הסמלים הלאומיים של מדינת ישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הסמלים הלאומיים של מדינת ישראל הם הסמלים הרשמיים של מדינת ישראל בהם נעשה שימוש בישראל ובעולם לצורך ייצוג מדינת ישראל ותושביה.

דגל לאומי - דגל ישראל

דגל ישראל
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – דגל ישראל

דגל מדינת ישראל הוא הדגל הרשמי של מדינת ישראל, אשר מייצג את המדינה, ריבונותה, מוסדותיה ואזרחיה, הן בישראל והן בעולם. דגל זה הוא בעל רקע לבן, ועליו שני פסים אופקיים בצבע תכלת כהה, וביניהם מגן דוד בגוון זהה.

ראשיתו של הדגל בימי העלייה הראשונה, והוא אומץ כדגלה של התנועה הציונית מיום היווסדה ב-1897. דגל זה הועדף על פני "דגל שבעת הכוכבים" שהציע בנימין זאב הרצל. לאחר קום מדינת ישראל התלבטה מועצת המדינה הזמנית לגבי דגלה של המדינה. דגל התנועה הציונית נבחר באופן רשמי לשמש כדגלה של מדינת ישראל ב-28 באוקטובר 1948, והוא הועדף על פני רעיונות אחרים, בעיקר בשל הפופולריות הרבה שהייתה לו בציבור היהודי.

סמל לאומי - סמל מדינת ישראל

סמל מדינת ישראל
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – סמל מדינת ישראל

סמל מדינת ישראל הוא מגן אשר במרכזו מנורת שבעת הקנים, משני צדיה ענפי זית ובתחתיתו הכיתוב "ישראל". יש שתי גרסאות של הסמל: באחת מופיעים המנורה, ענפי הזית והמילה "ישראל" בצבע זהוב על רקע כחול עמוק, ובאחרת הם מופיעים בצבע לבן או אפרפר-כסוף על רקע כחול. הגרסה הראשונה משמשת בדרך-כלל כשסמל המדינה מוצג כשלעצמו, בעוד הגרסה השנייה משמשת בנס הנשיא או כשהסמל מופיע על-גבי דגלונים. על-גבי מסמכים מוצג הסמל לעיתים קרובות בשחור-לבן (המנורה ויתר האלמנטים לבנים על רקע שחור), ובמוסדות שונים מוצג הסמל כתבליט, בלי הבדל משמעותי בין צבע האלמנטים לצבע הרקע.

את הסמל עיצבו האחים גבריאל ומקסים שמיר, והוא נבחר מבין הצעות רבות שהוגשו לוועדת הסמל והדגל שהקימה מועצת המדינה הזמנית. הוועדה פרסמה מכרז ובו קראה לתושבי המדינה להציע הצעות לסמל המדינה. במכרז פורטו המלצות לגבי האלמנטים שייכללו בסמל, אולם הוועדה התחייבה לדון בכל הצעה שתוגש. מאות הצעות הוגשו לוועדה, ובתהליך ארוך נבחרו שלוש הצעות. אלה הובאו בפני מועצת המדינה הזמנית. המועצה החליטה לבחור בהצעה שהגישו האחים שמיר, ביום י"א בשבט ה'תש"ט, 10 בפברואר 1949.

חותם לאומי - חותם מדינת ישראל

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חותם המדינה

חותם מדינת ישראל מוטבע על מסמכים רשמיים של המדינה, בהתאם לחוק חותם המדינה התש"ט-1949 ולתקנות חותם המדינה התשל"ד-1974. החותם הוא עיגול בעל שוליים מסוגננים, במרכזו סמל המדינה מוקף במסגרת של ענפי זית וביניהם מגן דוד, ומתחת לסמל מופיעות המלים "חותם המדינה".

המנון לאומי - התקווה

מילות ההמנון הלאומי של ישראל, "התקווה"
Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – התקווה

"הַתִּקְוָה" הוא המנונה הלאומי של מדינת ישראל, ובעבר המנונה של התנועה הציונית. ההמנון כולל, בשינויים קלים, את שני הבתים הראשונים משירו של נפתלי הרץ אימבר, אשר חובר בשנת 1878, עת ביקר אימבר בארץ ישראל. לחנו של השירה הוא לחן עממי מולדבי, אשר הוצמד לו על ידי שמואל כהן. ההמנון אומץ רשמית בחוק בשנת 1996, אף על פי שהושר כהמנון מאז קום המדינה.

מטבע - שקל חדש

מטבעות של שקל חדש בסכומים שונים

השקל החדש הוא ההילך החוקי במדינת ישראל, לשקל החדש יש 4 שטרות: 200, 100, 50, 20 ושמונה מטבעות, מהם שניים הוצאו מהמחזור: 10 אגורות, חצי שקל, וכן 1, 2, 5 ו-10 ש"ח (השניים שהוצאו מהמחזור הם המטבעות בעריך של אגורה אחת ו-5 אגורות).

צבעים לאומיים - תכלת ולבן

ציצית תכלת, מקור צבעי המדינה
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הצבעים הלאומיים של ישראל

הצבעים הלאומיים של ישראל הם התכלת והלבן כפי שהם מוצגים בדגל המדינה. הצבעים הם חלק ממערכת הסמלים הלאומיים של מדינת ישראל ומהווים סמל בלתי פורמלי, אשר אינו מוגן בחוק. למרות אי החקיקה בנושא השימוש בצבעים אלו, כהפגנת פטריוטיות, נפוץ בקרב העם ורשויות המדינה כאחד. מקורם של הצבעים במקרא, והם מופיעים במספר אזכורים. יש המשלבים פתיל תכלת בציצית, שהיא סממן יהודי מובהק.

