרכה וליווי אישי לנוער מתמודד[5].
בהמשך התמנה רבי יואל לעמוד בראש הנהלת מוסדות 'חסד לאברהם' שהקים הרבי מסקולען לקירוב בנים ובנות לתורה - יחד עם אשתו הרבנית ששימשה כמדריכה ומחנכת, רבי יואל זכה לאימון רב מצד הרבי מסקולען כאשר מתוקף תפקידו היה אמון ומופקד ישירות על דרך החינוך וההדרכה של כל מוסדות חסד לאברהם על כל סניפיה ואגפיה השונים, כמו כן שאר ענייני המוסדות נעשו בפיקוחו והשגחתו בגיבוי ותמיכה גלויה של הרבי מסקולען[6]. כאשר היה מגיע הרבי מסקולען לישראל כמה פעמים בשנה, היה רבי יואל מצטרף אליו יחד עם בניו לנסיעותיו בערי השדה, בהמשך אירחו רבי יואל בביתו בשיכון ו' כמה ימים.
רבי יואל פעל רבות כדי לסגור את רחוב קהילות יעקב לתנועה בשבתות ומועדי ישראל, למרות היותו רחוב המשמש כמבוא וגשר מבני ברק לתושבי רמת גן, לימים התבטא רבי יעקב לנדא רבה של בני ברק, כי "העיר בני ברק חייבת לו [לרבי יואל] הכרת הטוב בכך שאין חילולי שבת ברח' קהילות יעקב"[דרוש מקור].
דעתו של רבי יואל בעניין מכירת חמץ היא, כי יש להחשיב את המכירה לקנין גמור ולא כהערמה, כך גם הוא נוהג שלא לאפשר מכירת חמץ דרך הטלפון, בטענה כי חסר בגמירות דעת של הקנין ועוד, בנוסף לכך תיקן רבי יואל כי במוצאי החג כאשר הרב קונה את החמץ מן הגוי, יקנה זאת מן הגוי בשטר מכירה מיוחד כמו שעושים בערב החג כאשר הגוי קונה את החמץ מהרב, ולא על ידי ביטול המכירה למפרע או קנין כל דהו[7]. מנהג זה עורר הדים לאור החידוש שבדבר וכי לא היה נהוג כך כל השנים, אך רבי שמואל הלוי וואזנר צידד בעד המנהג ואף שיבחו[8] ואף התחיל בעצמו להשתמש בשטר זה שתיקן רבי יואל.
במרוץ השנים שימש רבי יואל כראש כולל לאברכים בכמה מקומות[9], ביניהם כולל ויזניץ בנתניה, כולל זוטשקא בתל אביב, כולל תומר דבורה בבני ברק ועוד.
בנוסף משמש רבי יואל רב הממונה ושליח מערכת הכשרות של בד"צ חוג חתם סופר פתח תקווה להפרשת תרומות ומעשרות ביקבי ברקן אשר בקיבוץ חולדה, כמו כן הוא מעורב בשאר ענייני ההשגחה ביקב[10].
יהדות רומניה
רבי יואל מחזיק בקשרים ענפים עם יהודי רומניה כמעט בכל קהילה וקהילה עיירה ועיירה, ומדריך אותם לתורה ומצוות כפי דרגתם, רבי יואל נוסע תכופות למסעות חיזוק ברחבי רומניה שם הוא מחזק את בני הנוער ואת אנשי הקהילות בתורה והלכה, לצד זאת פעל רבי יואל רבות למען בניית מקוואות טהרה במקומות רבים ברחבי רומניה שלא היה בהם מקווה טהרה (בין היתר בקלוז', יאס, באהוש, גרויסוורדיין, בדעעש ועוד).
בשנת תשנ"ד (1994) לאחר פטירת הרב הראשי לרומניה ד"ר דוד משה רוזן, עלה שמו של רבי יואל בין המועמדים לבחירה למשרת הרב הראשי ליהדות רומניה[11], לבסוף מיאן בכך רבי יואל בטענה כי אינו רוצה לעזוב את בני קהילתו בשיכון ו'.
בנוסף לכך יזם רבי יואל והקים יחד עם כמה רבנים ואדמו"רים עולי רומניה, את 'התאחדות הרבנים יוצאי רומניה בארה"ק' אשר הוא עומד בראשו, הגוף מאגד תחתיו שלושים וששה אדמור"ים ורבנים יוצאי רומניה, במטרה לרכז את כל ענייני ההלכה וההדרכה לעולי רומניה בארץ ולאלו שעדיין נותרו ברומניה, בין היתר הגוף דואג לשלוח חזנים ליו"ט לקהילות ברומניה, וכן לשלוח שוחטים יראי שמים לקהילות ברומניה.
