רבי ישראל משה דושינסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי ישראל משה דושינסקי
אין תמונה חופשית
לידה 22 בדצמבר 1921
כ"א בכסלו ה'תרפ"ב
חוסט, צ'כוסלובקיה
פטירה 26 במרץ 2003 (בגיל 81)
כ"ב באדר ב' ה'תשס"ג
ירושלים
מקום קבורה בית העלמין בשכונת שערי צדק
מקום פעילות ירושלים
בת זוג אלטא מרים לאה בת הרב יהושע דוד גרוס
אב רבי יוסף צבי דושינסקי
גאב"ד העדה החרדית ה־שישי
כ' באלול תשנ"וכ"ב באדר ב' ה'תשס"ג
ראב"ד העדה החרדית ה־תשיעי
י"א בסיון תשמ"טכ' באלול תשנ"ו
האדמו"ר מ דושינסקי ה־שני

רבי ישראל משה דושינסקיכתיב מיושן: דושינסקיא; מכונה מהרי"ם דושינסקי) כ"א בכסלו ה'תרפ"ב חוסט - כ"ב באדר ב' ה'תשס"ג ירושלים), מנהיג קהילת דושינסקי. היה גאב"ד העדה החרדית בירושלים וראש ישיבת דושינסקי.

ביוגרפיה

נולד בעיר חוסט בהונגריה כבן זקונים וכבן יחיד לרבי יוסף צבי דושינסקי ואסתר.

בו' באלול ה'תרצ"ג בהיותו בן 11 שנה עלה לארץ יחד עם אביו, שהגיע לכהן כגאב"ד העדה החרדית בירושלים.בצעירותו למד בתלמוד תורה 'שומרי החומות' ולאחר הבר מצוה נכנס ללמוד בישיבתו של אביו שהקים בירושלים.

נישא לאלטא מרים לאה בת הרב דוד יהושע גרוס, ראש הקהל של קהילת סאטמאר שברומניה. בסוף ימי אביו החל באמירת שיעורים בישיבת דושינסקי, במקומו ובהוראתו.

לאחר פטירתו של אביו בי"ד בתשרי תש"ט, התמנה לכהן בראשות הישיבה והקהילה של אביו, והוא אך בן 27. בד בבד עם הנהגת הישיבה והקהילה הקים מוסדות תורה וחינוך בתי מדרש וארגוני חסד בארץ ומחוצה לה.

בתקופתו התבססה הקהילה סביבו כחצר חסידית לכל דבר. בהוראת רבי ישראל אלטר מגור החל לערוך טישים בשבתות[דרוש מקור]. בשנת תשנ"ו ייסד בקהילתו את הארגון 'התאחדות חבורות האברכים' ואף הורה מאז לכל אברכי קהלתו להשתתף מדי שבוע בחבורות כמו שנהוג כך בשאר קהילות החסידות.

רבי ישראל משה תיקן לבני קהילתו ללמוד בימי השובבי"ם הלכות טהרת המשפחה שביורה דעה, ובהמשך השנים הפך רעיון זה לנחלת רבים[1].

עמד בראשות מוסדות בית היתומים דיסקין כנשיא הארגון. כמו כן שימש כנשיא חברה קדישא פרושים.

היה מקורב אל רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, הבית ישראל מגור, הגאון מטשעבין ורבי אהרן רוקח מבעלזא.

לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור הכותל המערבי התיר ללכת אל הכותל המערבי ואף היה נוהג בעצמו לפקוד את הכותל לעתים תכופות, על אף קרבתו לרבי יואל טייטלבוים אדמו"ר מסאטמר ולשיטתו.[2]

בשנת ה'תשכ"ח מונה כדיין בבד"ץ של העדה החרדית. בשנת ה'תשמ"ט מונה לראב"ד. בשנת תשנ"ו לאחר פטירת קודמו בתפקיד, רבי משה אריה פריינד, החל לכהן כגאב"ד העדה החרדית, תפקיד אותו מילא עד לפטירתו.

נפטר בכ"ב באדר ב' תשס"ג ונקבר ליד קבר אביו בבית הקברות הקטן הסמוך למבנה הישן של בית החולים שערי צדק.

מתלמידיו

ספריו

  • תורת מהרי"ם, על התורה.
  • תורת מהרי"ם, על המועדים.

צאצאיו

לקריאה נוספת

  • כבה נר ישראל , מכון נר ישראל ירושלים תשס"ד
  • רבותינו שבירושלים (ירושלים, הוצאת שלהבת 2003).
  • פרק המוקדש לו אצל: אברהם אליעזר סופר, ממשה ועד משה חלק א' (ירושלים תשס"ז 2007 הוצאת יריד הספרים).

הערות שוליים

  1. ^ ואף קמה תנועה ללימוד הלכות אלו.
  2. ^ עיתון משפחה גליון 596.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 בנו של רבי משה הלברשטאם חבר בד"ץ העדה החרדית
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0