זהרני
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 25 ק"מ |
| ספיקה ממוצעת | 2 (נכון ל-2001) מ"ק לשנייה |
| מדינות באגן הניקוז |
 לבנון |
נהר זהרני (בערבית: نهر الزهراني; בתעתיק מדויק: נהר אלזהראני) הוא נהר בדרום לבנון. הנהר זורם מג'בל ריחן וג'בל סאפי שבנפת ג'זין וזורם בהמשכו מערבה, בחלקה הדרומי של נפת א-נבטיה ונשפך לים התיכון מדרום לצידון. גודל אגן הניקוז של הנהר הוא 106 קילומטר רבוע.[1]
בדומה למהלך הנחלים האחרים בדרום לבנון, כמו האוואלי והליטני, גם בזהרני קיים עיקול חד של הנחל (המכונה "ברך") שבו משתנה מהלך הנחל מכיוון זרימה צפון-דרום לכיוון זרימה מזרח-מערב. ברך הזהרני נמצאת מדרום לכפר ערב סלים (אנ'). חלקו העילי של הנחל נקרא גם קוואדי אל אחדר.[1] מקורות הנהר הגבוהים ביותר נמצאים בגובה של 1,418 מטר מעל פני הים.[1] הנביעה העיקרית במקור הנהר היא של מעין נבעה א-טאסה, שנמצא מדרום ללואייזה, מצפון מזרח לג'רג'וע ומצפון לסוג'וד.
אורך הנהר מערב סלים ועד שפך הנהר הוא 25 קילומטר ועל פי נתונים מ-1982, ספיקת המים שלו הייתה 38 מיליון מטר מעוקב בשנה.[2] על פי תצפיות מאוחרות יותר, ירדה ספיקת המים של הנהר בעשור שהחל ב-1991 מכ-25 ממ"ק לכ-2 ממ"ק בשנה ב-2001.[3] בחודשי הקיץ, מיוני ועד נובמבר אין זרימת מים בנהר. שיא הספיקה בנהר הוא בחודש פברואר ומגיע ל-10 מטר מעוקב בשנייה.[1]
מסוף הנפט בשפך הזהרני
בין שפך נהר סיניק המצוי בגבולה הדרומי של העיר צידון ובין שפך הזהרני, כ-8 קילומטר דרומית לצידון, נפתח בדצמבר 1950 מסוף הנפט של צינור הנפט הטרנס-ערבי (טפליין).[4] המסוף כלל חוות מכלים גדולה, בית זיקוק וארבעה מזחים של צינורות נפט להטענת מכליות נפט. המסוף הפסיק לתפקד כתחנה הסופית של צינור הנפט ב-1990. לאחר מכן הפך לנמל יבוא נפט של לבנון.
זירת הזהרני בעימותים בהן הייתה מעורבת ישראל
מבצע צלצל
ביולי 1981, בעקבות ההסלמה בדרום לבנון ביולי 1981 (אנ'), שכללה, בין היתר, הפצצות כבדות של חיל האוויר הישראלי על ביירות ועל דרום לבנון, כולל פגיעה בגשרים על הליטני והזהרני וכולל הפגזת מסוף הדלק בנמל הזהרני על ידי אוניות חיל הים הישראלי,[5][6] שנענו בירי קטיושות נוסף לנהריה ולאצבע הגליל,[7] ביצעו כוחות צה"ל פשיטה מדרום ל"מזרעת-אל-מצילה", כחמישה קילומטרים דרומית לשפך הזהרני. הפשיטה כונתה "מבצע צלצל". יעד הפשיטה היה מפקדת מחבלים מארגון החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית של אחמד ג'יבריל, אשר כלל מספר מבנים, אוהל ועמדות אש ואויש על ידי כחמישה עשר מחבלים שהיו אמונים על הפעלת מחסום בציר נבטיה-זהרני. את הפעולה ביצעו כוחות מחטיבת הצנחנים.
מלחמת שלום הגליל
בתוכניות המוקדמות לפני תחילת מבצע שלום הגליל, לפני הצגת תוכנית אורנים גדול, נקבע הזהרני כקו הסופי אליו אמורים להגיע כוחות צה"ל בגזרה המערבית כדי להרחיק את המחבלים מקו הגבול ישראל-לבנון.[8][9] חלק מתוכנית המתקפה של צה"ל הייתה נחיתה של כוח יבשתי במעגן הזהרני. בלילה שבין 6 ו-7 ביוני 1982, הוחלפה נקודת הנחיתה אל שפך נהר האוואלי שמצפון לצידון. בספינת הפיקוד, אח"י גאולה, שנמצאה במרחק לא רב מהחוף נמצאו מפקד הכוח היבשתי, מפקד הכוח הימי, מש"ט 13, מש"ט הסטי"לים ומש"ט הצוללות. למפקד האוגדה לא הייתה הערכה מדויקת לעצמת התנגדות המחבלים. וביציאה לים עדיין לא נקבע האם הנחיתה תתבצע מדרום לצידון או מצפון לה. החוף מדרום לצידון קרוב יותר והכוח נערך אליו. בחוף זה נתוני הנחיתה היו קשים ולדעת חלק מהמפקדים בלתי אפשריים. כאשר הוברר שההתקדמות ביבשה טובה והנחיתה נדרשת להיעשות מצפון לצידון הוחלט להחליף את חוף הנחיתה ולא לנחות בשפך הזהרני.
בלחימה היבשתית, בגזרה המערבית פעלה אוגדה 91 בתגבור חטיבת כרמלי וכבשה את המרחב שבין צור וצידון שבו עובר הזהרני. בגזרה המרכזית פעלה אוגדה 162, שכבשה כבר ביומה הראשון של המלחמה, 6 ביוני 1982, את גשר עקיה שעל הליטני בדרכה לכיבוש גשר חבוש על הזהרני (נמצא מצפון מזרח לכפר חבוש (אנ')).
בתקופת שהיית צה"ל בדרום לבנון עד הנסיגה ב-1985 לרצועת הביטחון, היו הכבישים של צור-צידון, (החוצה את הזהרני בסמוך לצומת הזהרני) וא-נבטיה-זהרני כבישים שבהם אירעו פיגועים רבים כנגד כוחות צה"ל.[10]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 CAMP Project - Lebanon, p. 42
- ^ Lebanon State of the Environment Report, p. 112
- ^ CAMP Project - Lebanon, p. 43
- ^ Captain A.A. Brickhouse, Jr., TAPLINE'S SIDON TERMINAL
- ^ 300 נהרגו ו-800 נפצעו בהפצצת ח"א הישראלי בביירות ובדרום-לבנון, דבר, 19 ביולי 1981
- ^ William E. Farrell, 123 REPORTED DEAD, 550 INJURED AS ISRAELIS BOMB P.L.O. TARGETS IN; U.N. COUNCIL MEETS BEIRUT AND SOUTH LEBANON, באתר הניו יורק טיימס, 18 ביולי 1981
- ^ נהריה הופגזה אמש שלושת רבעי שעה, דבר, 20 ביולי 1981
- ^ מלחמת שלום הגליל 1982, באתר עמותת חיל הים
- ^ אלי אשכנזי, 33 שנה למלחמת לבנון, מסמכים חושפים: ישראל תכננה לכבוש את ביירות, באתר וואלה!, 11 ביוני 2015
- ^ מנחם רהט, ועדת ח"כים סיירה ב"נתיב הפיגועים", דבר, 20 בפברואר 1984
