Hum-Vee

Hum-Vee

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:

HMMWV ממוגן של צה"ל

ירי טיל טאו (TOW) (נגד טנקים) מהאמר, בניסוי של הצבא האמריקני

HMMWV של צבא ארצות הברית בשטח מדברי באפגניסטן

רכב גלגלי רב-תכליתי בעל ניידוּת גבוהה (באנגלית: High Mobility Multipurpose Wheeled Vehicle; בראשי תיבות:HMMWV, או בכינוי Hum-Vee; הָם-וִי) היה רכב השטח העיקרי של צבא ארצות הברית, ועודנו רכב השטח העיקרי של צה"ל וגופים נוספים. הוא מיוצר על ידי חברת AM General האמריקנית, שנרכשה על ידי קבוצת ג'נרל מוטורס ב-1999.

רכב זה החליף כלי רכב שונים כגון הג'יפ M151 ומספר משאיות קלות של הצבא האמריקני. במקור כונה "האמר", אך בהמשך התייחד השם אך ורק לכלי הרכב האזרחיים שהתבססו עליו. עם זאת, בצה"ל גם המודל הצבאי מכונה "האמר", בלא הבחנה בין הגרסה הצבאית והאזרחית. באוגוסט 2015, צבא ארצות הברית הודיע על החלפתו באושקוש JLTV, סדרת רכבי שטח תוצרת "אושקוש".

היסטוריה

בשנת 1979 פרסם הצבא האמריקאי דרישה לפיתוח רכב שטח רב-תכליתי. ביולי 1979 החלה חברת AM General מאינדיאנה, בבעלותו של המליונר היהודי איירה רנרט, לפתח את הרכב. בשנת 1980 נבנה אב הטיפוס הראשון. בשנת 1981 חתם הצבא האמריקאי על חוזה ראשוני לרכישת 55 אלף כלי רכב, שנמסרו בשנת 1985. טבילת האש הראשונה של רכב השטח נערכה בפלישה האמריקאית לפנמה. לאחר מכן נעשה בו שימוש גם במלחמת המפרץ.

הדגם המתקדם ביותר של ה-HMMWV מיוצר בכמויות מוגבלות משנת 1996, ומצויד במיגונים נוספים כגון שמשה המוגנת מקליעי רובה ומכונות ירייה, במנוע חזק יותר ובמיזוג אוויר.

שימושים

ההאמר משמש לעשרות משימות, ביניהן: תובלת חיילים ומטען, פינוי פצועים (אמבולנס, נקרא בצה"ל "האמר-בולנס"), קשר, נשיאת מקלעים כבדים, גרירת תותחים ושיגור טילים (נגד טנקים ונגד מטוסים). ההאמר תוכנן במקור כרכב סיור ולא נועד להיכנס לקרב אש ישיר עם כוחות אויב.

חולשות

להאמר פגיעות במתארים של לחימה בעצימות נמוכה ולוחמה בשטח בנוי. בקרב מוגדישו משנת 1992, ההאמרים נפגעו בקלות יחסית מאש מקלעים ורקטות RPG אשר ירו עליהם המיליציות. בנוסף, הם לא היו חזקים מספיק כדי לפרוץ את המתרסים והמחסומים שהקימו המיליציות בעיר.

במלחמת עיראק ב-2003 נפגעו מספר רב של האמרים ורבים מאנשי צוותיהם נפצעו או נהרגו. ביקורת רבה נמתחה על המחסור במיגון מתאים להאמר, ועל העיכובים בהספקת האמרים בעלי שריון-מתוגבר לכוחות המוצבים בעיראק.

בצה"ל

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:

האמר-בולנס צה"לי

האמר בשירות צה"ל במהלך מלחמת חרבות ברזל, נובמבר 2023. על הגג מותקן מקלע מאג

ההאמר הוא רכב השטח הנפוץ בצה"ל ומשמש במגוון רב של תצורות:

• "האמר פתוח" - האמר מהיר שנועד לסיור.
• "האמר גלית" - האמר בעל קבינה סגורה ושתי שורות מושבים מוגבהות מאחור.
• "האמר עורב" - המותאם לירי טילי נ"ט, במקור מדגמי TOW BGM-71 "עורב".
• "האמר רקון" - האמר בעל אמצעי תצפית.
• "האמר סגור" - נועד לנשיאת גייסות, תובלה ומטרות שונות.
• "האמר מנהלתי" - בעל קבינה סגורה ותא אחורי מחופה בשימשונית.
• "האמר ממוגן" - המבוסס על ההאמר הסגור.
• "האמרבולנס" - האמר שהותאם לשמש כאמבולנס.
• "האמר פיקוד" - הכולל מושבים מוגבהים ומיועד לחפ"ק של אוגדה.
• "האמר מחופש" - האמר בעל חיפוי פלסטיק ומערכת מיילס כך שיראה דומה לטנק, נגמ"ש או דחפור D9 משוריין ומשמש לאימונים טקטיים.
• "האמר אחזקה" - האמר בעל אמצעי אחזקה וחילוץ המיועד לאחזקת כלים בשטח, בשימוש על ידי חיל החימוש.
• "האמר ברקן" - האמר המצויד ומזווד בטילי סטינגר ומאפשר ניוד של יחידות נ"מ.

לצד ההאמר משרתים בצה"ל רכבי שטח ממוגנים מדגמי "סופה", "אביר", "זאב" ו"דוד".

נתונים

• אורך: 4.6 מטרים (15 רגל)
• רוחב: 2.1 מטרים (6.9 רגל)
• גובה: 1.8 מטרים (5.9 רגל)
• מרווח גחון: 40 סנטימטרים (16 אינץ')
• משקל: 2.3 טונות (2,300 קילוגרם) פתוח, 4.5 טונות ממוגן
• הנעה: מנוע דיזל בנפח 6.5 ליטר
• מהירות מרבית: 88.5 קמ"ש (55.0 מייל לשעה)
• טווח נסיעה: כ-500 ק"מ
• אנשי צוות: 2–9

ראו גם

• האמר

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של Hum-Vee

• תרגיל שטח עם סיירת צנחנים, באתר "כבישים"
• אתר היצרנית
• באתר nsnlookup (באנגלית)
• רועי צוקרמן, גיבור מלחמה, באתר ynet, 23 במרץ 2003

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38791621Hum-Vee