כמו כן הקים רבי יואל את 'האגודה לשימור בתי העלמין ברומניה', אגודה זו מטרתה היא לשמור על כבוד בתי העלמין ברחבי רומניה[12] (מעל 860 במספר) מפני בזיון והשחתות או כוונות פינוי מטעם הממשלה וכדומה[13], וזאת על ידי בניית חומות מסביב לבית העלמין ושכירת שומרים והעמדתם בכל בית עלמין[14], כאשר השומר גם דואג על ניקיון בית העלמין והתחזוקה השוטפת, באגודה זו חברים בין היתר רבי אהרן רוטר, רבי חיים יהודה דייטש רב קהילת חוג חתם סופר פתח תקווה, ח"כ לשעבר הרב שמואל הלפרט ועוד, רבי יואל בקשריו המסועפים עם הגורמים הבכירים בפרלמנט הרומני, אף יזם פגישה בין בכירי מערכת השלטון ברומניה בהם, נשיא רומניה, ראש ממשלת רומניה, שר התרבות הרומני, ראש הסנאט וראש האופוזיציה בפרלמנט הרומני, שגריר ישראל ברומניה מר סנדו מזור. בה סיכמו על קידום חוק שימור בתי עלמין, הצעת החוק נותנת הכרה רשמית מטעם הממשלה בבתי העלמין היהודיים כאתר שימור המוגן בחוק מפני הריסה או השחתה, לבסוף התקבלה הצעת החוק והוכנסה לספר החוקים הרומני[15].
בכ"א באדר תשמ"ז[16] הקים רבי יואל את 'עמותת תמי"ר' (ת'רבות מ'ורשת י'הדות ר'ומניה)[17], במשך שנים רבות קיימה הארגון שיעורי תורה חיזוק וקירוב ליהודים יוצאי רומניה בארה"ק, כמו כן פעל מכון הוצאה לאור במסגרת הארגון בו הוציאו לאור את ספריהם וחידושי תורתם של חכמי רומניה, וכן תירגומים שונים של ספרי קודש לשפה הרומנית עבור יהודי הקהילות ובני הנוער ברומניה[18], בין היתר פעל הארגון כי גם בני הנוער ברומניה ישתתפו במבחן העולמי של דיני השמיטה במסגרת קרן התרבות של דגל ירושלים (קרן)[19], לימים הפסיק הארגון את פעילותו הרשמית עקב קשיים כלכליים.
רבי יואל נודע כמומחה לבירור יהדות בעיקר אצל עולי רומניה, בתי הדין מפנים רבים מעולי רומניה לקבל ממנו חוות דעת הלכתית אודות כשרות ייחוסם. בהמשך אף הוכר רשמית ונבחר על ידי ועדה של דיינים ונציגי הרבנות הראשית כ'מברר חיצוני' לבית הדין בענייני עולי רומניה[20], במשך השנים כבר הנפיק רבי יואל מתחת ידו מאות חוות דעת הלכתיות בענייני יוחסין לבתי הדין השונים.
הנצחת יהדות רומניה
רבי יואל היה שותף פעיל ומרכזי יחד עם אחיו הרבנים, למען ייסוד בנין בית המדרש הגדול והמוסדות של חסידות בוהוש בבני ברק, ובמשך שנים רבות היה הוא זה שעמד בראש מסע ההתרמות למען ייסוד המוסדות, בין היתר בלט הנאום שנשא באמצע הטיש של ט"ו בשבט בשנת תשל"ב אצל האדמו"ר רבי יצחק מבוהוש, מהלך בלתי נפוץ בקרב חסידים בכלל ובקרב חסידי בוהוש בפרט, בו נואם אחד מן החסידים בפניו של האדמו"ר[21]. באותה שנה ייסד את הכולל ללימוד הוראה בבית המדרש בוהוש ברחוב שדרות רוטשילד בתל אביב אשר אף עמד בראשו, בשנת תשל"ט עבר הכולל ללמוד בבית המדרש בוהוש בבני ברק[22]. לאחמ"כ מינה את בנו רבי אברהם יהודה לעמוד תחתיו בראשות הכולל, תפקיד אותו ממלא עד היום.
בנוסף לייסוד ובנין המוסדות בבני ברק, היה רבי יואל פעיל מוביל ומרכזי בשיקום מחדש של בניני החסידות בעיר באהוש ברומניה, בשנת תשס"ה יזם רבי יואל מהלך היסטורי וחסר תקדים של שיפוץ גדול ונרחב הכולל שחזור מדויק של המבנה ההיסטורי של בית הכנסת העתיק, בניית מקוה טהרה חדש, ושחזור הציורים המפוארים שצוירו על קירות בית הכנסת, כמו כן נכלל במהלך זה שיקום וחידוש בית העלמין העירוני בו נטמן האדמו"ר רבי יצחק פרידמן מבוהוש יחד עם בניו ממשיכי דרכו וכמה מנכדיו.
כמו כן פעל רבי יואל להחיות מחדש את פעילות של כולל רומניה בארץ הקודש, כיום הוא משמש כחבר נשיאות והנהלה וכנאמן ההקדש של הכולל בישראל.
רבי יואל הוא גם ממקימי ומחברי "ועד חסידי שטפנשט", המנציחים את זכר אדמו"רי בית שטפנשט.
