רבי משה אריה פריינד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי משה אריה פריינד
רבי משה אריה פריינד תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
רבי משה אריה פריינד
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 27 בספטמבר 1903
ו' בתשרי ה'תרס"ד
הוניאד
פטירה 4 בספטמבר 1996 (בגיל 92)
כ' באלול ה'תשנ"ו
ירושלים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים
השתייכות חסידות סאטמר
גאב"ד העדה החרדית ה־שישי
י"א בסיון תשמ"טכ' באלול תשנ"ו
(7 שנים ו־11 שבועות)
ראב"ד העדה החרדית ה־שמיני
כ"ו באב תשל"טי"א בסיון תשמ"ט
(9 שנים ו־42 שבועות)

רבי משה אריה פריינד (ו' בתשרי ה'תרס"ד, 27 בספטמבר 1903כ' באלול ה'תשנ"ו, 4 בספטמבר 1996) היה גאב"ד העדה החרדית, רבם של נאסויד, רודנה וסאטמר לפני השואה, מנהיג חסידי סאטמר בישראל וראש ישיבת סאטמאר בירושלים.

ביוגרפיה

מוסדות רמ"א בי-ם
מוסדות רמ"א בי-ם

נולד בהונגריה לרבי ישראל פריינד, רבה של הוניאד, בנו של רבי אברהם יהושע פריינד. התחתן עם בילא בת הרב ברוך רב העיר פיר[1], לפני השואה שימש כרב בעיירות נאסויד ורודנה, וכיהן כר"מ בישיבת הוניאד, וכדומ"ץ בעיר סאטמאר.

בתקופת השואה, עבד באושוויץ כ'מחלק מים' בין האסירים, וחילק רק ליהודים שהסכימו לברך על המים לפני השתייה. אלו שסרבו לברך, גער בהם ואמר: "וכי סבורים אתם, שהקב"ה השתנה? הרי אותו בורא-עולם, שהיה קודם, נמצא גם עכשיו, ואסור ליהנות מעולמו בלא ברכה!".[2]

איבד בשואה את רעייתו ושמונת בניו. לאחר השואה נישא לפרידא דאכנר, שילדה לו בן שמת עוד לפני ברית המילה[3]. היא נפטרה בשנת ה'תשמ"ב. לאחר מכן התחתן עם טשארנא בת הרב מנדל טארעם בן אחר בן לרבי מנחם מנדל מרימנוב [1]. לא ילדה לו ילדים.

לאחר השואה שימש זמן קצר כרב העיר סאטמר. עלה לארץ ישראל ומונה כראש ישיבת "ייטב לב" של חסידות סאטמר בירושלים.

בשנת ה'תשט"ו (1955) מונה כחבר וועד בבית היתומות בית לפליטות בירושלים.

בעדה החרדית

לאחר פטירת רבי יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר, בתשל"ט התמנה לשמש ראב"ד העדה החרדית כנציג סאטמר. בסיוון תשמ"ט התמנה לגאב"ד העדה החרדית בעקבות פטירתו של ה"מנחת יצחק", רבי יצחק יעקב וייס.

בשנת ה'תשנ"ו (1996) הקים את תלמוד תורה "חיי עולם המקורית", לאחר שפרש ממוסדות חיי עולם. בהמשך נפתחו בנשיאותו ישיבה קטנה וישיבה גדולה וכשבוע לפני פטירתו התקיים מעמד חנוכת הבית לבניין המוסדות בשכונת גוש 80 בירושלים. לאחר פטירתו נקראו המוסדות על שמו "מוסדות רמ"א". בהמשך הוקמה על שמו "ישיבת תולדות משה אריה" בבית שמש.

חידושיו ודרשותיו נדפסו בסדרת ספרי "עטרת יהושע". בספר "מרא דשמעתתא" הובאו פסקיו, בעריכת תלמידו הרב שלמה יהודה הירש.

מתלמידיו

לקריאה נוספת

  • פרק המוקדש לו אצל: אברהם אליעזר סופר, ממשה ועד משה, ירושלים יוני 2007 ה'תשס"ז הוצאת יריד הספרים
  • משה טארים, הללו עבדי ה', מונרו, ניו יורק, ה'תשס"א, סיפורים שסיפר הרב פריינד, ביידיש

קישורים חיצוניים

ספריו

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 עטרת יהושע, בתחילת הספר
  2. ^ אנציקלופדיה שמע ישראל : לתיעוד ולהנצחת מעשים של מסירות נפש בשנות הזעם תרצ"ט-תש"ה 1945-1939 בגטאות, במחנות העבודה, במחנות הריכוז ובמחנות ההשמדה, מכון 'שמע ישראל' שע"י מרכז קאליב העולמי, בני-ברק תש"ס, כרך ב', עמ' 63. ביטאון 'עולם החסידות', תשרי תשנ"ז, עמ' 23-24.
  3. ^ משה רעיא מהימנא, פרקי תולדות.



הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31503402משה אריה פריינד