מאחר שצבע התכלת הכהה בדגל דומה מאד לכחול, רבים מזהים בטעות את הצבעים כחול ולבן כצבעים הלאומיים של ישראל, לדוגמה: כחול ולבן (שיר).

עץ לאומי - זית

עצי זית בהר הזיתים
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – זית

מאז ימי קדם זוהה עץ הזית עם אגן הים התיכון וארץ ישראל בפרט. הזית נחשב לעץ הלאומי של ישראל[דרוש מקור] וענפיו מופיעים בסמל מדינת ישראל ומסמלים את השלום.

הפרח הלאומי - כלנית מצויה

פרחי כלנית מצויה במגוון צבעים
Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – כלנית מצויה

במשאל שערכו החברה להגנת הטבע ו-ynet ב-2013 ובו השתתפו עשרות אלפי ישראלים, נבחרה הכלנית (Anemone coronaria) לפרח הלאומי של ישראל.[1] הכלנית פורחת בשלל צבעים (לבן, סגול-כחול, ורוד ואדום עז) ויוצרת מרבדי פריחה בתקופת החורף. במקורות היהודיים נקראה גם "שושנת המלך". הכלנית היא צמח מוגן וקטיפתו אסורה.

ישנם מספר פרחים נוספים המזוהים במיוחד עם ישראל:

כלב לאומי - כלב כנעני

כלבים כנעניים

הכלב הכנעני הוא הכלב הגזעי הלאומי היחיד של ישראל. הגזע הכנעני משתייך לתת משפחה כלבי שפיץ, כפי שמכונים כלבי פאריה. כלבים אלו הם אחת ממשפחות הכלבים העתיקות ביותר, שנשתמרו אלפי שנים, כשהם שומרים על תכונות בסיסיות ומשתנים במעט בהתאם לתנאי הסביבה, והם היסוד הבסיסי לקשר שבין האדם לכלב. הגזע הכנעני היה נפוץ מאד באזורנו, מסיני עד סוריה. הוא מוכר עוד מימי התנ"ך ומופיע באמנות סלע באתרים ארכאולוגיים בני אלפי שנים. בתקופה העתיקה חיו הכלבים ככלבי להקה פראיים. במהלך השנים חל חיבור בינם לבין נוודי האזור, הבדואים, ושמשו ככלבי עבודה וככלבי שמירה למופת. מי שהביאה, בעת החדשה, להיכרות עם הגזע הייתה פרופ' רודולפינה מנצל, שהגיעה לארץ ישראל מאוסטריה בשנת 1934, והקימה ארגון של כלבי שירות לטובת "ההגנה". פרופ' מנצל מצאה כי הכלבים שמוצאם באזור זה הם המתאימים ביותר לשמש ככלבי עבודה משום יכולתם להסתגל לתנאי הסביבה הקשים ולתנאי אקלים קיצוניים, ומשום היותם קלים לאילוף ובעלי תכונות של נאמנות ונכונות לעבודה.

הגזע הוכר על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות בשנת 1963, על-פי המפרט הקביל הראשון אשר נכתב אודותיו על ידי פרופ' מנצל בשנת 1953‏.[2] מאז נחשב הכלב הכנעני לגזע הלאומי של ישראל, ובשנת 1966 הוא הוכר גם על ידי הפדרציה הבין-לאומית לכלבנות.

ציפור לאומית - דוכיפת

הציפור הלאומית, הדוכיפת
Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – ציפור לאומית, דוכיפת

במסגרת אירועי שנת ה-60 למדינת ישראל, נפתח קמפיין בחירת הציפור הלאומית, כמיזם של החברה להגנת הטבע בהובלת מנהל מרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע, דן אלון, ומנהל המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון, ד"ר יוסי לשם. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא, ושרת החינוך יולי תמיר, העניקו למיזם את חסותם וכך גם צה"ל. הפרויקט הוגדר כפרויקט לאומי, ערכי וחינוכי המבקש להטמיע בציבור הרחב סט של ערכים חינוכיים, של שמירת ערכי הטבע של ישראל, בדגש על הציפורים. נקבעו מספר קריטריונים לבחירת המועמדות לציפור הלאומית:

  1. ציפור המאפיינת את ישראל ואת הישראלים
  2. ציפור המקננת בארץ
  3. צבעוניות
  4. שירה
  5. מופיעה במקורותינו
  6. נדירה או נפוצה בישראל
  7. מעמד בהיבט גלובלי

בשנת 2008 התקיימה הצבעה של הציבור הרחב, כולל במערכת החינוך ובצה"ל, וב-29 במאי 2008 הכריז נשיא המדינה שמעון פרס על הדוכיפת כציפור הלאומית.[3][4]

מאכל לאומי - הפלאפל

מנת פלאפל

בישראל, במיוחד בעשורים הראשונים לקיומה, שבהם היה הפלאפל מזון מהיר עיקרי, נתפס הפלאפל כמאכל לאומי, אף על פי שמקורו במצרים [1][2], ואף שמעמד זה לא זכה להכרה רשמית כלשהי מעולם. לפופולריות רבה זוכים גם השניצל והחומוס.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0