מחקר מאקרוסייסמי
מחקר מאקרוסייסמי הוא מחקר אודות רעידות אדמה המשתמש בנתונים שאינם נמדדים במכשירים[1]. מדובר בנתונים שמתקבלים כתוצאה מניתוח עדויות בכתב ובע"פ, צילומים וכיוצא באלה. אלה מתארים אפקטים של רעידת האדמה על אובייקטים, אנשים, בניינים, ועל הטבע. בדרך כלל, השימוש בשיטות מחקר מאקרוסייסמיים הוא לשחזור רעידות אדמה היסטוריות, שהתרחשו לפני עידן המכשירני, כלומר בתקופות שעדיין לא היה קיים הסייסמוגרף, שהומצא בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה העשרים. או אז, קיימת מתודולוגיה מסוימת שכוללת ניתוח תעודות היסטוריות המתארות את שהתרחש ברעידת האדמה הנחקרת, והופכת את הנתונים המאקרוסייסמיים האיכותניים, לנתונים כמותיים אודות המאפיינים של רעידת האדמה הנחקרת[2]. עם זאת, עדיין משתמשים בשיטות מחקר מאקרוסייסמיות גם לחקר רעידות אדמה עכשוויות. זאת על ידי חלוקת שאלונים בקרב האוכלוסייה באמצעות האינטרנט, סקרי שטח ועוד. מניתוח הנתונים במחקר המאקרוסייסמי ניתן להסיק אודות משתנים כמותיים של רעידות אדמה היסטוריות כגון: הגודל (מגניטודה), האפיצנטר, עומק המוקד, אורך השבר שפעל ברעידת האדמה ועוד[3]. המשתנה העיקרי המשמש את המחקר המאקרוסייסמי הוא העוצמה הסייסמית.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Checic, I., Musson, R., 2004. Macroseismic Surveys in Theory and Practice. Natural Hazards 31, pp. 39–61
- רון אבני, 1999. רעידת האדמה של שנת 1927: מחקר מאקרוסייסמי על בסיס מקורות התקופה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע, 64 עמ' ועוד נספחים.
הערות שוליים
- ^ מחקר מיקרוסייסמי הוא מחקר הנשען על נתונים מדידים ממכשירים בלבד.
- ^ המדען שנחשב לאבי המחקר המודרני של רעידות אדמה היסטוריות הוא פרופ' ניקולאס אמברייזיס.
- ^ Checic, I., Musson, R., 2004. Macroseismic Surveys in Theory and Practice. Natural Hazards 31, pp. 39-41
30642658מחקר מאקרוסייסמי