רבי יהודה הורוביץ מדז'יקוב
 | |||||
| לידה | י"ח באלול ה'תרס"ה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | י"א בסיוון ה'תשמ"ט (בגיל 83) | ||||
| מקום קבורה | לונדון | ||||
| מקום פעילות | גרוסוורדיין, קלויזנבורג, בני ברק, ירושלים, לונדון | ||||
| השתייכות | חסידות דז'יקוב, וחסידות ויז'ניץ | ||||
| רבותיו |
זקינו רבי ישראל הגר, חמיו רבי חיים מאיר הגר | ||||
| תלמידיו | ראה פסקת תלמידיו | ||||
| |||||
רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב (ידוע בכינוי ר' יודל'י דז'יקובר; י"ח באלול ה'תרס"ה, ספטמבר 1905 - י"א בסיוון ה'תשמ"ט, יוני 1989) היה אדמו"ר ורב חסידי משושלת דז'יקוב-רופשיץ.
קורותיו
בנו של האדמו"ר רבי אלטר יחזקאל אליהו הורוביץ מדז'יקוב, בנו וממלא מקומו של רבי יהושע מדז'יקוב. אמו חוה הייתה בתו של האדמו"ר מוויז'ניץ, רבי ישראל הגר[1]. אביו התגורר לאחר נישואיו בוויז'ניץ, בסמוך לחותנו. בשנת תרס"ט (1909) עברה המשפחה לדז'יקוב, שם התמנה אביו לרב וכעבור מספר שנים לאדמו"ר. בשנות מלחמת העולם הראשונה נדדה משפחתו יחד עם משפחת האדמו"ר מוויז'ניץ לגרוסוורדיין. לאחר המלחמה התיישב אביו בטארנוב והקים בה חצר חסידית.
למד אצל רבי מאיר אריק אב"ד טרנוב, בגיל 20 נסמך להוראה על ידי רבי אברהם מנדל שטיינברג, רבה של ברודי, שהה בגרוסוורדיין בביתו של סבו האדמו"ר מוויז'ניץ והיה חסידו המובהק, נשא את מרים מאניה, בת דודו האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ. לאחר שלא נולדו להם צאצאים גירש את רעייתו ונישא לה בשנית, בתקווה שקיום מצוות המחזיר גרושתו ישמש להם כסגולה ללידת ילדים, אך ללא הועיל. הם התגרשו בשנית ומאז לא נישא עוד. בל"ג בעומר ה'תרצ"ו מונה לדיין בקלויזנבורג.
עם פלישת הנאצים בשנת תש"ד (1944) להונגריה הועבר יחד עם שאר יהודי גרוסוורדיין לגטו, הוא הצליח להימלט עם משפחת חותנו מהגטו לרומניה, זמן קצר לפני השילוח לאושוויץ, עם סיום מלחמת העולם השנייה שב עם משפחת חותנו לגרוסוורדיין, וכעבור זמן עלה עמם לארץ ישראל.
אביו ואחיו נספו בשואה. למרות הפצרות סירב להקים חצר חסידית[2]. הוא התגורר בגפו בירושלים ושימש כר"מ ומשפיע בישיבת בית יוסף צבי של רבי יוסף צבי דושינסקי שממנו למד, מאוחר יותר עמד בראש כולל הוראה תרביצ"א של החסידות, והיה מקורב לרבי יוסף צבי דושינסקי ולבנו רבי ישראל משה דושינסקי. הוא התקרב לחזון איש וראה עצמו כתלמידו[3], נהג כדעתו לגבי שימוש בחשמל בשבת וכתב הגהות על חיבורו על מקוואות. הוא נהג בסגפנות, ומסופר שנהג לפני כל ארוחה לבכות ולומר פרקי תהילים, באמרו שיש לחשוש מלהתגשם על ידי האכילה[4]. למרות דעותיו הקנאיות, ועל אף גירושיו, היה חסידו של חמיו רבי חיים מאיר הגר האגודאי. עם השנים התקבצו סביבו חסידים, בפניהם השמיע דברי תורה, בשנת תשמ"ה עבר להתגורר בלונדון. גם שם התקבצו סביבו חסידים והוא התחיל להתנהג באדמו"רות. בלט כבקיא בסיפורי חסידים, בשנותיו האחרונות גזר על עצמו שתיקה.
