נביה מרעי
 | |
| לידה |
15 באפריל 1954 חורפיש, ישראל |
|---|---|
| נהרג |
27 בספטמבר 1996 (בגיל 42) רצועת עזה |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | אוקטובר 1972 – 27 בספטמבר 1996 (כ־24 שנים) |
| דרגה |
 אלוף משנה |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונההלחימה ברצועת הביטחון האינתיפאדה הראשונה מהומות מנהרת הכותל | |
נָבִּיָה מֶרְעִי (בערבית: نبيه مرعي; 15 באפריל 1954 - 27 בספטמבר 1996) היה אלוף משנה בצה"ל וסגן מפקד אוגדת עזה בצה"ל. נהרג ברצועת עזה מירי של פלסטיני, בעימותים שהיו חלק ממהומות מנהרת הכותל.
ביוגרפיה
נביה מרעי נולד בכפר הדרוזי חורפיש, למד בבית הספר התיכון החקלאי "עירון" בחדרה ושימש מדריך בתנועת הצופים.
באוקטובר 1972 גויס לשירות חובה בצה"ל, והיה נחוש להתגייס לחטיבת הצנחנים, זאת בניגוד למקובל בעדה הדרוזית, שבניה נהגו להתגייס ליחידת המיעוטים. בסיוע שר הביטחון באותה תקופה, משה דיין, והרמטכ"ל, דוד אלעזר, הגשים את משאלתו. מרעי שובץ בגדוד 202. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. במהלך מסלול ההכשרה פרצה מלחמת יום הכיפורים, ומרעי יצא להילחם עם גדודו בחצי האי סיני[1].
עם סיום המסלול יצא לקורס קציני חי"ר, שלאחריו שובץ בגדוד חרב, שנקרא עד אז בשם "יחידת המיעוטים". נביה היה הוגה הרעיון להחליף את שם הגדוד ל"חרב" על מנת להעלות את גאוות היחידה, ולתרום להעלאת המוטיבציה בקרב הדרוזים להתגייס לצה"ל. במסגרת הגדוד שירת בתפקידים שונים ביניהם מפקד מחלקה, סגן מפקד גדוד, וקצין המבצעים של הגדוד.
מרעי נכנס לשירות קבע באוקטובר 1975, והחל מאוקטובר 1976 שימש כמפקד פלוגה בבית הספר לחי"ר. כשנתיים מאוחר יותר עבר לבית הספר לקצינים, ובין השנים 1978 ו-1979 שימש כמפקד פלוגה במקום. באותה תקופה נישא לבחירת ליבו, שרחה, ובשנת 1978 נולדה בתם היחידה - מנאל.
בהמשך מילא מרעי מספר תפקידים קרביים בצה"ל, ביניהם מפקד גדוד חרב וסגן מפקד חטיבת גבעתי. ב-1989 קודם לדרגת אלוף משנה. בינואר 1990 נהרג אל"ם יצחק רחימוב, שהיה מפקד החטיבה המערבית בדרום לבנון, ומרעי נקרא למלא את מקומו. בהמשך שירת כמפקד חטיבת הערבה, סיים לימודים במכללה לביטחון לאומי ותואר שני במדעי המדינה וביטחון לאומי. בשנת 1994 מונה למפקד החטיבה הצפונית בעזה, לאחר שנתיים בתפקיד, מונה לתפקיד סגן מפקד אוגדת עזה, כתפקיד אחרון לפני קידומו למפקד אוגדה, תפקיד הנושא דרגת תת-אלוף.
ב-27 בספטמבר 1996, בעימותים שהיו חלק ממהומות מנהרת הכותל, נהרג מרעי במהלך קרב ברצועת עזה. עם הסלמת המצב באזור, מרעי זומן למקום, לאור קשריו המיוחדים עם הקצינים הפלסטינים. לאחר ששוחח עמם והבטיח רגיעה בגזרה הצפונית, פנה לגזרה הדרומית לכיוון מוצב "טרמית" באזור מעבר רפיח, במטרה לסייע לחייליו שהותקפו באש פלסטינית. במהלך הירי נפגע מרעי ומת במקום. בן 42 היה במותו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בחורפיש.
הנצחה
- לזכרו של מרעי הוקם על גבעת נזמית מצפור של קק"ל. אל נקודת התצפית ניתן להגיע בדרך עפר היוצאת מכביש 232, כקילומטר מערבה מהכניסה לקיבוץ מפלסים. המצפה צופה אל רצועת עזה, והוא שימש את אמצעי התקשורת בעת מבצע עופרת יצוקה.
- ביער "יד מרדכי" בסמוך לכביש 3411 הוקם "חניון נביה מרעי" בו מתקיימת מדי שנה אזכרה לזכרו בהשתתפות חיילי וקציני החטיבה הצפונית של אוגדת עזה בה ניטעים עצים במקום. בביתו הוקם חדר הנצחה לזכרו, הכולל תערוכה וסרט לזכרו. כמו כן, ממערב לחורפיש, הוקם על שמו גשר. בנקודה זו יוצא מסלול ההליכה אל הערוץ של נחל כזיב.
- ביישוב שערי תקווה שבשומרון הוקם לזכרו של מרעי מרכז ספורט וחוגים המשמש לרווחת תושבי היישוב.
- גשר כזיב, הסמוך לחורפיש, עיר הולדתו, נקרא על שמו של מרעי.
קישורים חיצוניים
- קורות החיים של נביה מרעי, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
הערות שוליים
- ^ אורי מילשטיין, ציר המוות: סיפורו של הקצין הבכיר שנפל באירועי מנהרת הכותל, מעריב, 23.09.2016.
מפקדי החטיבה הצפונית באוגדת עזה 
| |
|---|---|
|