צאצאיו
- הרב אברהם יהודה, ראש כולל להוראה ודומ"צ דקהל חסידי בוהוש, ודיין בבית דין צדק בני ברק, ומו"צ בבית הוראה של רבי משה שאול קליין.
- חתנו הרב שלמה פרידמן ראש כולל תפארת ישראל בקהילת אמונת ישראל בארצות הברית.
- חתנו הרב יצחק אהרן איזראעל (בן רבי משה אליהו), ר"מ בישיבת סלבודקה, וב"ישיבת מהרי"ט" של חסידות סאטמאר בבני ברק.
- הרב חיים מרדכי, רב הצעיר ודומ"צ שיכון ו' ב"ב, וראש כולל 'עמל התורה' של חסידות בוהוש.
- חתנו הרב פרץ טוביה שטיינמץ ראש כולל ויז'ניץ באלעד, ומו"צ בבית הוראה של הרב יעקב מאיר שטרן.
- חתנו הרב מרדכי צבי שמרלר (בן רבי אליהו שמואל שמרלר) ר"מ בישיבת צאנז בנתניה.
- חתנו הרב שלמה קליין (בן רבי משה שאול קליין) רב הקהילה החסידית בעמנואל, ודיין בבית דין צדק בני ברק.
- חתנו הרב ברוך פלדמן ר"מ בישיבת ויזניץ, ומג"ש דף היומי בבית המדרש המרכזי בשיכון ו'.
ראו גם
לקריאה נוספת
ברוך טרקטין, אנציקלופדיה ליהדות רומניה, חלק ב' עמוד 492–493.
קישורים חיצוניים
- רבי יואל טוביאס, באתר JDN
- חסידות לא אימרה נאה בלבד, שיחה בעלון שיחת השבוע, באתר חב"ד.
- חתונה בבית העלמין כסגולה לעצירת המגיפה, אתר במה.
- הספד על רבי אברהם צבי וויס גאב"ד נוה אחיעזר ב"ב, אתר קול הלשון.
- נס בתנור, סיפור נס משפחתי, באתר חב"ד נתניה.
הערות שוליים
- ^ אנציקלופדיה לחכמי רומניה, חלק ב', עמוד 491.
- ^ אנציקלופדיה לחכמי רומניה, חלק ב, עמוד 492.
- ^ אנציקלופדיה לחכמי רומניה, שם.
- ^ נדפס בס' 'נועם עלי שיח' קובץ מכתבים מהרה"ק מסקולען זצ"ל, מכתב יג.
- ^ עמותת 'בית שמואל' באתר גיידסטאר.
- ^ כמה מכתבים ממנו אל רבי יואל בענייני מוסדות חסד לאברהם נדפסו בספר 'נועם עלי שיח' הנ"ל.
- ^ קובץ תורני שערי הוראה חלק ה', עמ' ק'.
- ^ שערי הוראה, שם, עמ' ק"ב. וז"ל: ראיתי מה שתיקן כבוד הרב הגאון המפ' בנש"ק ר' יואל טוביאס שליט"א הרב הנכבד דשיכון ו', שטר מכירת חמץ מהנכרי להרב במוצאי פסח, והוא דבר נאה ומתקבל, ואעפ"י שלא נהגו בזמנם כן אבל אין ספק שעי"ז מאלמים ומחזקים ענין מכירת חמץ בכלל, בפרט המכירה הכללית שיראו כל הצדדים שהוא דבר רציני עפ"י הלכה לא ח"ו עיסקא בעלמא.
- ^ אנציקלופדיה לחכמי רומניה, חלק ב', שם.
- ^ ראה כאן, וכאן.
- ^ עיתון המחנה החרדי, ט' סיון תשנ"ד.
- ^ עיתון אידישע ווארט, ניסן תשס"ד, עמ' 48.
- ^ דו"ח ראשוני מטעם ארגון לא תשכח, המאגד את פעילות השמירה על בתי העלמין ברחבי אירופה, עמודים 6, 13.
- ^ בשו"ת שבט הלוי חלק י"א סי' רע"ג, נדפסה תשובת הרב שמואל וואזנר אליו בענין זה, האם ראוי להעמיד שומר יהודי בבית העלמין אע"פ שהתרחק ממצות, או שמא עדיף שומר גוי.
- ^ העתק נוסח החוק, מתוך אתר הפדרציה של קהילות היהודיות ברומניה.
- ^ עיתון המודיע, כ"ד אדר תשמ"ז.
- ^ עמותת תמי"ר באתר גיידסטאר.
- ^ עיתון המחנה החרדי, ד' אלול תשנ"ד.
- ^ עיתון המחנה החרדי, כ"ו טבת תשנ"ה.
- ^ עיין כאן, וכאן.
- ^ הדרשה נדפסה בקובץ שלהבת שמואל חלק ג, תשרי תשע"ב.
- ^ קובץ תורני אבן ישראל עמ' טו, בני ברק תשנ"א.