עמד בקשרי ידידות עם בעלה השני של גרושתו, רבי יצחק יעקב וייס, גאב"ד העדה החרדית, חברו מימי נעוריו בגרוסוורדיין, אז למדו בחברותא כ-6 שעות מדי יום.
נהג לכתוב הערות קצרות בגיליוני ספריו. כך כתב הערות על סדר השולחן ערוך, כתבי החתם סופר, מהרש"ם, החיד"א ורבי מאיר אריק.
את כספי נדונייתו העניק לרבי יוסף נפתלי שטרן להדפסת ספרי החתם סופר. הוא נהג לומר ש"החתם סופר מדבר אל לבי". רבי יוסף נפתלי התבטא עליו שהוא "חד בדרא בתורת החתם סופר".
נפטר בי"א בסיוון ה'תשמ"ט, ונקבר בבית החיים "עדת ישראל" שבשכונת "אנפילד" בלונדון. באותו יום נפטר גם רבי יצחק יעקב וייס, בעלה השני של רעייתו.
זמן קצר לאחר פטירתו יצאו לאור ספרים העוסקים בתולדותיו והנהגותיו, וכעבור זמן יצאו ספרים מדברי תורתו.
על שמו בית המדרש "זיכרון יהודה" של חסידי ויז'ניץ בבית שמש וכן בית המדרש "זיכרון יהודה דזיקוב" בוויליאמסבורג.
ספריו
- אמרי תורה - על התורה
- 'משנת יהודה' - על מסכת אבות
- 'שבט מיהודא', אוסף גליונותיו על ספרים בענייני מקואות, בני ברק תשנ"ו.
- גליוני מהר"י - לקט הערות שכתב בשולי ספרים שלמד בהם. ספרים תורניים הודפסו מאז פטירתו עם תוספת "גליוני מהר"י" שנלקטו מתוך שולי הגליונות של ספריו, בהם על השולחן ערוך, "חתם סופר", "נועם אלימלך", "עבודת הקודש" להחיד"א, שו"ת מהרש"ם מברז'אן, שו"ת אמרי יושר, "תולדות יעקב יוסף". הגליונות יצאו גם לפי נושאים, כגון כרך ליקוטים בהלכה ובאגדה בענייני ספר תורה.
- ליהודה ויאמר - סיפורי צדיקים שסיפר.
מתלמידיו
- רבי מרדכי הגר, האדמו"ר מויז'ניץ מונסי.
- רבי משה הלברשטאם
- רבי מאיר ברנדסדורפר
- הרב יעקב מאיר שכטר, ממנהיגי חסידות ברסלב.
- הרב שמואל יעקב קאהן, האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק.
- הרב מרדכי שטיין, האדמו"ר מפאלטישאן.
- הרב ישראל הגר, האדמו"ר מויז'ניץ.
- הרב זאב פלדמן, אב"ד קהל תורה עץ חיים חתם סופר וחבר הבד"צ בלונדון.
- רבי אליעזר דוד פרידמן, שכיהן בעבר כרב בקהילת 'עדת ישראל' במלבורן וכן כרב בית המדרש של חסידי מכנובקא-בעלז בלונדון.
- רבי מנחם מנדל מונדרר, האדמו"ר מקאסוב-ירושלים
- הרב מרדכי גנוט, מחבר לוח דבר בעתו.
לקריאה נוספת
- זכר צדיק לברכה, ירושלים ה'תש"ן.
- כבתה השלהבת, ירושלים ה'תש"ן.
- הרב מרדכי גנוט, קונטרס שלש שנים במחיצת בית יהודה, ה'תשמ"ט.
- זכרון יהודה - דברי תורה וסיפורים ממנו, יצא לאור על ידי הרב שמואל יעקב קאהן, האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק.
- זכרונות יהודה, קונטרס מאמרים לזכרו מהאדמו"ר מויז'ניץ, מהאדמו"ר מתולדות אברהם יצחק, מרבי אליעזר דוד פרידמן, מרבי מנחם מונדרר ועוד, בהוצאת בית המדרש 'זיכרון יהודה' בבית שמש, ה'תשע"ז.
קישורים חיצוניים
- גיליוני מהר"י - תערובות א', באתר אוצר החכמה
- גיליוני מהר"י - תערובות ב', באתר אוצר החכמה
- גיליוני מהר"י על ספר תולדות יעקב יוסף, באתר אוצר החכמה
- גיליוני מהר"י על חתם סופר על התורה, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
31204200יהודה הורוביץ מדז'יקוב